Design Flaw

מרואיין: ניר לברשטיין, מתופף להקת Design Flaw

בשנה האחרונה אולי חלקכם שמעתם את השם Design Flaw. מדובר בלהקה של תיכוניסטים מאזור בנימינה, אשר סימנו את עצמם כבר בתחילת הדרך כהבטחה לא קטנה לסצנת המטאל הישראלית. לאחר שמילאו מועדון בחדרה, הספיקו להופיע בבית הלא רשמי של המטאליסטים בתל-אביב – הסאבליים, ובעיצומה של העבודה על E.P הבכורה, תפסנו את ניר לברשטיין, מתופף הלהקה, לראיון היכרות קצר וקולע על הרכב קטן שצפוי לגדולות.
אהלן ניר. ספר בבקשה מי אתם, מאיפה אתם, ואיך הכל התחיל.

התחלנו כהרכב שקראנו לו "M.S.I.S", שאני ושפי רוט הקמנו יחד, ובתור התחלה רצינו ליצור מוזיקת פרוג בעיקר. לאחר זמן מה הזמנו את חן ריידל כבסיסט ואת אייל קרנץ כסולן, החלפנו עוד כמה חברי הרכב, בינהם גיא לנץ כגיטריסט ועוד כמה סולנים נוספים שכשלו. בשלב מסויים של תחלופת ההרכב חשבתי על השם Design Flaw שהיה אמור להיות במקור שם של סינגל שלנו, אך בסוף זה הפך לשם הלהקה. אחרי תקופה מסויימת של הרבה סולנים שלא השתלבו, הבאתי את מאור (מונצ'ו) אלמקייס, הכל זרם כמו שצריך, אהבנו את החומר, והתחלנו לעבוד. מה שאני יכול לומר בלב שלם, שההרכב הנוכחי אשר מורכב ממונצ'ו, שפי, חן ואנוכי, הוא ההרכב האולטימטיבי ביותר, וזה שאיתו נרוץ הלאה.

בואו נדבר קצת על החומרים שלכם. קשה להגדיר את הז'אנר המוזיקלי שלכם, כי אחרי הכל אתם משלבים הרבה סגנונות ומושפעים מאוד מהמטאל המודרני. קיים בכם גם הסיכון של נפילה להגדרה הכללית של מטאלקור אשר נתפס לאחרונה כבנאלי במיוחד. איך הייתם מגדירים את הז'אנר שלכם?

דבר ראשון, אנחנו מודעים לכך שיש לנו הרבה אלמנטים של מטאלקור, וזה לא מפריע לנו. שנית, באופן כללי אנחנו נמנעים מהגדרה, אך אם הייתי חייב להגדיר זה היה "ת'ראשקור".

בשמיעה חטופה שלכם מזהים השפעות ברורות של ז'אנרים שונים כמו Threat Signal, Metallica, All That Remains וכו'. אלו להקות היית אומר שהכי משפיעות עליכם ומעצבות את הסגנון המוזיקלי של הלהקה?

כמו שאמרת, Threat Signal הם ההשפעה הכי גדולה שלנו, ופחות או יותר הלהקה האהובה על רובנו. הייתי אולי מציין בנוסף גם את Dream Theater, שאני לא בטוח איך היא באה לידי ביטוי במוזיקה, אבל היא הלהקה האהובה על לפחות חצי מהלהקה ככה שאנחנו מושפעים ממנה רבות, וכמובן שאר הלהקות שאמרת.

בזמן הקצר שאתם קיימים כבר הספקתי לשמוע עליכם מכמה וכמה אנשים בכירים בסצנה הישראלית. יצא לכם שם של מקצוענים, שאם תתמידו ככל הנראה שתוכלו להגיע כאן רחוק. אם מצרפים למשוואה את העובדה שהגיל הממוצע של חברי הלהקה הוא 16, נראה שיש לכם עוד הרבה לאן להתקדם. אשמח אם תשתף אותי בשאיפות שלכם והמטרות שאתם מציבים לעצמכם כלהקה.

אני מניח שהמטרה העיקרית שלנו לא שונה מהמטרות של רוב הלהקות בישראל. אנחנו רוצים להתרחב גם לקהל בחו"ל, כי בסופו של דבר ציבור שומעי המטאל כאן הוא מצומצם ואנחנו רוצים לגעת בכמה שיותר אנשים. בין היתר, אנחנו כמעט לחלוטין סיימנו לכתוב את ה-E.P, ואנחנו מתכוונים להקליט ולשחרר אותו בחודשיים – שלושה הקרובים, וזהו כרגע.

בהתחשב בלהקה שיש לה רק שיר אחד מוקלט, הצלחתם ליצור "הייפ" די רציני, וכשצפיתי בהופעה שלכם בחדרה הבאתם כ-150 איש, כאשר היה ניכר בבירור שרוב הקהל בא לראות אתכם. איך אתם מסבירים את התאוצה הזו?

הצבנו לעצמנו מטרות מאוד גבוהות, ואנחנו עובדים לאט ובזהירות. אנחנו מאוד מחוברים לקהל שלנו שהרבה ממנו גם חברים שלנו. אנחנו מזמינים אנשים לחזרות שלנו וכאן המקום לציין שכל החזרות שלנו פתוחות, וככה מכירים אותנו יותר ויותר.

אם כבר נגענו בהופעה הזאת, אפשר בהחלט לציין שנתתם שם הופעה מטורפת ואנרגטית, במהלכה גם זרקתם וירקתם כמויות מסחריות ולא חוקיות של אקטימל על הקהל שלכם. זוהי הדרך להביע את אהבתכם לתומכים שלכם? [צוחק]

אמרנו לעצמנו שאם כבר יש לנו שיר שהוא סוג של "דאחקה", אז בוא נעשה מזה "דאחקה". זה משתלב באופן מסויים עם הקונספט ה"בדיחתי" של השיר הזה, ועלה לנו הרעיון ההזוי הזה, והחלטנו לזרום עם זה.

בוא נדבר רגע באמת על הסינגל "Choke Job", שזה שיר שמדבר על בחורה שנחנקת מנוזל זרע… מה חשבתם לעצמכם?

זה התחיל בתור בדיחה,סוג של "WTF METAL". ופשוט זרמנו עם הבדיחה הזאת. ההורים שלנו היו די מופתעים כששמעו על מה השיר מדבר, אבל הם הבינו שזו בדיחה ושלא מדובר כאן בשובניסטיות או רמיסת כבוד האישה או כל דבר אחר. שיר ל"צחוקים" בלבד.

מי אחראי על כתיבת המוזיקה בלהקה, ומי על כתיבת המילים?

פחות או יותר כולנו ביחד. זה מה שיפה אצלנו אני חושב, שכולנו מחזיקים בידע תאורטי מוזיקלי יחסית גבוה לגילנו ולכן אנחנו עובדים ביחד על המוזיקליות. לפעמים מישהו בא עם דברים מוכנים מהבית, ואז מפתחים את זה ביחד. אבל באופן כללי אנחנו עושים המון חזרות שבמהלכם אנחנו עובדים ביחד גם על המילים של השירים וגם על הצד המוזיקלי. חוץ מזה, כולנו ממש שונאים "גיטר פרו", זו תוכנה משעממת שמוציאה את הרגש מיצירת המוזיקה, ולצערי הרב המון להקות מתחילות משתמשות בה כיום. אנחנו עובדים על המוזיקה רק "לייב" כשכל הלהקה בחזרה, וככה הגיבוש של הכלים הרבה יותר כנה ונכון.

במה עוסקות הליריקות שלכם?

יש המון נושאים אישיים, יש תקריות שעיצבנו אותנו וכתבנו עליהם שירים, ומצד שני יש גם שיר שנקרא Humanity, שזה שיר שהוא בכלל פילוסופי שעוסק בשאלת הקיום ומימוש עצמי. בגדול זה מאוד מגוון, וכל מאזין יכול לתת לליריקות שלנו את האינטרפטציה האישית שלו. מאוד חשוב לנו שאנשים יקראו גם את הליריקה, כי היא מאוד מעמיקה והשקענו בה מחשבה רבה, למעט הסינגל הבדיחתי שדיברנו עליו קודם. [צוחק].

במקרה אני יודע שאתה באופן אישי עוסק בעוד כמה הרכבים ופרוייקטים ישראלים מלבד Design Flaw. אשמח אם תרחיב על כך.

יש כמובן את Separation Anxiety, שזו להקה נוספת שאני חבר בה כמתופף, ויש גם את הפרויקט של שי עופר שהקליט אלבום סולו ולקח אותי כנגן סשן. אבל בסופו של דבר Design Flaw זה הבייבי שלי, וללא ספק יש לי שם הרבה יותר ביטוי, והעבודה שם הרבה יותר מושכת בשבילי והרבה יותר כיפית.

מה אתם חושבים על הנושא הכללי שנקרא "מרקטינג" במטאל? לאחרונה התחדשתם בלוגו יפהפה הודות לסוון דה קלאווי (Aborted, System Divide), ושמתי לב שאתם עומדים להוציא גם חולצה חדשה. האם לא קצת מוקדם מידי להתעסק בזה כשטרם הוצאתם חומר פיזי לשמיעה?

בהסתכלות כזאת אולי אתה צודק, אבל אנחנו גם רוצים למשוך את העין של כמה שיותר אנשים. גם החולצה לצורך העניין היא מעין ממתק לילד, להכין את האנשים למה שבאמת יבוא.

מה התכנונים שלכם לחודשים הקרובים מבחינת הופעות או הקלטות וכדומה?

קודם כל אני אכנס בקרוב להקליט את התופים ל-E.P, ואחרי כן נתחיל באיזור סוכות להריץ את כל שאר הדברים. כשנהיה שלמים עם העריכה הסופית נשחרר את זה. וזה למשל מה שלמדנו מ-Choke Job, שלא מוציאים משהו שלא שלמים איתו. בנוגע להופעות בקרוב, כרגע יש לנו את ה"Black Horizons Fest", שזה פסטיבל שמתפרש על יומיים, עם שמונה הרכבים בכל יום. לפי מה שאני הבנתי אנחנו נהיה הפותחים של הפסטיבל ביום הראשון. בנוגע להופעות נוספות, אנחנו פתוחים להצעות, וגם יש לנו תכנונים לכמה הפקות. כמה שיותר הופעות יותר טוב.

לפני סיום, שאלת מליון הדולר – מתוך לא מעט הרכבים צעירים שמתגבשים ועולים כעת בסצנה שלנו, למה דווקא Design Flaw?

קודם כל – אקטימל [צוחק]. תראה לי עוד להקה שמשפריצה את הג'יפה הזאת על הקהל שלה. ושנית, אנחנו באים לגוון. יש לנו את הסאונד המיוחד שלנו, ואת הז'אנר המיוחד שלנו, שבינתיים אנשים מגיבים בחיוב וזורמים עם זה.

תודה רבה על הראיון, היה תענוג. מילים אחרונות? תודות?

תודה לסוון דה קלאווי שעובד איתנו, תודה ללהקות שעובדות איתנו ומופיעות איתנו, תודה לעודד גזית שמספק לנו סאונד מצויין, ותודה כמובן לכל האנשים שמוכנים לבוא לראות את פרצופינו המכוערים על הבמה.

Design Flaw, תודה רבה על אחלה ראיון, והמון הצלחה בהמשך.

תודה לך, ואתה יכול גם לקרוא לנו "שלושת האשכנטוזים המטופנים ומרוקאי אחד אסלי".