Whorecore – הגנגסטרים חוזרים לבמה

אני לא נוהג לצאת למועדונים כבר תקופה, אלא אם יש אירוע שכן שווה לצאת אליו – וזה לא קורה הרבה לאחרונה, לא בגלל שאין אירועים כאלה אלא יותר בגלל שאותי אישית יותר מעניין לראות הופעות כמו זו, עניין של טעם. יש כאלה שהיו שמחים לשמוע ערמת סולואים על ערמת ריפים מסובכים בשיר של חצי שעה ויש כאלה שהיו שמחים לשמוע את הסולן מרביץ צעקה שתגרום לויקינגים בדנמרק לקום לתחייה וכמובן יש את אלה שאוהבים את המוזיקה קצרה, אלימה, קצבית, ישר לפנים ואם יש פוגו אז מה טוב. זה פלוס מינוס רוב ההפקות שיוצאות מבית Whorecore. למי שלא זוכר… עיינו ערך אותו ערב עם Emeth, Whorecore ו-Aborted – ערב הברוטאל הראשון שיצא לי לחוות שהוא היה נטו ברוטאל… כן כן, אותו ערב שמתן שמואלי הוכיח לפני כל עם ועדה את היכולות שלו על תופים. מבולבלים? גם אנחנו! אבל מה אכפת לכם, זה עובד ובועט.

אי אפשר שלא לשים לב לסגנון שקם לתחייה שוב והוא הברוטאל הזה שמשלב בלאסט ביט וריפים של הארדקור. למעשה בתקופה ש-Brutal Truth השיקה את אלבומה הראשון (1992) לא כולם ידעו איך לעכל את הסגנון הזה ונראה שזה נפל בין הכיסאות עם השנים. כעת זה חוזר עם עידון חדש, אם זה בזכות סולנים שמפיקים מרגליות מהגרון שלהם או מתופפים חרמני מהירות, ידיים ורגליים עם הרבה ברייק דאונז מכל מיני טעמי מקרא. מה שזה לא יהיה, זה חוזר ואני מקווה שהפעם עולם המטאל ייתן לזה במה כמו שצריך, הרבה סגנונות נפלו עם השנים ומגיע ריספקט ענק למי שיודע להחיות דברים. כמו למשל 2 הלהקות שחיממו את Whorecore.

באופן אירוני לי ול-Whorecore יש קרבה ללהקות האלה אז מן הסתם הפרגון יצא מכל הלב והכי אישי שיש – ולמי שיש בעיה עם זה שיפנה אלי, אתם יודעים מי אני. מאחר ואני לא ממש יודע על הלהקה הפותחת הרבה הייתי חייב להעמיק קצת הידע שלי, ואין כמו MySpace או Facebook בשביל מידע ישירות מהיצרן לצרכן. אז אם כבר כותבים כמה שורות אני אנצל את הבמה פה לרשום כמה פרטים על הלהקה הראשונה שעלתה להופיע. Your First Deadly Sin היא להקה שקמה ב-2004, אך מסתבר שמאז, הלהקה עברה מספר תהפוכות עם חילופי נגנים וסגנון, ולפי מה שמספרים, היא עדיין עוברת שינויים (מחפשים בסיסט! אז להגיש הצעות בבקשה). ההופעה הזאת היא הראשונה אחרי השינוי הנ"ל.

הייתי שמח לכתוב על הלהקה חפירה ארכיאולוגית ארוכה אבל היא שומרת על מסתוריות רועמת. אז ניתן לכם מספר אפריטיפים שיצא לי ללקט מההופעה מבלי להכיר את החומר הישן יותר. אני יכול בכיף לכתוב ש-YFDS נשמעים מצוין ואני מקווה שמייק, סולן הלהקה, שותה גוגל-מוגל לפני הופעה כי מהגרון שלו יוצאות צרחות שחותכות ממברנות. הבחור בעל מומנטום אדיר לגבוהים בהתחשב בסאונד שיוצא מהרמקולים של הבארבי. אולי הסאונדצ'ק התחרבש מעט ובחלק מהשירים לא שמעו גיטרות או את התופים, אך זה לא משהו שמנע מהלהקה לתקתק הופעה כמו שצריך. Your First Deadly Sin היא להקה עם רצון ותיאבון טוב ואני מאמין שאחרי עבודה סיזיפית קשה ואי וויתור על החזון (כי מוסיקה טובה כבר יש לה), מה שנותר זה לבסס את הנגנים הנכונים עם הוייב הנכון. אז אם אני נותן פה פידבק ללהקה שפעם ראשונה שמעתי בהופעה גם לכם לא יזיק לתת לה!

השעה הייתה כבר קרוב לחצות, אולי אחרי… מי זוכר?… ואת מי זה באמת מעניין כשיש לנו עוד למה לחכות. הלהקה השניה, Tales From The Morgue, עלתה יחסית מהר (שוקרן ומוצ'ו ריספקט למהירות והמיומנות של שרמן). TFTM, למי שלא יודע, בנויה לפי מתכונת Whorecore, בגרסה הישנה. שני סולנים על המיקרופון ושני גיטריסטים משתוללים, מהירות לא מתפשרת והמון תיאבון רצחני. החומר שנוגן ישב מצוין, עם דיוק שלא היה מבייש שעון שוויצרי. כחוויה שניה שלי עם TFTM אני יכול לומר שהכוח שלה בצבירת מעריצים הוא מהיר. הקהל אוהב את TFTM ו-TFTM אוהבים את הקהל, שומעים ומרגישים את זה. גם אי אפשר היה שלא לשים לב לפוגו שהשתולל ברחבה למטה.

ההופעה עצמה הייתה רוויה באנרגיות עד כדי כך שבחלק מהשירים הייתה קפיצה בכמה BPM מעלה, רק חבל שהיא הייתה קצרה יחסית, כנראה מהסיבה שתזמונים בהופעות בישראל זה נושא כואב (ואני עוד אחזור לזה). בכל אופן, מי שלא שמע את Tales From The Morgue מוזמן לחוות את זה, אני בטוח שתחזרו עם צלצולים באוזניים. הייתי שמח לתת פידבק לכל אחד ואחד מחברי הלהקה אבל שיסלחו לי החבר'ה, אני חייב לפדבק אדם אחד בלהקה באופן אישי – ציון, כסולן לסולן, אתה תופעה! סולן חיית אדם! וזה באמת תענוג לשמוע אותך רועם. אין ספק ש-"החטא הרצחני הראשון שלך" ו-"סיפורים מחדר המתים" ריפדו בטנם של שותי אלכוהול ומעשני סמים קלים והכינו את הבמה כמו שצריך לקראת ההתקמבקות או הרה-קונסטרוקציה של הלהקה הבאה… קבלו את Whorecore!

עם כל השינויים, יש שם משהו שתמיד נשמר. אולי זה כמו שג'ונס אמר פעם ש"זה עניין של קארמה", אולי זה החומר החדש של Whorecore שהוא הרבה יותר קצבי מאשר אלים, אולי זה רק אני אבל יש משהו באירועים האלה שזה מרגיש משפחתי, כשכולם נפגשים עם כולם… לא ברור. אולי שזה פשוט ההוכחה שמטאל ופאנק הולכים יד ביד (Sharing together anyone?) אולי יום יבוא ו-Whorecore יביאו את האיחוד (אגב, לותיקי המטאל, מי שזוכר את הגיטריסט של קוקו בלוף שאיחד כוחות עם להקת דת'-גריינד קור בתקופת הרוקסן ושמה בישראל היה Purgatory) אבל עד אז המטאליסטים ימשיכו לקבל ניטים בראש מפאנקיסטים ולקלל אותם ברשת.

They:Swarm לשעבר ו-Whorecore בשנית (ברוכה השבה) חוזרת ובגדול עם חומר אנושי מחודש. זו היא אותה גברת בשינוי אדרת, אותה "Whorecoreית" שהייתה שייכת לימי הביניים, אותה אישה כנועה, שינתה כיוון והיום היא לובשת סטראפון ומ**ת את כולם מאחורה. אמנם עם פחות חברי להקה, Sven (איש Aborted) עזב כמו גם ערן הגיטריסט, אך נותר הגרעין הקשה של Whorecore – "מאשין גאן" מיידן, דולי שלקח על עצמו את תפקיד הגיטריסט המוביל, חיים (אחי, אני ואתה מכבי חיפה!) וכמובן ג'ונס שעליו נפלה המשימה של להיות סולן אחד במקום ששני סולנים עשו את העבודה וזה ממש לא קל. אין כל צל של ספק ש-Whorecore חזרו רעבים, אולי יותר מתמיד.

כנראה שכמותי, חיכו הרבה אנשים להופעה הזאת, עם אנרגיות מהטובות שאפשר לבקש במטאל הישראלי שלא לדבר על כמות המגברים שנשפכו על הבמה – לכל מי ששם לב לזה – כי כשהגיע תורה של Whorecore להופיע, הבארבי היה בתפוסה כמעט מלאה ובקהל נשמעה אנקת ייחום לאיזה פוגו או איזה "דילוג" מהבמה אל עבר הקהל. מיד עם השיר הראשון הייתה בעיית סאונד מלווה בפידבקים מחרישי אוזניים שבאה מהמיקרופון של ג'ונס אבל זה מייד טופל וההופעה המשיכה כאילו שום דבר לא קרה (חבל שבגלל הציוד המיושן שיש שם גורם לכל איש סאונד לעבוד אקסטרה שעות על מנת להוציא את המקסימום). נראה לי שתמיד יש שם מן דרייב מוטרף שמוזרק \ נזרק לקהל ומניעים אותו… כמו בוכנה ברכב שטח שבא במטרה אחת, לקרוע ת'שטח!

ג'ונס הצליח לא פעם ולא פעמיים לשעשע את הקהל עם יציאות אל ועל הקהל עצמו, ובצדק אולי הקהל היה עייף מידי מההופעות חימום או שהספיק לו 5 שירים של Whorecore בשביל להתעייף וחבל כי אפילו לזקני הסצינה היה עוד כוח להמשיך. שוב, זה גם לא משהו שמנע מ-Whorecore לתת הופעה חותכת במשך 40-50 דקות. שירים ברצפים שלא נותנים את האפשרות ללכת להשתין או לקנות בירה. אחחחחחחח… תנו לי עוד מזה קיבינימט! ובנימה אופטימית זו אני רוצה להציג לפניכם את הסטארט אפ החדש של Whorecore, ה-"קרב תרנגולים" ועל כך נרחיב מעט: חברים, תם עידן ה-Wall Of Death! תכירו את קרב התרנגולים! הזן החדש של הפוגו, אחד על כתפי השני ואודרוב, אל הקרב!… זהו (אמרתי נרחיב מעט, מי שירצה שילך להופעה של Whorecore לחוות את זה בעצמו, אין חכם כבעל ניסיון).

כמה דברים שנחרטו בראש מהאירוע באופן גורף הם הקטעים המצחיקים של ג'ונס וחיים והתקשורת שלהם עם הקהל. גם כמות הסטייג' דייבינג במשך ההופעה, ועל זה יש לי בקשה אישית… חבר'ה תפסיקו להיות כאלה כוסיות ותתחילו לתפוס את החברים שלכם, לא הייתם רוצים לראות את הבארבי סוגר דלתות למטאל בגלל שמישהו נפל וחצי מוח שלו נשפך על הרחבה, כבר איבדנו מועדון אחד שנתן במה למטאל. תודה… נושא הבא… יש לי בעיה עם תזמונים של פתיחת שערים והופעות אין מה להפנות אצבע מאשימה ללהקות, אלא יותר לקהל הסטלן שכותבים לו פתיחת שערים ב-21:00 וכולם מגיעים ברבע ל-12. אתם גם ככה משלמים על כל האירוע, אז אתם מעדיפים לקבל חצי אירוע ולבוא רק ללהקה שאתם רוצים לראות? איזה מן יהודים אתם? אבל! זה ההווי הישראלי שבתוכנו, תילחמו עם זה, נראה אתכם.

בסופו של דבר שוב נגמר לו ערב מצוין, שובר, שתמיד יודע להשאיר טעם של עוד. המון פרגון ללהקות ושנמשיך לתת בראש במטאל מאוחדים. אם בממשלה הצליחו לעבוד כגוף אחד מאוחד ול**ן כמה חמאסניקים אולי במטאל נלמד גם לעבוד ולפרגן אחד לשני. כבר אמרתי את זה פעם, אין לנו מה להתחרות אחד נגד השני, שורה תחתונה אף אחד מחברי להקות המטאל לא חי מהכסף של הלהקה וכשזה יקרה תהיו בטוחים שהמטאל הישראלי יהיה על המפה הכלל עולמית.

הערה: אורן בלבוס הוא סולן להקת Eternal Gray, שהחליט כי מגיע כבוד לערב הנ"ל, שהתקיים ב-25 לדצמבר במועדון הבארבי בתל-אביב. יודעים שקצת באיחור, אבל למי איכפת?