Read this interview in English

למרות של-Aghora כבר יש מוניטין מכובד בקרב אוהבי הפרוג והדת' הטכני למיניהם, הם יוצרים גם לא מעט בלבול. הלהקה קשורה במספר דרכים ל Cynic, להקת הדת' הטכני המיתולוגית, ומצד שני יש המגדירים את המוזיקה שלה כפיוז'ן שאינו קשור למטאל, אם מוסיפים את העובדה שללהקה יש סולנית, הבלבול רק גובר. כדי להבין קצת יותר טוב מי הלהקה באמת, שוחחנו עם המקים והכותב העיקרי בה, סאנטיאגו דובלס.

הי סאנטיאגו, בוא נתחיל עם ההופעות שלכם, איפה הופעתם לאחרונה?

בדיוק ניגנו עם The Absence בשבת, וביום שלישי אנחנו ניגנו עם Necrophagist, Alarum, Arsis, Neuroaxis ו-Into The Moat. אני חושב שזה היה המופע הכי טוב עד היום, כל הלהקות האלו הופיעו לפנינו והן הופיעו עם אנרגיה רצינית, אנחנו נכנסו ופשוט שמנו את הקצפת על העוגה.

מה לגבי האלבום החדש שלכם, Formless? מתי הוא יהיה מוכן?

רובו כבר מוכן, הדבר היחידי שחסר הוא התיפוף של שון ריינהרט ושל ג'יאן. הגיטרות, הבס ורוב השירה כבר נעשתה. בעצם כל הגיטרות כבר נעשו.

איך היית משווה את החומר הנוכחי של הלהקה לזה שבאלבום הבכורה שלכם?

עבורי הוא הרבה יותר בוגר, וכבד יותר. הוא פשוט יותר בהרבה דרכים אבל בדרכו הוא גם יותר מאתגר ליצירה מאשר האלבום הקודם. אני חושב שהחומר החדש נשמע כמו ש-Aghora צריכה להישמע, אני מתחיל לראות את זה כמה שתמיד היה צריך לעשות.

מה הליין-אפ הנוכחי של הלהקה, אתה רואה אותו כליין-אפ קבוע?

כרגע זה ג'יאן רובינו (מתופף), אלאן גולדשטין (בסיסט), דיאנה סרה (זמרת), ואני בגיטרות. זה הליין אפ החזק ביותר והטוב ביותר שהיה לנו עד היום. אני ממש נרגש מכיוון שהאנרגיה בדיוק כמו שצריכה להיות עם כל החברים ועם המוזיקה.

עד כמה החברים לשעבר ב-Cynic מעורבים בחומר הנוכחי?

שון ריינהרט (המתופף) מנגן תופים ב-6 מהשירים.

קצת היסטוריה, איך הכול התחיל?

זה התחיל ב-1996 כשלמדתי בברקלי, תמיד רציתי להקה שהייתה מוזיקלית וגם התקשרה עם החיפוש הרוחני/מיסטי שלי. חיפשתי את האנשים הכי טובים כדי שיהיו מעורבים ובזמנו הם היו שון ריינהרט, אנדי דה-לוקה, אחותי דאנישטה, וצ'רלי אקנדאל. עשינו כמה דמואים שהפכו לאלבום הבכורה שלנו, אותו הקלטנו ב-1999 והוצאנו ב-2000. מאז חיפשנו את האנשים המתאימים כדי לעשות את הלהקה לזהות משלה וכדי להשתלט על העולם!

מה פירוש שם הלהקה – Aghora?

זה מהודו, Aghora הוא שם אחר לגרסא הנקמנית של שיבה. הפירוש הוא "אור פנימי" או "לא מפחיד", במילים אחרות: האספקט הנקמני ביותר של היקום או היוצר הוא להיות מואמץ ומזוהה כדבר יפה. יש עוד הרבה אבל זה ייקח מאמר של 1000 עמודים… עדיף לקרוא את הספר Aghora של רוברט סוובודה.

למה בחרת לעשות שימוש בשירה נשית במקום בגברית, או בגראול?

להקות עם שירה גברית נעשו ונעשו יותר מידי. רציתי שינוי. כמו כן המוזיקה הייתה צריכה משהו שיאזן את כל האנרגיה היאנגית הגברית הראשונית שבה, אני חושב שמלבד להקת The Gathering אנחנו די התחלנו את גל להקות הפרוג מונחות הזמרות. למרות שלהקות רבות ניכסו את זה לעצמן.

עברתם לא מעט שינויים בהרכב, אתה יכול להסביר על כמה מהם ולמה הם קרו?

קשה להיות בלהקה ולעשות את הסגנון הזה של המוזיקה, אין הרבה כסף בזה, וזה דורש הרבה. זה הולך כנגד כל ה-"נורמאלי" והשטויות הצפויות שיש בחוץ שכל אחד והאמא שלו מנגנים ומשמיעים ברדיו, ושחברות התקליטים מממנות. כמעט צחקתי כשחברת התקליטים Century Media אמרו לי שאנחנו נשמעים ומושפעים מ-Lacuna Coil, אני חושב שאנחנו עושים את מה שאנחנו עושים עם השירה הנשית הרבה לפני שהדברים שלהם יצאו, מבלי להעליב כמובן. ללהקה שלנו יש את התמיכה רק של מי שקשור בה, חברי הלהקה, המשפחות, המעריצים והחברים שהיו הבסיס בלשמור את הלהקה בחיים. אלו שעזבו את הלהקה עשו זאת או בגלל שהם רצו לעשות מוזיקה שתביא להם את הדולר הקדוש או בגלל שהם רצו שינוי בחיים.

דאנישטה עזבה בגלל שהיא רצתה ללמד ילדים, ואני מכבד את זה, אחרים או עזבו או פוטרו בגלל שהיה קשה להם לתת את המחויבות הנדרשת. כדי להיות בלהקה אתה צריך לקרוע את התחת, להזיע בחדר החזרות ולנגן עד שהמוזיקה היא כמו דם בעורקים שלך. הרבה לא רוצים לעבוד כל כך קשה או לא יכולים לשהות באותה עיר כדי שזה יקרה, קשה להיות להקה "בשלט רחוק", יכול להיות לך פרויקט ככה אבל לא להקה, אין לי ריב עם מי שעזב, אני יודע שאני לפעמים כאב ראש ודיקטאטור אבל הכוונות שלי הן טובות.

Aghora היא להקה שאו שאוהבים או שעוזבים, אתה בוחר או לגרום לדברים לקרות או להתרחק מאחריות. לצערי רבים באו ולא רצו לגרום לזה לקרות, הם רצו שדברים יקרו עבורם ולא עבור הלהקה. אני מאושר, עם זאת, כי למדתי איך לנהל את הלהקה ולהתמודד עם הדרמה ועדיין שהכדור ימשיך לזוז, אני חושב שסוף סוף הוצאתי את כל הבאגים מהלהקה וגם התגברתי על האגו שלי כך שאפשר לעשות מהלהקה משהו מצליח.

מה המסר שמאחרי המילים של הלהקה?

הגשמה עצמית, שחרור עצמי, מודעות, והמסת האשליות.

איך התחלת להתאמן ביוגה ולהתעניין בפילוסופיות הטיבטיות והטאואיסטיות?

תמיד רציתי להיות נזיר. אני חושב שהמאסטרים העתיקים של Qi Gong, טאנטרה, ו-Dzogchen בחנו את הגבולות של התודעה האנושית כדי להתפתח להגשה אמיתית של הפשטות של היקום. אני חושב שהחיים עובדים דרכך ודרך הפעולות שלך והנשימה שלך. זה הכל קשור. וזה כל מה שאתה צריך. מה שאתה עושה הוא חשוב ומה שאתה לא עושה הוא חשוב באותה מידה. לכל פעולה יש תגובה. מוזיקה היא אותו דבר.

באיזו דרך האמונות שלך מתקשרות עם המוזיקה שאתה עושה?

ב-Aghora יש הרבה כפילויות שהופכות לייחודיות. המוזיקה היא גם קשה וגם רכה. זה גם משהו מאד ראשוני ודמוי האדמה ועם זאת מאד נעלה ומלכותי.

למה לקח לכם כל כך הרבה זמן להגיע לאלבום שני?

בולשיט, דרמה, הסתמכתי על אחרים כדי שדברים יעשו. וגם ההליך של להוציא חברים שלא רצו להישאר ולהוציא את אלו שהיו צריכים כן להישאר. הייתי שמח אם זה היה קורה מוקדם יותר אבל דברים עובדים בדרך שלהם. כרגע הלהקה היא ממש "להקה".