Read this interview in English

ל-Skyforger, בדומה להרכב Negura Bunget, יש את הזכות להיות דגים גדולים בבריכה קטנה. לטביה אינה מדינה הידועה בשל מספר להקות המטאל הרב שלה, וגם לא בשל סצנת מטאל ענקית, למרות זאת Skyforger הצליחו לפרוץ והם נודעים ב- Pagan Metal האיכותי שהם יוצרים. אלבומם האחרון – Kurbads, שיצא ב 2010, היה רק אחד מהרליסים האיכותיים שהוציאו. באם נחזור לעבר ונסתכל על אלבומים כגון Latvian Rifleman ו Kauja Pie Saules (קרב Saule) נבין ש Skyforger אינם רק להקה ייחודית, אלא אחת שמספקת אלבומי טובים באופן קבוע גם כן. האווירה המיוחדת והכיוון הייחודי הופך את Skyforger לאחת הלהקות המעניינות ביותר בעולם הפולק הפגאני כיום, וכנראה כתוצאה מהעיסוק שלהם בנושאים לאומניים לא פעם ולא פעמיים, נשמעו לא מעט שמועות על היותם להקה גזענית או אנטישמית, חשש שסופו של הראיון הזה חיסל באופן סופי. הייתה לי הזכות לראיין את המוח שמאחרי הלהקה – הגיטריסט והסולן Peteris Kvetovskis:
היי Peteris, מה העניינים?

בסדר גמור, כרגע חזרתי מהעבודה.

בוא נתחיל שנייה מהמקורות, איך בדיוק התחלתם? אילו להקות השפיעו עליכם?

אני חושב שההתחלה הרשמית הייתה ב 1995, כמובן שניגנו במשך תקופה ארוכה בכל מיני להקות אחרות, והתחלנו בכלל בז'אנר שהוא יותר דום-דת' מטאל (בתקופה ההיא הם נקראו Grindmaster Dead – בן) מבחינת הסגנון, והשירים עסקו בכל מיני נושאים שקשורים לימי הבינים. בשלב מסוים חשבנו למה לעשות זאת, למה לא לעשות משהו שקשור בהיסטוריה הלאומית שלנו? לדון בתקופת ימי הביניים אבל שלנו עצמנו? אז החלטנו לשנת את השם והסגנון של ההרכב. קשה לומר מי השפיע עלינו, בתקופה ההיא היה זרם גדול של להקות בלאק מטאל ואנחנו התחברנו אליו ושאבנו ממנו השראה. בכל התקופה ההיא ניגנו תערובת של כל מה ששמענו. השמות הם מוכרים, החל מהרכבים כמו Judas Priest, Morbid Angel, Bathory ו Cathedral, כל השמות שהתחלנו להאזין להן כילדים, כל השמות הגדולים.

איך התחלתם לצאת מתוך הסצנה הלטבית הקטנה?

כן, הסצנה כאן היא קטנה כי המדינה היא קטנה. זה לא השפיע על הלהקה כשהתחלנו, זה היה לפני ההתמוטטות של האיחוד הרוסי, וכשהתחלתי, בימי נעורי, היה קשה מאד למצוא תקליטים ברוסיה הסובייטית. המוזיקה הכבדה הייתה אסורה, והיו אולי להקה אחת או שתיים שניגנו בסגנון, וכך החל הזרם המחתרתי. בכל הזמן הזה מבעד למסך הברזל לא היה לנו סיכוי להגיע לשם ולנגן, פשוט לא הייתה מטרה להופיע, אבל אנחנו פשוט אהבנו להופיע בשביל הכיף. כאן בלטביה, בגלל שהמדינה קטנה, אין יותר מידי סצנה – אם נשווה זאת למשל לפולין, שם זה סביר אם אתה מופיע מול 5,000 אנשים, כאן בלטביה זה נחשב ענקי, בדרך כלל זה יותר בסביבות 300 איש או פחות. יש הרבה להקות שפעילות, אבל אין תעשיה, או מגזינים כמו שיש בגרמניה, הכול מבוסס רק על חדוות היצירה.

איך היית משווה את המעבר מהופעה מול 300 איש לאחד הפסטיבלים הענקיים שבהן הופעתם בתקופת הקייץ?

ניגנו בכמה פסטיבלים בעבר, ככה שזה לא הפחיד אותנו. אם לומר בכנות – כשאתה עובר מבימה קטנה לבימה ענקית, אז בבימה הענקית אתה לא רואה כמעט את הקהל מעבר לאבטחה והגדר, בבמה קטנה הם ממש מולך ונועצים בך עיניים. בבימה גדולה זה דווקא מרגיש לי קל בהרבה. ניגנו על כמה כאלה בעבר, זו לא הייתה תקופת הפסטיבלים הראשונה שלנו.

מה היו ההופעות הראשונות שלך?

אני זוכר את הפעם הראשונה שלי על בימה וזה היה מצחיק, ניגנו עם להקת הארדקור וזה היה בפסטיבל פאנק, עלינו לבימה, התחלנו לנגן, ולא היה אף אחד בקהל. הופענו רק לפני נגנים מהלהקות האחרות בפסטיבל שהסתובבו שם, בסופו של דבר גם אנחנו וגם הלהקות האחרות פשוט הופענו אחת לפני השנייה..

לגבי השימוש שלכם במוטיב הלטבי, אתה מרגיש שאתם מציגים את ההיסטוריה הסלבית לאנשים שלא הכירו אותה בעבר? מה אתה חושב שמייחד את ההיסטוריה והמסורת הסלבית?

דבר אחד קטן חשוב לי להדגיש – אנחנו לא סלבים, אנחנו בלטים, ונשארו רק שני עמים שהם בלטים. רק הליטאים והלטבים. בגלל זה אנחנו נלחמים למען הנושא הזה. אנחנו כמעט נכחדים. במשך השנים שבהם שלטו בנו הגרמנים והרוסים, העולם כמעט ושכח מאיתנו. אנחנו לא סלבים. זה מה שמייחד אותנו, היינו אחת האומות הפגאניות האחרונות בכל אירופה, הממלכה הפגאנית האחרונה. שרדנו במאבק כנגד כל אירופה, נעשו מסעות צלב כנגד העמים הבלטים. היינו המצודה האחרונה ששמרה על המסורת הפגאנית בחיים. זה חלק גדול מהתרבות שלנו, וזה מה שאנחנו נאבקים עליו, שרים עליו. היום המצב טוב יותר מזה שהיה במהלך השלטון הסובייטי, אבל עדיין אנשים רבים לא יודעים אפילו איפה ממוקמות לטביה וליטא.

אתם פופלרים בלטביה?

אני מניח שכן, שיש לנו מזל בנושא. אני יכול לומר שאנחנו הלהקה הלטבית הגדולה ביותר. יש הרבה אנשים בקהל כשאנחנו מופיעים, ואתה יכול לדמיין מה קורה כשאנחנו שרים על הנושאים הלאומיים, זה נוגע בליבו של הקהל. אנחנו שמחים שאנשים מתחברים אלינו, אין ספק שאנחנו אחת הלהקות הגדולות בז'אנר במדינה.

בוא נחזור לחומר שלכם – מה משפיע עליך ככותב?

אין ספק שהיסטוריה היא תחביב גדול עבורי, אני לא היסטוריון מוסמך, אני קורא הרבה. הספרים האלו הם מה שנותן לי השראה והם השפעה גדולה עלי. אני מרגיש את הצורך לספר לאנשים על אירועים היסטורים, כדי שהם לא ישארו לא נודעים. המקור הוא הספרים, אבל כמובן שאני מוסיף את הדעה שלי ומכניס אותה למוזיקה.

אתה חושב שמבחינות מסוימות Skyforger הם להקה אותנטית יותר מלהקות Pagan Metal אחרות כי אתם כותבים על ההיסטוריה של עצמכם?

אולי לא אותנטית, אבל אני בהחלט לוקח את הנושא ברצינות. אני לא אוהב את העובדה שאני מקשיב להקות והן בעצם לא שרות על כלום, כל מיני שטויות מצחיקות ואין כלום מאחרי זה. אני אוהב כשדברים הופכים לרציניים, ואני רוצה שכשאנשים מקשיבים למוזיקה שלנו הם יבינו שאנחנו לא מעמידים פנים, לא צוחקים. אבל כמובן שאין לי בעיה עם זה שהמאזינים אוהבים גם דברים שהם אחרים.

איך אתה בוחר את השילוב של כלים מסורתיים לתוך הריפים המטאלים? איך עובד ההליך של הכתיבה בתוך הלהקה?

הכלים המסורתיים מגיעים רק בשלב האחרון, למרות שהם כל הזמן אצלנו בתודעה. יש לנו שירי פולק לאומיים רבים, ואנחנו יכולים לקחת מלודיות משיר כזה או אחר ולשלב אותן בשירים שלנו. בהתחלה הכל נבנה על גיטרה, ואם אנחנו מרגישים שזה משתלב כמו שצריך אז נכניס את כלי הפולק השונים פנימה.

עברה שנה מאז יציאת Kurbads, יש כבר מוזיקה טרייה כתובה? אתם עדיין בהופעות סביב האלבום?

ההופעות כמעט ועצרו בשלב הזה, אני מניח שכן יהיו כמה כאלו קטנות יחסית מעכשיו והלאה, אבל לא סיבובי הופעות רציניים. כעת יש לנו את הזמן לכתוב שירים חדשים! יש לנו בערך חמישה שמוכנים וזה אומר שמדובר כבר בחצי אלבום "צוחק".. הבעיה היא שכבר אין לנו את אותה כמות זמן לפעול עם הלהקה כמו בעבר, אנחנו לא מוזיקאים מקצועיים שרק מנגנים וחיים מהמוזיקה. לכולנו יש עבודות יומיות, משפחות וכו', ובגלל זה האלבומים לא יוצאים בתדירות גבוהה. במידה ויש לנו הופעות מתוכננות, אנחנו מעדיפים לעשות חזרות עבורן במקום לעבוד על שירים חדשים.

יתכן שזה טוב שאתם שומרים גם על חיים נורמלים, אני מרגיש שלהקות רבות שחבריהם הופכים למוזיקאים במשרה מלאה מאבדות את האיכות המוזיקלית הכללית, נראה שהכסף מחברות התקליטים עולה להן לראש..

כשאתה חותם בחברת תקליטים אתה חייב לעשות אלבומים, ואז אתה חייב לעשות אלבום כל זמן מוגדר. יכול להיות שאתה מרוקן מרעיונות, אבל החברה עדיין תרצה חומרים חדשים, ולכן יש לא מעט אלבומים שבנויים על מחזור של חומרים ישנים שהם פשוט מחורבנים. המצב אצלנו הוא שאם אין לי רעיונות כרגע, אולי יהיו לי כאלו בחודש הבא ויש לי את הזמן הזה. אני לא יודע מה היינו עושים אם היה עלינו לחץ קבוע של חברת תקליטים, אולי גם אנחנו היינו עושים מוזיקה מחורבנת.

עד כמה אתה חושב שהמוזיקה שלכם השתנתה מאז האלבומים המוקדמים, ימי Kauja Pie Saules?

כמובן שהיא השתנתה, בכל מוזיקאי, בכל להקה, היא תמיד משתנה. רכשנו המון נסיון במהלך השנים, כשאתה צעיר אתה מוכן ללחום בעולם, להראות לכולם עד כמה אתה רועש ואגרסיבי. עם השנים אתה מתחיל להתאמן יותר ואתה מתחיל לשמוע את הצלילים עצמם. אני חושב שכל להקה משתנה בסגנון הזה. אני חושב שהפכנו לרציניים יותר, מדויקים יותר. אני לא יודע אם זה טוב או רע מכל מיני בחינות, לפעמים זה רע יותר ממש שזה טוב. אני רואה להקות רבות שעושות אלבום בכורה נהדר ואז כל אלו שבאים אחרי פשוט לא מגיעים לרמה. במהלך השנים להקות הופכות לטכניות יותר ורציניות יותר אבל מאבדות את הגישה, את מה שעשה אותן מיוחדות. קשה לרצות את המעריצים, וכשאתה עושה אלבום אתה חייב להיכנס לאיזה חלל מאד מוגבל שבו תרצה את כולם. המצב המצחיק הוא שאתה עושה אלבום חדש שאתה חושב שהוא טוב – והמעריצים יכולים להגיב ולומר שזה בדיוק אותו אלבום כמו הקודם, ואז תיצור משהו חדש באלבום שאחרי, תגוון, ואז יגידו עליו שהוא חרא – כי הלהקה השתנתה..

מה אתה חושב על סצנת הפולק הפגאני באופן כללי? עכשיו כשלהקות כגון Arkona ו Primordial מתחילות לפרוץ מחוץ לגבולות הז'אנר אתה מרגיש שיש יותר עניין בחוץ למוזיקה הזאת?

קשה לי לומר, Skyforger די יוצאת דופן בקרב הלהקות האלו, בין השאר כי אנחנו ממוקמים רחוק מכולן ולא ממש מופיעים באותה כמות, ומצד שני יש כאלו שטוענים שהסצנה הזו נמצאת בנסיגה. אני לא מומחה בתחום. כרגע המצב מבחינתנו הוא לא רע, אנשים מתעניינים בנו, בהיסטוריה שבה אנחנו עוסקים והמסורות שלנו. אולי בגלל זה הנושאים הם קצת יותר רצינים מעבודת שטן וגופות רקובות. אני בהחלט לא ארצה שזה יהפוך למיינסטרים או יתמסחר יותר מידי.

אתה מתנגד ללהקות שעושות שימוש במוטיבים פולקים בעיסוק בנושאים לא רציניים? הרכבים כמו Korpiklaani לדוגמא?

כן, אין שום דבר מאחרי זה, רק ריקודים מטופשים ובירה וקסדות ויקינגיות, אין שום דבר מאחרי הלהקות האלו. מצד שני, ככה זה עובד תמיד, כשמשהו מתחיל פופלרי הוא הופך למיינסטרים, מסחרי ומביא איתו מוזיקה מחורבנת. הדבר השלישי העיקרי הוא שמעריצים רבים נתפסים לזה ותומכים בהרכבי מיינסטרים, ברגע שיש כאלו שמוכנים לקנות את זה – תמיד יהיו כאלו שישמחו למכור להם.

מסר אחרון לקהל הישראלי?

כן, אנחנו נשמח להגיע ולהופיע אצלכם! זה יהיה מדהים, אני מקווה מאד שיש לנו מעריצים אצלכם.

אני אישית מכיר כמה כאלה

אז אני רוצה לשלוח להם דרישת שלום חמה, ומקווה לראות אותם אצלכם בהופעה!