Bartholomeus Night – משיקים אלבום

ערבי בלאק? בארצנו השוממת? ממתי? ובכן, כשברטולומיאוס נייט השיקו את אלבומם החדש – מה שהתרחש זה ערב בלאק. שמחתי לדעת שאחת הלהקות האהובות עליי בארץ, סיטרא אחרא, נבחרה לנגן איתם בערב זה. ערב על טהרת הבלאק המקומי האחרון שהיה וזכור לי מלבד הופעתם של מלכאש בישראל הוא הערב במכבי מיוזיק פאקטורי עם שני הלהקות הנ"ל (סיטרא אחרא וברטולומיאוס נייט) ועזאזל וסוליטרי. מאז עברה יותר משנה. ברטולומיאוס נייט צברו ניסיון וכך גם סיטרא אחרא שחיממו את מלכאש יחד עם ווינטרהורד ביום העצמאות.

Sitra Achra

לאחר תקלוט נחמד ומגוון, שהיה שונה מרוב הערבים, כמו שגם הערב היה שונה, עלו סיטרא אחרא, להקה שלדעתי נתנה את השואו האנרגטי ביותר שלה עד כה, וכנראה התחילה להתרגל לנוכחות הקהל ולבמה. לחומר שלהם אני קורא בלאק מטאל וירטואוזי בגלל הגיטרות הסוחפות. הבלאק שסיטרא אחרא מנגנים הוא מקורי ורבגוני. מגל המתופף מפגין יכולות מוזיקליות מרהיבות שהרבה מהמתופפים בארץ יכולים רק לחלום עליהן – טכניקה, מהירות, מקצבים מקוריים. אם הם לא היו הלהקה הראשונה בערב הם בהחלט היו עושים למישהו שם בית ספר. הסולן ניר צורח בצורה מרשימה ולא מאבד גרון או טון, עם מספר שאגות דת' מטאל בנוסף לשואו שלו, למרות שהייתי רוצה יותר גיוון בזה. הבאס של שי נותן את הכובד המתאים למוזיקה. הגיטרות של אופיר וניב כמו שציינתי, סוחפות, מלודיות, אך למרות הכל אי אפשר לקרוא לזה התפשרות למלודיה, סיטרא אחרא הם כבדים. מאוד כבדים.

השיר הראשון Starfall משקף פנייה לכיוון יותר אגרסיבי ופחות מלודי, לא שאפשר להגיד ששאר השירים הם לא גהנום בעצמם. Dungeons of Endless Sorrow מתחיל בגיטרות מלודיות וממשיך לקו של גיטרות תאומות, הד באנגינג ותיפוף מרהיב מצד מגל. אך היהלום של ההופעה לדעתי הוא Ilia Capitolina, שיר הסיום, בו הלהקה המשיכה להראות תיאום מדוייק בין חברי הלהקה ועם זאת מלא רגש ואפלות. בשביל הופעה שישית שיצא לי לראות של ההרכב הזה, זו הייתה ההופעה הכי טובה שראיתי מביניהם, סוף- סוף סאונד נורמלי יחסית והם נהיים יותר טובים מהופעה להופעה. תשימו לב לסיטרא אחרא – הם עוד יפרצו.

חבל רק שהקהל לא הגיב להופעה בכלל מלבד קומץ של אנשים צמודים לבמה שדפקו את הראש ורק לקראת סוף השיר האחרון בו כולם התחילו להתפרע בקרבת הבמה. הקהל במהלך הערב היה יבש ועייף למרות האנרגטיות של שתי הלהקות. תלונות למי?

Bartholomeus Night

20-30 דקות אחרי סיטרא אחרא עלו ברטולמיאוס נייט – ההופעה המרכזית להערב. רציתי לראות את הלהקה בהופעה באמת טובה כבר הרבה זמן, משהו שלא יצא לי עד כה בגלל תנאים כאלה או אחרים בהופעות הקודמות. הפעם זכיתי לראות את ברטולמיאוס נייט כלהקה מהשורה הראשונה עם שואו טוב (קורפס פיינט, חברי להקה חדשים הנראים כבעלי ניסיון), וגם חומר שפועל טוב מאוד בהופעה, יחסית לקהל שזז קצת יותר מבסיטרא אחרא אבל גם לא באופן מרשים או מלהיב. לדעתי הבעיה הייתה בקהל ולא בלהקות כי שניהן עשו שואו מצויין.

ההופעה נפתחת באינטרו אלקטרוני מסקרן-משהו, ברטולומיאוס נייט עולים לבמה ומתחילים עם השיר הראשון באלבום, Vengeance Of The I… בו התופים נשמעו קצת חזק מדיי ואולי לא בקצב בדיוק (אינני מכיר את השיר במקור), אבל עדיין נשמע כשיר טוב עם ריפים מעניינים. So Silent, השיר השלישי, בעל גוון בלאק/דת' ומוכיח את עצמו כשיר הופעות מעולה בזכות הסולואים המעולים, שאף גרם לקהל להגיב בפראות. הקאבר לשיר Blood Ritual של Samael היה אדיר והביצוע לשיר End of Times מהדמו היו האהובים עליי בהופעה בגלל שהסאונד נשמע הכי טוב שם – הצרחות של Refahim והגיטרות נשמעו מאוזנות, כאילו נכתבו ביחד להתאים אחד לשני. בשיר האחרון, H.A.T.E. שהוא גם השיר המסיים של האלבום, Belagror הפגין את התיפוף הכי מרשים ומעניין. אפשר להתרשם מדבריי שהיה סאונד לא מזהיר במהלך שאר ההופעה, אך הדבר רק חצי נכון. אני מקווה שבהופעה הבאה הם יפנו יותר מאמץ לכיוון סאונד תואם והולם.

למרות החלטתם התמוהה לא להשתמש בקלידים בהופעות, לא שמו לב לחסרונם עם הנגינה המעולה של T.K.O.R ו-D.Wrath. התרשמתי מאוד מהופעת הבכורה של Belagror, המתופף החדש. Refahim סולן טוב ובעל נוכחות במה, ועושה רושם שגם לבאסיסט, Ratimus, יש עתיד רחוק איתם. עכשיו אחרי השקת אלבום כנראה שיבוא אלבום נוסף ואולי מהמחנה של ברטולומיאוס יצאו עוד הפתעות בקרוב? אפשר רק לקוות.

(כתב אורח – ארז לסמן)