Read this interview in English

אחת מלהקות הפאוור מטאל הניאו-קלאסי המעניינות ביותר ששמעתי בשנים האחרונות, היא Evil Masquerade, שלוקחת את ההשראה שלה במידה שווה מאינגוי מאלמסטין ומ-Helloween. הלהקה הוציאה לאחרונה אלבום אולפן שלישי, שבו שר אפולו פאפאט'אנסיו (Time Requiem, Firewind) העסוק תמיד וכדי לשמוע עוד עליו ועל השינויים בהרכב, שוחחנו עם המוח שמאחרי הלהקה הגיטריסט הדני, הנריק פליימן.

היי הנריק, האלבום החדש שלכם, Third Act, יצא לאחרונה, אך היית מתאר אותו?

כטוב מאד! הרוח של האלבומים האחרונים עדיין שם אבל במקביל זה צעד אדיר מבחינת ההפקה. לאלבום יש השפעה מיידית יותר והוא כבד בהרבה. אני ממש גאה בשירים באלבום הזה. אם מסתכלים עליהם כמכלול, אני חייב לומר שזה המבחר הטוב ביותר של שירים שכתבתי עד היום, כל החברים בלהקה נתנו את ההופעות הכי טובות בקריירה שלהם ואפילו העטיפה מעולה, אמרתי את זה כבר לפני – Third Act הוא אלבום שהייתי שמח אם הייתי גדל איתו.

כמה דומה, או שונה, הוא מהאלבום הקודם – Theatrical Madness?

למרות שטומי האנסן עשה לו את המיקס שוב, אני חייב לומר שהסאונד טוב בהרבה. אני גם חושב שיש בו זרימה טובה בהרבה במהלך האלבום. שני האלבומים הראשונים היו בעלי אפיונים ייחודיים וזה נכון גם לחדש. זה לא משהו שתוכנן מראש, זה קרה לבד, אני מוצא את זה מעניין כשנותנים לשירים להנהיג ולא להפך. עוד הבדל הוא הסולן החדש שלנו, אפולו, שעושה עבודה אדירה באלבום, יש לי מזל רב בכך שאני עובד איתו.

מבחינת המילים באלבום הקודם היה לא מעט הומור, זה גם בחדש?

כנראה, למרות שזה לא משהו שאני חושב עליו. הומור בא בדרכים שונות, מבחינת המילים זה קשה לשלב אותו מבלי להיות ברור מידי ולהישמע טיפשי. במקום זה אפשר להשתמש במקצבים או הברות שאינן מצופות כדי לתבלן קצת את הדברים. אני תמיד מוצא בטקסטים רבי שכבות ומילים בעלות משמעות כפולות משהו משעשע. במוזיקה זה נעשה בכמה דרכים, אני אוהב את הראיון של שימוש בעיבודים שלא קשורים לז'אנר, אני גם אוהב כשתזמורת מנגנת משהו שלא שומעים הרבה כדי ללוות איזה מלודי ליין מאד ברור וקליט. יש גם חתימות זמן שמלוות את שירת ה-4/4 שגם מכילות הומור נסתר, גם איזו הפסקה נסתרת. אני מוצא שזה בסדר להתפרע עם המוזיקה כל עוד זה לא מפריע לשיר עצמו, אני רוצה שהמוזיקה תהיה בראש ובראשונה קליטה וכזאת שנשארת בראש. אם שיר צריך עיבוד יותר צנוע כדי שיעבוד אז זה מה שיהיה, ולמשל השיר "I'll Make You Burn" הוא דוגמא טובה לכך.

אני מבין שאתם עושים קליפ לשיר Black Ravens Cry, מה יהיה בו, ולמה נבחר השיר הזה?

הוא יצולם בעוד כמה שבועות, הוא עדיין לא מוכן. אני לא יודע עוד הרבה עליו, אני סומך על צוות הצילום שלנו שחכם ממני בהרבה בדברים כאלו. הם יגידו לי מה לעשות ואיפה, ואני אהיה ילד טוב ואעשה מה שיאמרו לי… הלהקה תופיע עם עוד צוות שחקנים אבל זה כל מה שאני יודע. השיר נבחר כי יש לו השפעה מיידית, זה שיר כבד מאד עם פזמון המנוני שקל לשיר איתו, אתה צריך להיות בתרדמת (או עיתונאי גרמני אופנתי) כדי לא להבין את המלודיה שם, הוא שיר בטוח בלי להיות קיטשי, אני אוהב אותו מאד.

שמתי לב לכמה שינויים בהרכב, מה קרה שהחלפת בסיסט וסולן?

הבסיסט הקודם שלנו רצה שתהיה לו האפשרות לבטל התחייבויות שקשורות ללהקה אם יצוץ לו משהו יותר מעניין, הוא הציע שנחזק בסיסט בסטנד ביי למקרה כזה. זאת לא הייתה אפשרות מבחינתי והוא הצליח להבין את נקודת הראות שלי, אין תחושות של כעס בנושא בגלל שפתרנו את זה לפני שנוצרו משברים אמיתיים. הסולן הקודם שלנו רצה קריירת סולו בשנה שעברה, אנחנו מאחלים לו כל טוב. עכשיו יש לנו דם חדש ומלא מוטיבציה בלהקה ואני ממש נרגש להמשיך עם הליין אפ המצוין הזה.

במה שונה העבודה עם החברים החדשים מהישנים?

זה הרבה יותר אפקטיבי. למדתי הרבה איך אני רוצה שדברים יתנהלו מבחינת חזרות והקלטות, זה הקל עלי למצוא אנשים עם גישה דומה. החברים החדשים מכבדים את הזמן שלי ושלהם הרבה יותר, הם באים מוכנים וזה מאפשר לנו להתרכז בדברים שלא הרגשנו בעבר שיש לנו את הזמן או את האנרגיה לעשות. אני לא רוצה שזמן יהיה גורם מגביל מבחינת עשיית אלבום, אבל אם משהו לוקח יותר מידי זמן זה יכול לרוקן את היצירתיות שלך כך שהיא לא תתפקד במלואה. זה הכול קשור בלעשות חזרות ולדעת מה אתה עושה. יש הבדל ענקי בין לעשות שירה לאלבום ב-2-3 חודשים לבין לעשות זאת ב-3 או 4 ימים. החברים החדשים, טור ואפולו, מבינים את זה.

אפולו ידוע בדמיון של השירה שלו לזו של ראסל אלן מ-Symphony X, להקה שאתה מעריץ, בגלל זה בחרת בו לתפקיד?

בחרנו בו בגלל שתי סיבות פשוטות, יש לו קול ממש טוב וחזק שמאפשר לנו לעשות כל מה שאנחנו רוצים מבלי לדאוג לנושא השירה, והוא גם מקצועי מאד כאומן ואני מעריך אותו כחבר. זה מאד חשוב שתהנה עם האנשים שאתה מקיף את עצמך איתם.

אפולו גר בשבדיה, איך זה מסתדר עם לוח הזמנים של הלהקה בהתחשב בכך שרובכם דנים?

זאת לא בעיה, הוא גר בחלק הדרומי של שבדיה וזה לא כזה רחוק. כמובן שצריך לתכנן דברים יותר טוב הפעם, אבל אני עושה זאת בהנאה, הכול עובד יותר טוב ועם יותר כיף עכשיו, וזה גם נחמד לדבר שבדית שוב.

מבחינת הסאונד שציינת, עשיתם דברים באופן שונה באלבום?

לא ממש. אני פשוט חושב שקיבלנו את הביצוע הכי טוב מכולם באלבום. מבני השירים והעיבודים יותר אפקטיביים מבעבר, מלבד העובדה שהסאונד יותר טוב יש את החומר הרגיל של הלהקה. זה אומר תיפוף אדיר מדניס, הליינים של הבס עדיין נכתבים על ידי למרות שיש לנו נגן חדש – אתה תזהה את המלודיות. אני מנגן מה שאני מנגן על הגיטרה ועושה מה שאפשר מכל שיר, הקול של אפולו הוא אחד הדברים הבולטים ביותר, אני 100% בטוח שהמעריצים יאהבו את השירה שלו, הוא בהחלט הראה כאן מה הוא שווה.

באלבומים הקודמים היו יסודות ניאו-קלאסים רבים, יש כאלו גם בחדש?

כן, יש עוד ממה שרשם הרופא. הפעם הוספנו גם מוזיקת פולק כדי להוסיף תבלינים עוד יותר, וגם כמה קטעים ממוזיקת ימי הביניים. אני חושב שהמעריצים הוותיקים יעריכו את מה שהלהקה עשתה כאן ואת ההתקדמות שלה, וכנראה נמצא גם מעריצים חדשים. האלבום החדש הוא Evil Masquerade משופרת, מודל 2006 ואת ההשפעות שלנו אתה יכול למצוא גם הרבה לפני שנת 1600 אם תקשיב היטב.

הבחנתי שאתם גדולים מאד ביפן, עד כמה אתם מצליחים שם ומה לדעתך הסיבה לכך?

אני לא יודע מה הדבר שגורם למוזיקה שלנו להצליח במזרח הרחוק. אני מניח שזאת המלודיה שעושה את זה מושך עבורם. אני מקווה, כי זה מה שאני אוהב אצלנו גם… עדיין לא עשינו הופעות ביפן אבל אני בטוח שזה יקרה. סוף סוף לנגן להרבה מעריצים של הלהקה זה משהו שאני ממש מחכה לו.

איך הבאת את דויד רוזנטל, הקלידן של Rainbow לשעבר, לנגן באלבום?

שאלתי אותו אם הוא מוכן לעשות את זה. הוא היה עסוק מאד בזמנו אבל הוא אהב את המוזיקה שלנו והצליח להכניס את זה למרות הלוח העמוס. זאת הייתה חוויה מגניבה עבורי כי אני מאד אוהב את מה שהוא עשה עם Rainbow, העובדה שהוא מנגן באלבום היא כבוד אמיתי בשבילי. מעבר לזה, הוא מנגן כמה סולואים אדירים שיכולים לגרום לקלידנים אחרים לרצות ללכת הביתה ולהתאמן…

מה הלאה ללהקה?

ננסה להכיר את עצמנו ליותר אנשים, יש עוד הרבה אוהבי מטאל שלא מכירים אותנו, וזה חייב להשתנות!