Read this interview in English

מרואינת: Kitty Saric, סולנית להקת Decadence

למי שחשב ש-Angela Gossow היא הגראולרית היחידה בעולם המטאל הקיצוני, צפויה הפתעה. בתור התחלה כי היא לא הראשונה, ר'יצל הייזר מלהקת Sinister עשתה זאת לפניה, וגם לפניה היו אחרות. גם כי Kitty Saric, הידועה כ-Metallic Kitty, עושה את זה בלהקת הת'ראש-דת' השבדית Decadence, ועושה את זה לא פחות טוב. עם אלבום שלישי שיצא לאחרונה, הלהקה מתחילה לצבור הכרה באירופה, ולרגל זאת, שוחחנו עם קיטי על ההרכב ועל מקום הנשים במטאל קיצוני בכלל.

היי קיטי, לגבי אירועים עכשוויים, מה ההרכב עושה בימים אלו?

היי אלון, הוצאנו את האלבום השלישי שלנו, בשני לנובמבר 2006, ומאז אנחנו עובדים חזק על פרומושן. התרכזנו בלעשות כמה שיותר הופעות כדי להגיע לכמה שיותר אנשים, זאת תמיד הייתה העדיפות העיקרית שלנו – הופעות חיות!

איפה נערכו ההופעות האחרונות שלכם?

שתי האחרונות נעשו בעיר הבית שלנו, שטוקהולם שבשבדיה, אלו היו שתי הופעות ברוטאליות במיוחד, עם הרבה Moshing ודפיקות ראש, כמו שהן אמורות להיות.

איך התקבל האלבום האחרון שלכם, 3RD Stage Of Decay?

התגובה הייתה במרביתה הגדול חיובית. היה ממש כיף לראות מעריצים וותיקים וחדשים יותר מגיעים למסיבת ההשקה של האלבום, היו כאלו שהגיעו גם מחוץ למדינה.

מה משמעות שם האלבום?

המשמעות העיקרית מאחורי שם האלבום היא שזהו ההרכב השלישי של הלהקה, שהוא חזק יותר מכל אלו שהיו בעבר. כמו כן, אם תסתכל במילים של האלבום תראה בהן קשר לשם האלבום ועוד כל מיני משמעויות נסתרות בכל מיני קטעים.

איך היית מתארת את המוזיקה שלכם?

עבדנו חזק בתחום הזה שאנחנו מגדירים כת'ראש מטאל מלודי, וזה מתאר את איך שהאלבום נשמע באופן כללי. לריפים יש בסיסי של ת'ראש מטאל אבל הוספנו להם גם מוטיב מלודי, וגם שירה שהיא ברוטאלית יותר מהממוצע באלבומי ת'ראש מטאל מהסוג הזה. אין לנו שום קלידים, רק הרמוניות שמבוססות על גיטרות. הייתי ממליצה על האלבום לאנשים שאוהבים Kreator, Death, Testament, Metallica, Children Of Bodom ודברים בסגנון.

אני מבין שזה האלבום הראשון שלכם שיוצא דרך חברת תקליטים, באיזו חברה מדובר, ועד כמה דברים שונים עבורכם בעבודה עם חברת תקליטים?

זה נכון, האלבום הזה הוא הראשון עבורנו שיוצא דרך לייבל, והוא יוצא דרך חברה שהיא שלי בעצם, בשם HTI Records, הייתי אומרת שההבדל הוא לא בסאונד או בהפקה, זה באיך שהאלבום נתפס ע"י העולם החיצוני, באופן יותר רציני משני האלבומים הראשונים שלנו, שלדעתי נשמעו לא פחות טוב מהנוכחי.

המילים לאלבום די דיכאוניות, הן מסמלות אותך כאדם? או שמדובר בקונספט למילים?

המילים שאני כותבת ללהקה עוסקות בעיקר במאבקים, הכעסים והדיכאון האישיים שלי, שיכולים לשמש כמעין מדריך ודרך לראות את העולם, את עצמך ומצבים שונים באמצעות פרספקטיבה שונה. המילים לא מעידות על האישיות שלי, שהיא בהחלט לא כזאת דיכאונית. זה חלק מקונספט, כמו שאמרת, לתת לאנשים לחשוב על סיטואציות מסוימות שקורות להם בחיים, איך להתייחס אליהן ואולי למצוא בהן הדרכה.

קצת היסטוריה על הלהקה, איך התחלתם?

לפני שהתחלתי לשיר התרכזתי בנגינה על גיטרה, לא תיארתי לעצמי שאהפוך להיות זמרת של להקת מטאל. במקרה ובגלל רצון רגעי יצרתי קשר עם להקה שחיפשה סולנית – התחלתי לעשות גראולים בבית עוד מגיל 12, אבל אף פעם לא הייתי רצינית בקשר לזה, זה פשוט היה משהו שעשיתי בשביל הכיף – כשבאתי לאודישן ב-2003 הייתי בת 16, לעולם לא הייתי מצפה שהלהקה תתפתח למה שהוא כיום – Decadence.

איך החלטת לשלב גראולים של דת' מטאל בתוך ת'ראש שבדה"כ בנוי על שירה נקייה?

האהבה הגדולה שלי תמיד היתה לת'ראש מטאל והיה לי הרבה כבוד לשירה נקייה ואגרסיבית. אם לומר את האמת, אף פעם לא חשבתי שאגיע קרוב לשיר את מה שאני הכי אוהבת, שזו שירה גברית נקייה בת'ראש, כך שכשהתחלתי לנסות לשיר פיתחתי דווקא שירה אגרסיבית יותר, שבסופו של דבר הפכה לגראולים של דת' מטאל. רציתי בכל זאת לקחת את זה צעד אחד קדימה, לא להשאיר את זה רק כגראול. בכל מקרה הלהקה הפכה מלהקת דת' רגילה בחזרה לשורשים של ת'ראש מסורתי יותר. התקווה שלי היא שהשילוב של גראולים וצרחות ת'ראש מטאל הביאה משהו ייחודי יותר ללהקה.

לגבי ההיסטוריה האישית שלך, אך התחלת בכלל עם מטאל?

כשהייתי בת 11 למדתי בביה"ס בכיתה רק עם בנים, כולם היו מטאליסטים ואני חייבת להודות להם על זה שהכירו לי את המוזיקה האדירה הזאת. מאז, מטאל היא אהבת חיי, במיוחד ת'ראש, כש-Metallica היא האהבה הגדולה ביותר. כשהייתי קטנה יותר לא הייתי מאמינה שזאת ההתחלה של קריירה מוזיקלית, וגם כשאני מסתכלת אחורה על זה אני עדיין מתפלאת.

תמיד היית קרובה יותר לצד הקיצוני יותר של המוזיקה, כמו ת'ראש או דת'?

כן, אני חייבת להודות שאני די סגורה מבחינת הטעם שלי, כל מה שמסביב לת'ראש ודת' הם מה שאני אוהבת לשמוע.

למרות שאת בטח כבר שונאת את השאלה, אבל הושפעת באופן כל שהוא מ-Angela Gossow, מ-Arch Enemy?

האמת היא ששמעתי את אנג'לה, וגם את Arch Enemy הרבה שנים אחרי שהתחלתי כבר לעשות את השירה הזאת בעצמי, כך שלא, לא הייתה לי השפעה ממנה.

כקונספט כללי, איך את רואה את נושא הזמרות הנשיות בעולם המטאל?

יותר ויותר נשים נכנסות לתחום הזה ואני חושבת שזה דבר נהדר. מה שאני מקווה שהנשים האלו יכנסו לתחום לא כדי להביא יותר פרסום ללהקות שלהן אלא באמת כדי להביע את הכשרון שלהן, לדעתי נשים מביעות את עצמן יותר בכל תחומי החיים כיום, ועולם המטאל הוא רק חלק מזה.

מה דעתך על כל להקות המטאל הסימפוני עם הזמרות הנשיות שיש היום, להקות כמו Nightwish?

יש לי בעיות עם שירה נשית נקייה, אני מניחה שאני יותר מידי אולדסקול! מה שכן, Nightwish הביאו משהו חדש בדמות שירת סופראנו נשית, שזה משהו שאני מכבדת.

איזה תפקיד, אם בכלל, את חושבת שיש לסקס אפיל שלך עבור מעריצי הלהקה הגברים?

כמובן שאני לא יכולה להכחיש את העובדה שאני אישה, אבל הכוונה שלי היא לא לשחק על זה, הכוונה שלי היא להביא לאנשים מוזיקה טובה, ולעשות את זה באמצעות כישרון, יכולת ועבודה קשה וכך לקנות ל-Decadence מקום בעולם.

השנה הייתה שנה חזקה בעולם הת'ראש, יש אלבומים מועדפים במיוחד עלייך?

כן, אהבתי את Thrash Anthems של Destruction.

זה הכול, מילים אחרונות למטאליסטים הישראלים?

אני רוצה להודות לך על הראיון ולאנשים שקוראים את זה אני רוצה לומר – שאם יש רצון, ישנה דרך.