Ten Years Of Winter Fuckin' Metal

אתמול התכנסנו במועדון הסאבליים לחגוג יום-הולדת לאחת מלהקות הבלאק מטאל הותיקות בסצינה, הלא היא Winterhorde. לכבוד המאורע הגענו לראות את מכובדינו, ביחד עם עוד שלוש מחממות מכובדות לא פחות. הראשונה היא Krackatum, שנודעה בעבר כZiggurath, עוד נציגת בלאק מטאל מכובדת המגיעה הישר מגן יבנה. לא רחוק משם, ממודיעין, מגיעה להופיע בשמה החדש להקת Shredhead, היא להקת The New Order לשעבר, שמכאיבה בת'ראש מודרני וחסר מעצורים בכל המקומות הנכונים. אחריהן מגיעה גם Hammercult, שהכאיבה לא פחות והזכירה לכולנו מהי הליגה הלאומית של הת'ראש בא"י. כל זאת ועוד ברשמים הבאים.
Krackatum

לאחר שדאגו לדגם את הבמה במגוון אביזרים אופנתיים ופריטי חובה של להקת בלאק מטאל כגון גולגולות, שוקיים וכו', עלו מדוגמים לא פחות חברי להקת הפתיחה של הערב, Krackatum. זוהי הפעם הראשונה שאני צופה בחברים מהדרום, שלי אישית עוד לא יצא להיתקל בהם בעבר. על אף שבלאק מטאל ואני לא החברים הכי טובים, התרשמתי לטובה. המוזיקה עצמה נעה בין בלאק חורני לקצת יותר מלודי, כשבין לבין התבדרנו במופע הכולל פרצופים מתעוותים ושואו מעניין מצד הלהקה, שמצידה נתנה את כל כולה. למרות ההופעה הקצרה שהסתיימה לאחר 4-5 שירים, קיבלנו מפגן מרשים של יכולות הלהקה, וניתן לסכם שבעיניי עם קצת מאמץ והתמדה הם יכולים להתברג בצמרת הבלאק בארץ, כי שומעים שיש להם את זה. לאחר סיום ההופעה, הסולן לקח איתו את הגולגולת האהובה, ואנחנו נשארנו בציפייה ללהקה הבאה.

Shredhead

המועדון התמלא לו עוד טיפה, ועל הבמה עשו סט-אפ הת'ראשרים הצעירים/ הליצנים בפוטנציה, Shredhead. לאחר סיום הסט-אפ הקצר, פתחה הלהקה בקול את הופעתה, כאשר אהרון הסולן מכריז על שינוי שמם מ-The New Order לשם החדש, המאוד הולם אותם, ומיד קופץ אל האש. טוב לראות שהם אינם מתעייפים לרגע, וגם בפעם השלישית שיצא לי לראות אותם לא נשארתי דומם לרגע. אמנם הסאונד בהופעה לא היה במיטבו, אבל זה לא באמת שינה או הפריע לקהל שעף לגזרים, או לפוגו הקטן שבער לו למשך כמעט כל ההופעה והופעל בהצלחה חלקית ע"י אהרון הסולן. הלהקה מצידה נתנה סט קצר וממצה של 6 שירים שמסכמים אותה ונשמעה כמו שילוב בין Phil Anselmo אוסף את Lamb of God, את Testament ו Exodus. כואב ומעלה חיוך, כמו כל ת'ראש מוצלח.

Hammercult

מי שחשב שאחרי הת'ראש של Shredhead הוא יזכה לנוח קצת- טעה ובגדול. לאחר כ-10 דקות שבהן הספקנו לאסוף את עצמנו קצת מהפיצוץ שחטפנו קודם, יקיר שוחט עולה עם כנופיית Hammercult לבמה ומזכיר לנו מאיפה משתין הדג, או לחילופין- מי אחד האבות של הת'ראש בארץ. אין ספק שהלהקה מקצועית בכל אספקט אפשרי: הופעה, נגינה וסאונד, ואין לי צל של ספק שהלהקה תגרום לשאר המתחרים השנה בWacken לגרד את הראש בדאגה. הבעיה היחידה שלי עם הלהקה היא במונוטוניות של החומר. קצת כמו הרבה ענקיות ת'ראש אחרות, Hammercult נגררת לשירים נוסחתיים וחסרי ייחוד. זה לא שהשירים רעים, חלילה, הכל יושב מדוייק ושוודי להחריד. הבעיה היא שמשהו שם חסר, הדבר הקטן הזה שעושה שיר טוב לשיר טוב באמת, או הטוויסט הקטן שיהפוך שיר ת'ראש מעוד שיר ת'ראש לאחד שלא עוזב לך את המוח לשבוע. למרות זאת, הקהל לא נרגע במשך כל ההופעה ולאחר סט מכובד הלהקה ירדה לקול תופים רועמים.

Winterhorde

לאחר שבחור שובב מראה, הודיע בחגיגיות "ברוכים הבאים לספינת הרפאים!" עלתה Winterhorde להופיע. לאחר אינטרו קצרצר שפותח גם את האלבום האחרון, הבלאגן החל. סולן הלהקה, האדון Horeph, לבוש במדים רשמיים כלשהם, עלה לבמה והחל לשאוג מלוא ריאותיו. את הבלאק מטאל הבלתי קונבנציונלי בעליל של Winterhorde, החוטא מאז הזדעזעו יסודותיה של הלהקה עם חילופי ליין-אפ מאסיביים אל מחוזות שונים, פרוגרסיביים ומלודיים יותר, הביאה לנו הלהקה את חומריה הפעם תחת הקונספט של אלבומם האחרון, Underwatermoon. אותה ספינת רפאים רעועה מעטיפתו של האלבום, מהווה רקע למפגן הנגינה הקיצוני של Winterhorde, שחבריה גילו יכולות טכניות מצוינות יחד עם יציאה מהקופסא, הלעיתים כובלת, של הבלאק מטאל המסורתי, והוכיחו כי להקה ישראלית טובה, של אנשים כריזמטיים ויצירתיים, יכולה להמשיך ולהרעיד במות גם אחרי 10 שנות פעילות.

לסיכום, הערב הקיצוני במיוחד הזה ששילב את מיטב להקות הבלאק והת'ראש הפעילות והבועטות של סצינת המטאל הישראלי היום, באופן מפתיע לא משך אליו הרבה קהל, וחבל שכך, מכיוון שהרבה מהאווירה מתפספסת כאשר הרחבה קרובה לריקה מאדם. חברים, צאו מחוריכם והפגינו תמיכה למטאל הישראלי, לשבת במחשב ולקטר זה קל ומהנה, אבל יותר מהנה זה לדפוק את הראש בהופעה אמיתית, להכיר מוזיקה חדשה, לתמוך בלהקות ולהתחרש מרמקולים אמיתיים, ולא ספיקרים של מחשב.