Read this interview in English

מספר להקות בודדות הן שהתחילו את ז'אנר הגריינד-קור, אותו ז'אנר שבעיני רבים נחשב לקיצוני ביותר במטאל, ושלפעמים מנוכס יותר לתחום ההארד-קור והפאנק, שממנו בעצם צמח. הלהקה הבלגית Agathocles החלה דרכה בשנת 1985, והוציאה את החומר הראשון שלה ב-88', שנה לאחר ש-Napalm Death הבריטים הוציאו את אלבום הגריינד הקלאסי Scum. במשך למעלה מעשרים שנה, הספיקה הלהקה לשחרר למעלה מעשרים אלבומים שכולם מכילים עשרות קטעים של גריינד רצחני ביותר, עם השפעות של פאנק מצד אחד ודת' מטאל מצד שני. לכבוד אלבום חדש בשם Mincer שיצא מאוחר יותר השנה, שוחחנו עם מתופף הלהקה, רואל טולינרס.

הי רואל, בוא נתחיל עם ההווה, מה קורה כרגע עם הלהקה?

יש לנו אלבום ספליט חדש עם Permanent Death, הוא מכיל חומר נדיר שלנו ויוצא ב-300 עותקים בלבד. הצד שלנו מכיל שירים בהופעה שהוקלטו ב-87' ויצאו עד היום רק בקלטת נדירה בשם No More Fascist Attitudes. כך שאם רציתם לשמוע חומר ישן שלנו, זאת ההזדמנות! ומהצד השני של התקליט יש את Permanent Death, למי שלא מכיר, כדאי להקשיב, בלהקה יש את טוני, שמנגן איתי ועם ג'אן וגם אייזק, לשעבר מלהקת Leng T'che.

מה לגבי האלבום החדש, Mincer?

סיימנו את ההקלטה ואת החוברת שלו, וזה בידיים של חברת Displeased, שיוציאו את האלבום. בתקווה שזה יקרה עד סוף פברואר. האלבום מכיל 21 קטעים, הקצר בהם בן 8 שניות, הארוך בהם מעל ל-3 דקות, והוא עובר בין גריינד-קור אולד סקול לגריינד יותר טכני וגם קראסט. הכנסנו גם שיר ביפנית, אני חושב שזה אלבום שאנשים יאהבו.

איך החומר נשמע בהשוואה לחומר הישן שלכם?

הקלטנו אותו באותו אולפן (Soundshape) שהקלטנו לפני כן, לתופים יש הקלטה אנלוגית, אז אני חושב שהשגנו סאונד יותר אולד-סקול, כמו שאמרתי, השירים החדשים שונים מאד. שירים אחדים (במיוחד אלו שכתב ג'אן) הם הסגנון של מה שהלהקה עשתה בסוף שנות השמונים ותחילת התשעים, אלו שדירק כתב הם יותר בסגנון של החומר המאוחר יותר. בהחלט יש גם כמה שירים שאפשר לשיר איתם כמו Forced To Masturbate, שניתן להשוות אותם לשירים ישנים כמו A For Arrogance והשיר היפני Kuroce.

אתה יכול לספר לנו על ההיסטוריה שלך בלהקה?

ללהקה יש היסטוריה ארוכה שנזדקק לכמה עמודים כדי לכתוב אותה, ניתן לקרוא על זה באתר שלנו, אבל אני מנגן איתם מאז 2002. הליין-אפ הנוכחי שלנו הוא ג'אן (מהתחלת הלהקה) בבס ושירה, דירק (בלהקה מ-98') בגיטרות, ואני (מ-2002) על התופים.

אתה הקשבת ללהקה לפני שהצטרפת אליה?

תראה, הייתי בן 5 כשלהקה התחילה וכשהייתי בן 13 או 14 הקשבתי לתוכנית מטאל בשם Metapolis ברדיו הבלגי ושם הם משמיעים הרבה Agathocles, ככה הכרתי את הלהקה. אבל בכנות, תמיד הייתי קרוב יותר לפאנק ולהארד קור מלגריינד בימים ההם. כשעברתי ללמוד ב-Geel ב-1998 עברתי למעונות והשכן שלי שם היה דירק, ככה למדתי להעריך אותם יותר. וככה הם חשבו עלי כשברט עזב את הלהקה ב-2002.

באילו להקות ניגנת לפני כן?

ניגנתי בכמה להקות, Flaglation – עשינו רק חזרה או שתיים, זה היה עם נגן בשם Pinnie שאחר כך הקים את Ekzeema ויותר מאוחר Rotkop. ב-Pomterra ניגנתי עם xKoenx שאולי אתה מכיר מלהקת המטאלקור Chimaera, זה היה בסביבות 95' והשם של הלהקה היה בדיחה, פנתרה היו גדולים באותה תקופה ו-Pomterra זה תפוח אדמה בלטינית…

איך התחלת לתופף גריינד-קור?

כשג'אן ודירק ביקשו ממני להצטרף ללהקה סירבתי, כי אף פעם לא ניגנתי גריינד ולא חשבתי שאני יכול לעשות Blast beats. הם ביקשו והסכמתי לנסות, התחלנו עם שירים חדשים שנתנו לי הזדמנות לנגן אותם כמו שרציתי. השירים האלו נתנו לי להתפתח עם תיפוף הגריינד שלי, ואפשר לשמוע אותם באלבום הספליט עם Siviilimurha. המעריצים אהבו מאד את השירים ההם כי הם היו קצרים יותר בסגנון של החומר הישן של הלהקה, לאחר שיצרנו את השירים ההם התחלתי לנגן חומר ישן יותר, וזה עבד די טוב, למרות שבטח אפשר לשמוע שאני בא מרקע אחר.

איך היית מתאר את ההופעות שלכם? כמה זמן הן נמשכות?

הופעות מתישות עבורי.. (צוחק).. בדרך כלל אנחנו מנגנים שלושים שירים, פלוס-מינוס, כך שזה בסביבות שעה. אנחנו מנסים לנגן סט שכולל שירים חדשים וגם ישנים, כך שזה סט מעולה עם ההטפפות הרגילות של ג'אן.

אתה מעורב בעוד פרויקטים מוזיקלים כרגע?

אני וג'אן התחלנו לעבוד עם טוני מלהקת Permanent Death, בהרכב בשם Fahrenheit AGX, זה הארד קור אולד-סקול פוליטי בסגנון שנות השמונים. שירים קצרים, מהירים ועצבניים. אנשים שראו אותנו השוו אותנו ללהקות כמו Larm, Deepwound, Infest, Lack Of Interest, כדאי לשמוע אותנו! יש אלבום ספליט שיצא בלייבל הבולגרי Ozz שיכיל את Fahrenheit AGX ואת Agathocles, אפשר לשמוע קטעים באתר של ההרכב.

מה יש בסגנון של הגריינד לדעתך ששונה מז'אנרים מטאלים אחרים?

הגריינד בא במקור מהפאנק, אז אני חושב שהוא יותר סוציו-פוליטי ומכיל דעות ביקורתיות שונות מהז'אנר, אנחנו כלהקה רוצים לנסות לשנות את העולם ו-"לחנך" את הקהל שלנו, כשלהקות מטאל אחרות (אבל גם הרבה להקות גריינד נוכחיות שלא מכירות את השורשים שלהן) פשוט רוצים ליהנות ולשעשע את הקהל שלהן.

לאילו עוד להקות גריינד אתה נוהג להקשיב?

להקות כמו From The Ashes, Cause For Effect, Ekzeema, Toxic Bonkers.

יש הרבה הומור בטקסטים שלכם, זה נכון?

אנחנו מתכוונים לכל מה שאנחנו אמורים, אבל לפעמים זה יותר קל להשתמש בהומור כדי להסביר את הנקודה שלך.

מכיוון שאתם עובדים באותו סגנון כבר עשרים שנה, אתה רואה את ההרכב משנה כיוון או מנגן חומר שונה?

אני חושב שהמוזיקה השתנתה קצת, אבל לא הרבה. אני חושב שהרעיון הבסיסי שמאחרי הלהקה הוא עדיין אותו דבר, לקדם מוזיקה סוציו פוליטית בלי להתמסחר, ואז זה לא משנה אם בשיר יש איזה סולו טיפשי או לא או איזה אלבום שלנו יותר מהיר מהשני.

עוד מסר אחרון לקהל הישראלי?

תודה על התמיכה! כנסו לאתרים שלנו ושל ההרכבים שלנו וקנו את האלבום החדש שלנו Mincer כשיצא! מלבד כל זה, קצת פוליטיקה: הרימו את קולכם במדינה שלכם ותתמכו בהליך השלום בין ישראל לפלשתינים! Mince, Not War!