Prey For Nothing

בערב חמישי האחרון, במזג אויר מטאלי לחלוטין (גשם זלעפות), הגיעו Prey For Nothing לחגוג את חזרתם מהקלטות אלבומם השני בפולין. אליהם הצטרפו שתי להקות ליווי חזקות כל אחת בתחומה; The New Order נביאי התרא'ש מעיר הנביאים מודיעין, וכמובן Dukatalon, הסלאדג'ים המעולים אשר מוכיחים לנו כי גם בקיבוצי ארצנו, או בכלל בארצנו, ניתן למצוא סלאדג' טוב ואפוף עשן. כל אלו הגיעו בכדי לרסק לנו את הפנים ועוד שאר חלקים בגוף שלא נמסו בגשם. היינו שם בשביל לספר לכם מה הפסדתם, או לברי המזל מבניכם – לסכם לכם את הערב המשובח הזה.

The New Order
דני אחירון: השעה תשע בערב התקרבה לאיטה ולאחר היכרות מוקדמת עם הלהקה ופועלה, ברור היה לי כי אני צריך בירה באמתחתי, כיוון שידוע שת'ראש טוב ובירה טובה משלימים אחד את השני. אז לאחר שהצטיידתי בשליש מהחבית, עלו לבמה הלהקה הראשונה להערב, חמושים בסולן שנראה כמו כפיל של פיליפ אנסלמו שנת 90', עם מוזיקה שדווקא מזכירה את הת'ראש הישן והטוב של שנות ה-80 והרבה מצב רוח טוב – הם החלו לנגן, והבלאגן התחיל.

נכון לאותו הרגע הכיל הסאבליים בקושי 70 איש, אולי 20 מתוכם התקבצו לקדמת המועדון, אך ללהקה זה לא הפריע לעוף בכל הכוח. זאת ההופעה השנייה שלהם שאני רואה ומפלס האנרגיה רק עולה. תוך שיר וחצי מתחיל גם פוגו, הת'ראש של החבורה הזאת לא משאיר אף אחד אדיש. הוא נותן בראש, מודרני מצד אחד אך מאוד מאוד מסורתי במבנה השירים ובנגינה המהירה, אהרון הסולן נע בין צרחות הארדקור לגראולים שואגים וחברים, זה נשמע טוב. הלהקה המשיכה, בין לבין זרקה דאחקות שאני אישית השתעשעתי מהן למרות שחלק מהקהל פחות. ללהקה יש 2-3 שירים חזקים מאוד והשאר קצת פחות טובים אך עדיין נותנים בראש.

אם אתם אוהבים מטאל מהיר ועוד לא ראיתם, אז זה הזמן. אחד ההרכבים החדשים הכי טובים בארץ, רק שיצא האלבום שהלהקה כבר סיימה את הקלטותיו ותיזכו להכיר את להקת הת'ראש הכי כיפית בארץ כרגע.

Dukatalon
דני אחירון: כחצי שעה אחרי שירדה חבורת הת'ראש המהירה מהבמה, הקהל עוד מלא אנרגיות מההופעה הקודמת ופתאום… להקת סלאדג'-סטונר?! תהיתי האם זו הייתה בחירה נכונה והאם קהל המטאליסטים יגיב בהתאם ולא ייבש אותם ויתייבש איתם. הו, כמה שטעיתי. להרכב הנ"ל יש משהו מכשף. נכון מצד אחד הם להקת Sludge-Stoner Metal ז'אנר שאו שאתה מתחבר אליו או שאתה נרדם משעמום. אך מצד שני, משהו בסאונד שלהם טעון לחלוטין, אומנם המוזיקה לא מהירה ברובה, אבל הכבדות המצטברת, השירה הרובוטית שמזכירה לעתים אתAl Jourgensen האב המייסד של להקת Ministry, ההרגשה הזו, כאילו המוזיקה היא חבית חומר נפץ שכל רגע עומדת להתפוצץ וכי החבר'ה האלה מרסנים את עצמם בכוח לנגן כל כך לאט הופכת כל מכה מוזיקלית שלהם לחזקה פי כמה וכמה .

מסתבר שאני לא היחיד שהרגיש ככה, הקהל לא הפסיק לזוז במהלך כל ההופעה ואפילו פרצו להם כמה פוגואים אלימים . נסחפתי יותר ויותר לתוך המוזיקה ויכולתי לשמוע אותה כפסקול באותו חדר אפוף עשן סמיך בחצות הליל, שסביר להניח שבו צורי הסולן-גיטריסט מקים ההרכב כתב את החומר של הלהקה. הופעה מצוינת להרכב מצוין והחרטה היחידה שלי כעת היא למה לא שמעתי עליהם קודם.

Prey For Nothing
ליעד קלופשטוק: הנה הגענו לנקודת השיא של הערב, Prey For Nothing. ההופעה הזו היא בעצם הופעת החזרה שלה לפעילות לאחר שיצאה להפסקה מתודית עקב הטיסה לפולין להקלטות אלבומם השני, אשר מסתמן כאחד מהאלבומים הטובים ביותר שעתידים לצאת כרגע מארצנו בקרוב. ב-2008 הוציאו PFN את אחד מאלבומי המופת שאי-פעם הוציאה להקה ישראלית – Violence Divine. דעתי האישית? החבר'ה האלו בהחלט לא מוערכים מספיק, לפחות לא על-ידי קהל המטאל המקומי. בין כה וכה העובדה הזו לא הפריעה ללא מעט מטאליסטים שכן יודעים מלודת' משובח מהו, לפקוד את מועדון הסאבליים בחמישי האחרון, שעד ההופעה של PFN התמלא בצורה נאה.

PFN עלו על הבמה לקול תשואות הקהל אשר מיהר להתקבץ סביב הבמה ופתחו עם אחד הלהיטים האהובים שלהם – The Maw. ההיענות בקהל הייתה מדהימה. מיד התקבלה התמונה הברורה למי שטרח להגיע בערב הסוער הזה למועדון, לא מדובר בסתם מטאליסטים משועממים שהחליטו תחת סופת הרעמים הכבדה לקחת את עצמם לאיזו הופעת מטאל בתל-אביב, מי שהיה שם – הגיע ללא ספק בשביל PFN וכמובן שגם צרח את המילים ביחד עם יותם "Defiler" אבני בחולצה האדומה והמוכרת, שנראה נלהב מתמיד לחזור סוף סוף אל מקומו הטבעי – הבמה.

אחרי Breach, עוד להיט אהוב של הלהקה אשר חימם את הקהל, עברו PFN לביצוע של שיר חדש מתוך האלבום העתיד לצאת – Unmake You. שיר מהיר, נותן בראש ומאוד קליט. לאחר מכן עברה הלהקה לבצע עוד שיר חדש, My Final Relapse, שהוא גם הסינגל שהלהקה השיקה באותו ערב. אם כבר הזכרתי את הסינגל, אוסיף ואגיד שמדובר בסינגל מודפס תודות לעטיפתו המרשימה לגיא מגן, המכיל 4 שירים: הסינגל המדובר, שיר חדש נוסף מן האלבום העתיד לבוא, Breach בגרסת Live, ו-Cover מפתיע ומעניין לשיר Big In Japan של Alphaville. הסינגל המודפס יצא ב-100 עותקים בלבד בסכום זנותי של 15 שקלים . לאחר שביצעה הלהקה עוד שיר ישן מאלבום הבכורה – Tearing The Fabric, אשר שלהב את הקהל כמו שצריך ואפילו הצליח ליצור כמה מעגלי פוגו פה ושם, עברו לבצע שיר חדש נוסף – Home Made Holocaust. מלודת' טכני בתוספת סולו עוצר נשימה. שיר מעולה.

הקהל כבר היה ממש משולהב כאשר יותם הודיע בגאון על השיר הבא – Overture of Dust. לברייקים של השיר הזה אף אחד לא נשאר אדיש ומעגלי פוגו החלו להופיע במהירות בעוד חסידי הלהקה צורחים מילה במילה עם יותם את כל מילות השיר. אם יש משהו שבאמת התגעגעתי אליו זה לראות את הבחור הזה על הבמה. מדובר באחד הפרפורמרים היותר איכותיים שיש לנו בארץ, שדואג תמיד להפוך את הופעותיו לכמה שיותר מהוקצעות וכמובן משעשעות – הפרצופים ותנועות הגוף של הבחור בהחלט מסוגלים להעלות לך את מצב הרוח. כמובן שמצב הרוח נשאר גבוה לקראת השיר הבא שמסתמן להיות אחד מהלהיטים הגדולים הבאים של הלהקה – Buried By The Light. מלודת' מעולה עם שילובים פרוגרסיבים מובהקים ועבודה יוצאת מן הכלל בגזרת הגיטרות. תענוג צרוף לאוזניים.

ההופעה המשיכה ו-PFN עברו לבצע שיר חדש נוסף – Deciphering The Signal. לעניות דעתי מדובר באחד השירים החלשים של האלבום, או שהוא לפחות כזה שלוקח זמן להתחבר אליו, כי באופן אישי טרם הצלחתי לאהוב אותו. אך מובן שלא נתתי לעצמי להירגע אחרי שיר אחד שאני פחות אוהב, כיוון שמיד לאחר מכן הוזמן לעלות לבמה לקול תשואות הקהל האורח המיוחד של הערב, גיטריסט להקת Orphaned Land – מתי סבטיצקי, אשר ביצע ביחד עם הלהקה את שניים מלהיטיה הגדולים – Dead Man's Dream ו-Averting Our Eyes. לא הצלחתי להתרשם במיוחד או להבין איך תרמה גיטרה שלישית על הבמה לשירים הללו, כיוון שלא נעשה פה איזה עיבוד מיוחד או שינוי כלשהו בשירים. אך כמובן שהיה כיף לראות את מתי על הבמה ביחד עם PFN, במיוחד כאשר הם ביצעו שני שירים נהדרים כל כך. לאחר שמתי ירד מן הבמה כשמחיאות הכפיים מהדהדות ברקע, הגיע הסיום הגדול של ההופעה עם Cowardice האלמותי והאנרגטי, אשר סחף אחריו לשיגעון כל אדם מרחבי המועדון שהעז להישאר אדיש אפילו במקצת במהלך ההופעה המעולה הזו.

אז מה היה לנו? ערב מטאל ישראלי מהמשובחים שנכחתי בהם לאחרונה, אשר התחיל בת'ראש גרובי ונותן בראש עם להקה שעוד נשמע עליה בעתיד, דרך חבורת סלאדג' מעולה בהופעה מיוחדת ואפלה ומשם היישר אל כוכבי הערב, אשר סיפקו לנו את המלודת' השובר והמעולה שלהם בתוספת של פרוגרסיביות וטכניות למשעי. כפי שצוין לעיל, הקהל לא בחל בהשתוללויות ובהתלהבות ונראה כי מי שכבר טרח להגיע לערב הזה למרות מזג האוויר הסוער אשר העלה בי חשש בנוגע לכמות האנשים שיגיעו, הקפיד להוציא את מיטב האנרגיות שלו אשר התפוצצו כראוי בהופעה האחרונה של PFN. אם יש דבר אחד שאני יכול לציין כי התאכזבתי ממנו במהלך הערב, הוא העובדה כי PFN לצערי הרב לא ביצעו את Chekhov's Gun, אחד השירים האהובים עלי מאלבומם העתיד לבוא. אך כמובן שהעובדה הזו זניחה ובהחלט מתגמדת לאור החוויה הגדולה שחווינו בערב הזה. ונסיים בברכה שנזכה לעוד הופעות כאלו, ולצאת האלבום החדש של PFN במהירה בימינו – אמן.