Melechesh חוזרת לישראל!

26.4.2004 – מועדון ה"בארבי", תל אביב.

מלכאש היא להקה שאני אוהב מאוד ומעריך מאוד כבר כמה שנים. לכן, קל להבין כיצד פיזזתי לי כאשר שמעתי על ההופעה הזו. חיכיתי לה בקוצר רוח, סוף סוף, ערב בלאק מטאל בארץ הקודש. בעוד שהופעתה של מלכאש לא הכזיבה, מדובר היה בערב בעייתי מאד. בואו ניזכר קצת מה היה לנו שם.

Sitra Achra

סיטרא אחרא, להקה שאני מחכה לשמוע כבר הרבה זמן, עולה לבמה עם סאונד מצוין (כלפי חוץ, בכל אופן) ומתופף חדש. מהר מאוד קל לקבוע שהחומר של הלהקה הוא לא רע בכלל (והרבה יותר מקורי ממה שהיה ניתן לצפות) ושמדובר בחמישה חבר'ה מוכשרים מאוד. הלהקה מנגנת בלאק שהוא ברובו אגרסיבי ומהיר מאוד. לשמחת כולם, הלהקה חנכה אתמול מתופף חדש (מגל), שהוא המתופף הטוב ביותר שיצא לי לראות בארצנו הקטנה. מהירות, טכניקה מעולה, מקצבי דאבל בס מגוונים וחכמים ומצילות עוצמתיות שלא נחות לשנייה, כל אלה הופכים את המתופף הזה לחיה לא נורמלית. סולן הלהקה (ניר) מפגין כשרון צרחות בלתי רגיל. ואוו! אין ספק שהבנאדם הזה יודע לצרוח, ולעשות זאת בכישרון רב. גם תפקידי הגיטרות (ניב ואופיר) מבוצעים ברובם במקצועיות רבה, וכך גם הבס (שי), שאולי היה יותר טוב לו היו שומעים אותו קצת יותר חזק.

אבל, עם כל המחמאות ועם כל הכבוד, שממנו יש הרבה, אני לא יכול לקרוא להופעה הזו הופעה טובה מהסיבה הפשוטה שניתן היה לשמוע מספר לא קטן של פאשלות בהופעתה של הלהקה. הפאשלות אינן בהכרח אשמתה הבלעדית של הלהקה, שכן זו יכולה להיות בעיה של סאונד על הבמה אבל באופן כללי ניתן לומר שבהופעה הזו חברי הלהקה לא היו מתואמים מספיק. זכורות לי כמה הרמוניות לא מתואמות בין שני הגיטריסטים, אך בעיה רצינית יותר היא שבקטעים מסוימים מתופף הלהקה הוא פשוט קצת מהיר מדי בשביל שאר הלהקה, מה שגורם ליציאה מהקצב. כמו כן, לעניות דעתי האישית, הופעתה של הלהקה היתה קצת ארוכה מדי בתור הופעת פתיחה, ולקראת הסוף, כאשר הבנתי כל פעם שהשיר האחרון ששמעתי עוד לא היה השיר האחרון בהופעה, מצאתי את עצמי חושש שהבחורים כבר לא יעמדו בעוד שיר.

למרות הביקורת הרבה שלי, חשוב לציין כי בסופו של דבר, מדובר בהופעת חימום נאה מאוד לערב שכזה. החבר'ה סיפקו סחורה אגרסיבית במיוחד, שזה בעצם כל מה שצריך בשביל להטריף את הקהל. אז אמנם לא נהניתי מההופעה, אבל סיטרא אחרא היא בהחלט להקה שארצה לשמוע שוב מתישהו.

Winterhorde

על ווינטרהורד אבקש לדבר בקצרה, מהסיבה הפשוטה שאיני מעוניין למתוח ביקורת שלילית מדי על להקה שנראה שהיא אהובה כל כך בסצינה שלנו. ללא הרחבה יתרה, המוזיקה של ווינטרהורד היא ממש לא כוס התה שלי. אני מוצא שהיא אינה מקורית מספיק, ששירי הלהקה בנויים בצורה שמעיקה על האוזן ולא בדרך בו בלאק מטאל אמור להעיק על האוזן ושחווית ההאזנה ללהקה לא משאירה שום זיכרון מיוחד מספיק אצל המאזין.

אבל, כנראה שדעתי על הלהקה אינה פופולרית מאוד, כיוון שנראה שהקהל מת עליהם לחלוטין. ידוע כבר מזמן שקהל המעריצים של הלהקה הוא גדול למדי, וניכר כי חלקים גדולים מהקהל התחברו מאוד למה שהלהקה ניגנה. כמו כן, מעלה חיובית שאפשר לזקוף לזכות הלהקה היא שהם נותנים מופע במה מעולה לגמרי. צרחות, סחיפת הקהל, קורפספיינט, ניטים ומה לא. אני מניח שאם המוזיקה לא מטרידה את המאזין יותר מדי, יש בהחלט ממה ליהנות בהופעה של ווינטרהורד.

אבל, בניגוד לסיטרא אחרא, שהיוו חימום הולם ואגרסיבי לערב, ווינטרהורד היוו בעיקר משיכת זמן מיותרת עד האירוע המרכזי. בניגוד לסיטרא אחרא, זוהי לא להקה שארצה לשמוע שוב. כנראה.

Melechesh

כאמור, להופעה הזו חיכיתי הרבה זמן. למען האמת, ההמתנה היתה מוסיפה את כל מה שהיה ניתן לצפות לו מהם. אך לדאבוני, הופעות החימום האלה הוציאו ממני כל טיפת כוח שהיתה לי להופעה הראשית של הערב, ולמען האמת אני חושב שללהקה כזאת מגיע חימום מקצועי יותר (ואני יכול לחשוב על כמה להקות שהיו מתאימות לערב הזה בצורה מושלמת). ראשית, חשוב לציין, שחברי הלהקה יושבים יחד בצורה מושלמת, ומנגנים בצורה חלקה וחסרת פגמים לחלוטין. זהו אמנם סטנדרט שהתרגלנו אליו בהופעות מחו"ל, אבל הוא מרשים פי כמה כשחושבים על זה שהלהקה מופיעה בפעמים הראשונות לאחר כמעט שש שנים של הקלטות אולפן בלבד, ושהמתופף שלה בהופעות הוא מתופף מחליף (יורי, מתופף Thanatos ההולנדית) ולא המתופף הקבוע של הלהקה, Proscriptor.

לאחר אינטרו אינסטרומנטלי קצר, הלהקה פותחת בשיר הנושא מאלבומה האחרון, ושמו Secrets of Sumerian Sphynxology, ופותחת גל ענקי של פוגו בקהל. מיד לאחר מכן עוברת הלהקה לשיר הפתיחה של אותו האלבום, Of Mercury and Mercury הכבד והעוצמתי. את הכול הם מבצעים לעילא ולעילא, ללא פאשלה בודדת, עם סאונד טוב, שואו מנצח, וטכניקה מעולה. עוד נקודות שיא בהופעה כוללות את Planetary Rites, שיר הדגל של הלהקה מתקופת As Jerusalem Burns, בלאק מטאל אמיתי ורצחני, ו-Triangular Tattvic Fire שהוא אחד השירים השוברים ביותר באלבומה האחרון של הלהקה. בשיר הזה התחלקה השירה בין סולן הלהקה, Ashmedai ובין הבסיסט, אלכס (Al Hazred), שהפגין גם הוא יכולות צרחות מרשימות בהחלט.

החיסרון היחיד, לדעתי בהופעה הזו, הוא שהיא היתה קצרה מדי (עשרה שירים בלבד). לדעתי, תוספת של עוד כשלושה שירים היתה מבורכת, והיתה נונת ללהקה הזדמנות לבצע כמה שירים קלאסיים, שהעובדה שלא בוצעו בהופעה זו הפתיעה אותי מאוד.

רשימת השירים המלאה (ואני מקווה שבסדר הנכון, אם כי יכול להיות שאני מתבלבל קצת):

Secrets of Sumerian Sphynxology
Of Mercury and Mercury
Wardjinn
Planetary Rites
Dragon's Legacy
Triangular Tattvic Fire
Baphomet's Lust
Apkallu Councel
The Siege of Lachish
Covering the Sun

(יונתן)