Napalm Death
כתוספת מבורכת נוספת לגל להקות העל שנוחת על ארצנו, זכינו ביום שישי האחרון לארח בארצנו בפעם השנייה את להקה Napalm Death, ענקית ה-Death Grind וממייסדות הז'אנר. הלהקה הגיעה מגובה בשתי שחקניות חיזוק מקומיות; Chaos מנצרת, כוכבים עולים ב- Thrash המודרני וה-Metalcore בארצנו, הרכב ממוקצע ללא ספק, ו-Whorecore , מלכי ה-Grind המקומיים שלנו שהגיעו אומנם בהרכב טיפה חסר אבל לא הרפו מהמושכות אף לא לרגע. תוסיפו לזה מזג אויר קריר ואפילו אנגלי מעט, קהל אלים והופעה שהייתה אחת המטורפות שראתה ארצנו ותקבלו את אחד הערבים היותר מהנים שיצא לנו להיות בהם בשנה האחרונה, גם אם הרגיש נגרר בעל כורחו לפוליטיקה מאוסה. והרי הרשמים.
Chaos :ראשונים הערב עלו להם Chaos, מקצועיים מתמיד, משולהבים מאוד ומהר מאוד נתנו בראש. כבר מתחילת הערב הורגש במועדון שמדובר בהופעה של להקה גדולה. הדבר התבטא בכמות קהל מסיבית מזו שיש במועדון בשגרה מה שהורגש כבר עם להקות החימום הראשונה. Chaos מצידם לא נתנו לאף אחד בקהל לנוח לרגע, למרות שהופיעו כלהקת חימום הם היום במצב להיות הדליינרית לכל דבר. למי שעוד לא מכיר, Chaos הם להקת מטאל מנצרת, קיימת כ-5 שנים, אור הזרקורים הופנה אליהם לפני שנה כאשר נבחרו אישית ע"י חברי Lamb Of God לחמם אותם בארצנו, מה שהעלה את שמם מלהקה עלומת שם ללהקה מכובדת לכל דבר. אם לסכם אותם בצורה הכי טובה הייתי אומר שהם מןLamb Of God עם השפעות מזרחיות. אפשר לשמוע בקלות את ההשפעות המזרח תיכוניות על המוסיקה, שמתבטאת בסולואים מסתלסלים, וסולמות ערביים בשילוב חד עם Metalcore ו-Thrash מודרני וממוקצע לחלוטין. ההופעה עצמה לא נפלה מהסטנדרט שהציבה לעצמה הלהקה עד היום, והייתה מוצלחת למדי. הדבר היחידי שהפריע לי אישית היה הדיבור באנגלית במעברים בין השירים. לא שחלילה חסר לנו בתור מטאליסטים ידע בשפה האנגלית, אבל לדעתי להקה ישראלית שלא מוציאה מילה בעברית כל ההופעה יוצרת קצת ריחוק מהקהל שלה. מעבר לזה היה מדובר בפתיחה מוצלחת לכל דבר וחימום מנועים מצוין.
Whorecore: דקות לאחר מכן, עלו לבמה חברי Whorecore בהרכב שונה גם הפעם. חבר שהיה לידי מסר שאי אפשר כבר לזהות את הלהקה מרוב שינויי הליין אפ, ולמרות שמההרכב המקורי היו אתמול דולינר על הגיטרה ומידן על התופים, ובהרכב חסר שכלל נגן מחליף על הבס וציון לבדו במקום שני סולנים, ההרכב הרגיש חי ובועט מתמיד. ההופעה נפתחה בבלאגן, ולוותה בפוגו סוחף אלים ומתודלק בחסות כמה חברים מגודלים – שעליהם ועל אותו פוגו נדבר עוד בהמשך. לאחר כשני שירים, הסולן ציון סיפר לנו שישי על הבס וקונאן הסולן יצאו לחופשה והשאירו אותם לבד, אבל כמו שאמר בהמשך, הוא לא ממש היה צריך אותם. בזמנו, היו חששות כבדים מצד המעריצים הותיקים כאשר ג'ונס עזב את הלהקה וציון הגיע מלהקתו Tales From The Morgue ז"ל על מנת להיכנס לנעליים העצומות שלו; גם מבחינת כריזמה בימתית וגם מבחינה גרונית. בהתחלה גם הוא די התחוור לצדו של קונאן הסולן המיתולוגי של ההרכב שחזר מהגלות, אבל בהופעה הזאת כבר לא היה לי צל של ספק שציון נהיה פרסונה בימתית כשלעצמה ואף סחב בכבוד את כל שירי הלהקה והחומר החדש המכאיב לא פחות. בהמשך ההופעה סגר ציון מעגל ואירח על הבמה את הסולן השני של להקתו הקודמת, רועי לשיר מתוך ה-EP המצוין שיצא להרכב כשהיו זמנית They: Swarm. לאחר כשני שירים נוספים, והרבה טעימות מהאלבום החדש הקרב ובא, ירדה הלהקה, שסיימה הופעה מצוינת למרות מגבלות כמו הרכב חסר וסאונד לא מיטבי הם הוציאו את המיטב מעצמם ומהקהל. המועדון כבר התמלא כמעט לחלוטין לקראת מסמר הערב.
Napalm Death: השעה 23:00, אני מלא חששות ששוב ליין המסיבות המעיק של הSublime יקטע לי את ההופעה בחצות והסאבליים מלא כמעט עד אפס מקום. בין הפרצופים המאוד מוכרים יכולתי לזהות הרבה חברי להקות מטאל בארץ שמצידם קבלו שיעור בהופעה אנרגטית לפרצוף. לאחר סאונד צ'ק מדוקדק בעיקר מצד המתופף, עולים להם באינטרו Napalm Death מבלי לקחת שום שבויים. אף אחד לא היה מוכן לבלאגן שפרץ. הפוגואים ממקודם רק הלכו והתגברו, והקהל התפרע באקסטזה ל-Death-Grind המופרע של הלהקה ולשואו המטורף של הסולן שנראה כמו מורה בריטי חביב שהתחרפן, וחוץ משאגות עוצמתיות התנדנד, הסתובב והתפרע על המיקרופון כמו חולה טורט ללא תרופות. הסט ליסט החל בשני שירים מהאלבום האחרון של הלהקה, Downbeat Clique ו Strong-Arm והמשיך בסט שכלל תחילה את החומרים היותר חדשים מהעשור האחרון ולא מעט קאברים, כשמדי פעם ובמיוחד בקאבר העוצמתי ל-Cryptic Slaughter ליווה בשירה נגן הגיטרה Mitch Harris צרחות אימים שהיו מרשימות לא פחות מהשאגות של Barnie הסולן. לאורך כל ההופעה התנהל פוגו מטורף, שהזכיר בעיקר הופעות הארדקור פאנק ופחות מטאל שבעיקרו הובל ע"י כמה מגודלים דוברי רוסית מתודלקים באלכוהול ועוד. שני המאבטחים המגודלים לא פחות שניסו לעצור אותם די כשלו או ויתרו מראש. מעבר לפוגואים שסחפו כל מי שרצה או לא רצה להשתתף בהם, היה גם שני אירועים שכמעט נגמרו ברע, אחד עוד בהופעה של Whorecore של חבר שחברתו חטפה בטעות ושהגיע עם עוד חבר עם מבט לא טוב בעיניים אל אותם גיבורי פוגו, ועוד לאחר מכן בהופעה של Naplam חילופי מילים קשות ברוסית בין מאבטח לבין בחור מבושם שכמעט הסתיים בהעפה מהמועדון. הדבר קצת העיק, כי פוגואים זה טוב ויפה, ושכל אחד ייהנה מההופעה בדרכו, אבל למה לגרור את מי שלא מעוניין בכוח? קצת מבאס שאתה עסוק רוב ההופעה בלהתגונן שלא לקבל פיצוץ לפנים, או שהסולן אשכרה צריך לעצור בין השירים ולהגיד לקהל No more fighting please.
Barnie הסולן התאפק בדיוק שני שירים, והפציר בנו שלכולם מגיע חופש "and that it's time to tear the fuckin' wall!", הדבר התקבל באדישות יבשה מצד הקהל, שלא הבין מה שהוא רוצה, או שכן הבין ותהה מה זה שייך להופעת מטאל או מי זה הבריטי המצחיק שראה אולי את The Wall של פינק פלויד שבא ומרצה לנו על גדר ההפרדה ומטיף לנו על חופש. בין הטפות על התאגידים שוזרי הרוע, לאנרכיה הוא גם הספיק לזרוק איזה Free Palestine , שנענה לאחר מכן בשירת "מוות לערבים" אינטליגנטית מצד יושבי הפוגו. כשהתבשרתי שנפלם חוזרים התפלאתי שהם באים, שכן Barnie אמר לפני 3 שנים "לא אופיע בישראל אם לא אוכל להופיע בעזה". לפני ההופעה שמענו שהוא חזר בו, ושהוא שמח לחזור ארצה. האם זה היה בשביל להטיף לנו? לא יודע, אבל כל הפוליטיקה בשקל בכוח שנזרקה לערב הזה רק הורידה לי ממנו, שכן אנחנו פה בשביל המוסיקה, ובתור אנשים אינטליגנטים עייפנו ממטיפים מסוג כזה או אחר. ובתור אומן ששם לעצמו מין אג'נדה פוליטית לא היה עדיף שייצמד אליה ולא יופיע פה יותר ? או שיופיע ולא יזיין לנו את השכל על פוליטיקה כשאנחנו באים להופעת מטאל בשביל לברוח מהמציאות המעיקה שלנו ולפרוק עצבים. למרות מה שציינתי, הלהקה הפגיזה בהופעה סופר אנרגטית, אלימה וסוחפת, שבעזרת הפוגו, ווליום מקסימאלי, תגובות מעניינות מצד הקהל (מישהו מהקהל עלה לבמה ונתן לסולן נשיקה !) סט ארוך ומעניין שכלל כמעט הכול מהכול עם דילוג על כמה אלבומי שנות ה-90, ולמרות הכול המון אהבה ואנרגיות מצד ההרכב. הייתה אחת ההופעות היותר אינטנסיביות ומוצלחות שראתה ארצנו הקטנטונת, ולמרות מגבלות מועדון הסאבליים, ההופעה הסתיימה לה בשעה 00:45, מבלי ששום דבר יחתך בטרם עת. תודה לישי שוורץ על ההופעה, תודה לכל מי שבא והפגין ברגליים ודואג שימשיכו להיות הופעות בארץ, הלוואי ונראה אתכם במספרים כאלה גם בשאר ההופעות.