מרואיין: Scott Ian, גיטריסט להקת Anthrax

על 4 אבות מזון של ז'אנר הט'ראש דיברה תורה – על Metallica, על Slayer, על Megadeth ועל Anthrax. פה במטאליסט יצא לנו לדבר עם אחת מאלו עד עכשיו – עם Megadeth, ולאחרונה השלמנו חצי מהרביעייה בזכות שיחת טלפון עם Scott Ian, האגדה המזוקנת שנציבת כבר 30 שנה במרכז להקת Anthrax – להקת הט'ראש הענקית שהנפיקה אלבומים נצחיים כגון Among The Living ו Persistence Of Time. לאחר שנה מרתקת במיוחד, עם אלבום חדש בשם Worship Music שיצא 8 שנים לאחר אלבומה האחרון של הלהקה, וחזרתו לתפקיד סולן הקבע של הסולן האדיר Joey Belladonna, עניין אותנו לשאול את Scott כמה דברים לגבי הלהקה, היהדות שלו, האלבום החדש- וכל מיני נושאים אחרים, התוצאה לפניכם:
אהלן Scott! מה העניינים איתך?

בסדר אלון, שפוך, לא ממש יוצא לי לישון יותר מידי, ואני טס להופעות באוסטרליה ממש בקרוב.

כן, הבנתי שנולד לך בן לפני כמה חודשים – מזל טוב! הוא מונע ממכם שינה?

כן, לא ממש זכור לי מתי ישנתי לילה רצוף בחודשים האחרונים,

ספר לי על זה, אני במצב דומה.. בוא נדבר על Worship Music, איך התגובות בינתיים לאלבום?

התגובות לא פחות ממעולות בינתיים, אני יכול לומר ש 99% מהעיתונאים ומרבית המעריצים ממש אוהבים את האלבום, בינתיים נתקלתי במעט מאד תגובות פחות חיוביות, וגם אלו מגיעות מאנשים שציפו שנעשה בדיוק עוד Among The Living בלי להבין ש 20 שנה משנות להקה, שאנחנו לא יכולים לעשות שוב ושוב את אותו אלבום, אבל אני מניח שזה טבעי.

אתה חושב שחלק מזה הוא בזכות החזרה של Belladonna?

אין ספק, בסופו של דבר הוא הקול המזוהה ביותר עם הלהקה, למרות ש John Bush עשה עבודה מדהימה, והוא היה הסולן שהכי רצינו אחרי שנפרדנו בזמנו מ Belladonna, בסופו של דבר Joey הוא הזמר הכי Anthrax שיש, ואני חושב שגם אם מוזיקלית לא עשינו מחדש את האלבומים משנות השמונים – עצם העובדה ש Joey שר, וזה שהוא נשמע כל כך דומה לאיך שהוא נשמע לפני 20 שנה, זה פשוט החזיר קסם שהיינו צריכים שם.

מבחינה מוזיקלית אפשר לומר שהאלבום הרבה יותר "רציני" מהחומרים הישנים שלכם, כבר אין שירים על קומיקסים או נושאים הומוריסטים.

אני חייב לומר שאף פעם לא כתבתי דברים מתוך כוונה להצחיק או שלא לקחתי ברצינות את הטקסטים שלי, אבל כן – האלבום הזה מתאים למי שאני היום, אני כותב ברצינות והתוצאה היא אלבום שהוא רציני.

היה הרבה רעש לפני מספר שנים כשהתחלתם לעבוד עם הסולן Dan Nelson, שאז נפרדתם ממנו ברעש והאשמות הדדיות על הנושא, האלבום הזה הוא אותו אלבום שהוקלט עם Dan? הוא שהוא שונה מאד?

זה כמעט ולא אותו אלבום, בעקרון די זרקנו את החומרים שהקלטנו עם Dan, כי Joey הוא סולן שונה לגמרי, והשירה שלו פשוט לא ישבה על השירים שכתבנו בזמנו. ברגע ש Joey נכנס לעניינים הלכנו אחורה, וכתבנו חומרים מהתחלה, כשרק ריפים או בסיסים מסוימים נשארו מהחומרים שהקלטנו עם Dan.

איך בכלל הגיע כל הנושא של Joey חזרה לשולחן?

זה בשלות של כמה דברים שונים, קודם כל העזיבה של John לטובת חיי משפחה, פשוט לא התאפשר לו לעשות את סיבובי ההופעות שהלהקה הייתה חייבת כדי להמשיך, ו Joey היה איתנו בקשר במשך תקופה לפני כן, והיה נלהב להמשיך את מה שהוא הפסיק לפני כמעט 20 שנה. מהרגע שחזרנו להופיע ביחד הבנו שהקסם עדיין שם, ש Joey הוא עדיין סולן נהדר – והכול זרם משם בצורה טבעית.

אפשר לומר שהסינגל הראשון מהאלבום –'Till You Can't Fight 'Em הוא השיר הכי Oldschool באלבום, יש סיבה למה הוא יצא כסינגל הראשון?

בדיוק מהסיבה הזו, רצינו לתת משהו למעריצים שחיכו לנו כל כך הרבה זמן ולא וויתרו עלינו. ראינו איך אנשים מחכים ובודקים מה קורה איתנו, וקיבלנו המון תגובות על כל פרסום שעשינו לגבי החזרה שלנו לפעילות מלאה והאלבום שבדרך. השיר הזה, שהוא באמת הכי Anthrax של פעם, היה הדרך שלנו להודות לכל המעריצים שדבקו בנו לאורך כל הדרך.

מה מבחינת הכתיבה בלהקה? אפשר לומר שמההתחלה הלהקה נראתה כמו משהו שמרוכז סביבך, והרבה פחות מסביב לשאר חברי ההרכב, זה עדיין ככה היום?

אפשר לומר, הלהקה היא סוג של ה Baby שלי, היא תמיד הייתה כזו. גם היום, למרות שאני מדבר וכותב יחד עם Charlie, בסופו של דבר רוב הכתיבה נעשית אצלי. היום יותר קשה לשבת ולכתוב ביחד עם שאר החברים מתי שאני רוצה כי כל אחד גר במקום אחר. אני נשארתי בשכונה הישנה שלנו – ב Queens בניו יורק, ואילו Charlie עבר לשיקגו, שאר החברי הלהקה גרים כל אחד במקום אחר, התוצאה היא שאני עושה את רוב הכתיבה ואז אנחנו משלימים מה שאפשר ביחד.

עד כמה השפיעה עליך הגדילה ב Queens כמוזיקאי? העובדה שאתם להקה ניו יורקית במקור ובמהות הייתה השפעה על הלהקה?

בהחלט, בשעה שרוב להקות הט'ראש הגדולות הגיעו בזמנו מה Bay Area, אנחנו תמיד היינו יוצאי הדופן, והלהקה ה "גדולה" שהגיעה מניו יורק, כשהכי קרוב אני מניח שזה Overkill שהגיעו מג'רזי שזה ממש לידנו. אבל זה שגדלנו בשכונה, עם השפעות שונות משל רוב הלהקות – אין ספק שזה השפיע. אנחנו גדלנו מצד אחד עם הארד-קור ועם פאנק, שהיו השפעה גדולה עלינו במהלך כל הדרך, בטח עם פרויקטים כמו S.O.D, וגם עם היפ הופ ומוזיקה שחורה – שאני מניח שאתה כבר יודע עד כמה שמחנו להתנסות איתם במהלך השנים.

מה לגבי עובדת זה שאתה יהודי? זה השפיע איך שהוא על הקריירה המוזיקלית?

לא ממש, אני חושב שמה שהשפיע עלי הרבה יותר היה האהבה שלי ל Kiss..

גם שם יש יהודים..

נכון, ואני מעריץ ובקשר טוב עם Jene Simmons, אבל בסופו של דבר זה הקשר שלי למוזיקה ולשכונה שהשפיע עלי הרבה יותר מזה שאני יהודי. בגדול לא ממש גדלתי כיהודי, ההורים שלי היו מאד חילוניים, ולמרות שחגגנו חנוכה – במקביל חגגנו את חג המולד, אני אוכל בייקון ואוכל לא כשר – אני רחוק מלהיות יהודי במובן המסורתי של המילה. אז נכון שסבא שלי למשל – הוא יהודי מאמין וגם מסורתי, ובאזור שלו אני מכבד את זה ומתנהג בהתאם, אבל אני רחוק מלהיות אדם דתי וליהדות לא הייתה השפעה של ממש על הזהות שלי. אם כבר, מה שהשפיע עלי זה העובדה שאני גר ב Queens, העובדה שאני ניו יורקי – כל זה הוא חלק ממה שעשה ממני מי שאני.

לנושא אחר – לאחרונה המשכתם עם סיבוב ההופעות של ה Big 4, לצד Metallica, Slayer ו Megadeth, איך הייתה החוויה הזו של לעשות איתם את ההופעות האלו?

מדהים, אנחנו כולנו מכירים כבר שנים, עם חלק אנחנו חברים יותר, עם חלק פחות, אבל יש לנו היסטוריה משותפת שאי אפשר להכחיש. חלק מהרגעים היו קסם של ממש, כמו הביצוע המשותף ל Am I Evil, אלה רגעים שבגללם שווה להיות מוזיקאי מטאל.

במהלך ההופעות האלו נתקלת בתופעות של חיכוכים בין חברי הלהקות השונות? חלקם ידועים בכל מיני מאבקים מפורסמים מאד אחד עם השני

נכון, אבל אני חייב לומר שחלק גדול מהם יוצר בכוונה, או על ידי התקשורת או על ידי היחצנים של הלהקות שחיפשו קצת תשומת לב, בגדול כולנו מסתדרים ביחד. ברור שלא כולנו חברים טובים, ולא יצאנו לבירה משותפת אחרי כל הופעה, אבל אנחנו מסתדרים טוב מאד עם חלק מהאנשים, ופחות עם חלק אחר – ככה זה העסק הזה, למרות המוזיקה הדומה והאהבה לז'אנר, לא נולדנו להיות גם חברים אחד של השני..

בוא נחזור קצת לאלבום – יש בו שיר בשם Judas Priest, מה הרעיון מאחרי זה?

בגדול זה לא היה אמור להקרא ככה, זה היה סוג של שם זמני שהשתמשנו בו בתהליך העבודה, גם הטקסט הוא לא טקסט הערצה ל Judas, אבל חשבנו על זה, וכולנו מעריצים של הלהקה. זה שהם הודיעו השנה על הפסקת ההופעות, כל זה התחבר לנו לצורך לתת להם כבוד, להוריד את הכובע בפני אחת הלהקות הגדולות ביותר שהיו בז'אנר שלנו, ולכן החלטנו להשאיר את שם השיר ככה.

האלבום יצא בחברת Nuclear Blast, שהוציאה גם את האלבום הקודם שלכם – עד כמה אתם מרוצים שם?

מאד מרוצים, באמת שאין לי מילה אחת רעה להגיד על הלייבל הזה. הם ח'ברה שאוהבים מטאל, הם ממש בעניין בגלל שהם אוהבים את Anthrax, והם עושים עבודה מעולה. זה שהמכירות של האלבום החדש הן מדהימות, וזה בתקופה שכל ילד זב חוטם מרגיש שהוא יכול לגנוב את המוזיקה שלנו כי "מגיע לו", זה רק אומר שיש גם מספיק מטאליסטים אמיתיים ונאמנים לז'אנר שם בחוץ – וגם חברה שיודעת לעשות את העבודה ולהביא את האלבום הזה למקומות שבו הוא צריך להיות.

אני מבין שאתה מבין המתנגדים לגישה של הורדות זה עובדה, וצריך לחיות מהמסביב.

Damn Right, נעשתה לאחרונה בדיקה ונמצא שמתוך 10 שעל כל 10 אלבומים שנמכרים – 7 אחרים מורדים בצורה לא חוקית ולא נרכשים. זה דופק את החברות תקליטים ששמות את הכסף, זה דופק את הלהקות שעובדות קשה ובמקרים אחרים שמים את הכסף במקום חברת התקליטים, וזה עולה לי על העצבים רק לדבר על זה כי אני 30 שנה קורע את התחת בלעשות מוזיקה – שזה לא פחות ראוי או קשה מכל עבודה אחרת, וכל מיני ילדים שם בחוץ חושבים שזה בסדר להוריד את האלבום שקרעתי עליו את התחת בצורה לא חוקית ונראה להם שזה מגיע להם כי עדיף להוציא כסף על סיגריות, בגדים, משחקי מחשב או אני לא יודע מה. זה פשוט עצוב, להקות שאני מכיר פושטות רגל ועוזבות את המוזיקה כי הם פשוט לא יכולים לפרנס את המשפחות שלהם יותר ממוזיקה, עדיף להם להיות שיפוצניקים ולא להקליט אלבומים.

אני מבין שאתה עדיין קונה מוזיקה

כל הזמן, אני אוסף דיסקים ותקליטים די כפייתי, אם יש משהו שאני אוהב – אני אשלם עליו כסף כמו כל אחד אחר. אפילו שאני בתעשייה, ולא חסרים לי חברים שהיו שולחים לי חינם כמעט כל אלבום שאני רוצה – אני אלך לחנות מוזיקה, לא שנשארו הרבה כאלה, ואשלם כסף כי על מוזיקה שאני אוהב אני רוצה לשלם.

מה הלאה? אתה חושב שנצטרך לחכות עוד פעם כל כך הרבה שנים לאלבום חדש?

אני מאד בספק. בעקרון היו לנו לאלבום הזה 14 שירים שחלק ניכר מהם נאלצנו לחתוך החוצה פשוט כדי לעשות אלבום הדוק מאד, בחלקם ללא ספק נשתמש לאלבום הבא – שלפי קצב ההופעות והעבודה הנוכחי שלנו, והתגובות לאלבום החדש – אני מאד בספק אם ייקח יותר משנה-שנתיים להקליט, אבל אל תתפוס אותי במילה, אי אפשר לדעת מה העתיד צופה לנו..