Read this interview in English

Hatesphere הדנית היא להקה שמבחינה מוזיקלית נופלת כמעט מכל הגדרה אפשרית, כשהיחידה שאולי אפשר לשייך לה היא "ניאו-ת'ראש", כלומר, גרסה מודרנית ועדכנית של סגנון הת'ראש האגרסיבי. מאז הקמתה בשנת 2001 הייתה הלהקה עסוקה מאד, כשהיא מוציאה חמישה אלבומים ושני EP עם הסולן Jacob "Dr. J" Bredahl – עד שזה עזב ב-2007 והוחלף ב-Jonathan "Joller" Albrechtsen. מלבד חיבה לכינויים הלהקה גם מתאפיינת בריפים מהטובים ביותר בשטח, מקצבים מהירים ואגרסיביים במיוחד, וגישה רצחנית כללית למוזיקה שחבריה עושים. צאת אלבומה החדש, To The Nines, מוקדם יותר השנה, השינויים הרציניים בהרכב, ומעבר בין חברות התקליטים של הלהקה נראה כמו סיבה טובה לדבר עם Pepe, הגיטריסט והכותב הראשי שלה.

אהלן Pepe, רציתי להתחיל עם האלבום החדש – מה פירוש השם To The Nines ולמה הוא נבחר?

9 הוא המספר הגבוה ביותר, המושג To The Nines אומר לכוון לטוב ביותר, לשלמות, לסטנדרטים הגבוהים ביותר. ככה ש-Hatesphere שנת 2009 לספירה היא עדיין "מוכנה ל-Nines", אנחנו עדיין מכוונים לסטנדרטים הגבוהים ביותר במוזיקה שלנו, למרות השינויים בהרכב. לכן שם האלבום והמלים לשיר הנושא קשורות מאד לשנה וחצי האחרונה בחיי הלהקה! אנחנו רוצים להוכיח שאנחנו עדיין בשיא כוחנו!

האלבום כמובן מייצג שינויים לא מעטים בלהקה, כשברור ששינוי הסולן הוא אחד החשובים. למה Jacob מחוץ ללהקה?

הוא פשוט לא רצה לעשות את זה יותר, אז הוא החליט לעזוב. בשבילנו זה עדיף שיהיה מישהו בלהקה שרוצה לעשות את זה במאה אחוז, ולא לאלץ אותו להיות בלהקה אם מישהו שמעדיף להיות במקום אחר. זה היה – כמה מוזר שזה עלול להישמע – הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לנו בזמן הזה. זה אולי גרם לכמה מאבקים אבל האווירה בתוך הלהקה הרבה יותר טובה, והיצירתיות, המוטיבציה והריכוז השתפרו.

למה בחרתם את Jonathan כמחליף שלו?

בגלל שהוא הסולן והמנהיג הכי טוב שמצאנו [צוחק]… די פשוט. עשינו חיפוש די רחב לאדם הנכון, ודרך חבר שלנו הכרנו את הבחור הצעיר הזה, שלדעתו התאים בדיוק. ניסינו אותו, והוא הסתדר בלהקה מיידית. Joller צעיר מאד, והוא סופר מוכשר ומלא מוטיבציה. הרגשנו ברי מזל למצוא בחור אלמוני כזה שלו היה הכישרון הנכון. עוד דבר טוב זה שהוא דני – זה עושה את הדברים קלים יותר עבורנו. ניסינו אנשים מחו"ל אבל אנחנו שמחים שמצאנו בחור דני בסופו של דבר… זה עושה את החזרות להרבה יותר קלות [צוחק]…

במה אתה חושב ששינוי הסולנים השפיע על הלהקה?

הסאונד השתנה קצת, לא כל כך מבחינת המוזיקה אבל ברור שסולן שונה גורם לשוני. ל-Joller יש קול הרבה יותר אפל וברוטאלי, וזה גורם לחומר החדש להישמע ברוטאלי מאד. מעבר לזה הוא מכניס המון מוטיבציה ללהקה, כמו שאמרתי קודם הוא והחברים החדשים הביאו הרבה מאד אנרגיה פנימה.

האלבום ללא ספק מהיר מאד, קצת פחות לכיוון הת'ראש ויותר לכיוון הדת' מטאל. אתם כיוונתם למשהו כבד יותר באלבום הזה?

האמת היא שלא, זה פשוט יצא ככה. יכול להיות שזה קשור לשינוי הסולן. ויכול להיות שזה בגלל שהיו לנו הרבה בעיות שרצינו להוציא מהמערכת. הרגשנו הרבה לחץ ורצינו להראות למעריצים שלנו וגם למבקרים השונים שהלהקה טובה מתמיד. השילוב של הריכוז המחודש עם אותם תסכולים הביא סאונד ברוטאלי יותר לדעתי. אנחנו אף פעם לא מסכימים על איך אלבום אמור להישמע, אנחנו כותבים את המוזיקה שאנחנו מרגישים שצריך לכתוב, ואיך שזה יוצא – זה איך שזה יוצא. והפעם זה פשוט יצא די ברוטאלי! [צוחק]…

למה השינוי בחברת התקליטים באלבום הזה? הייתם חתומים ב-SPV ועברתם ל-Napalm Records, אתם מרוצים מהמעבר?

בדרכים מסוימות כן. SPV שינו את ההתנהגות שלהם בצורה דרסטית בשנה האחרונה של הקשר שלנו, אחרי שהם תמכו בנו בגדול מההתחלה הגיע מצב שהיה קשר אפילו לקבל תשובות באי-מייל מהם או אפילו לקבל תשובות בטלפון. כמעט ולא שמענו מהם ונראה היה שהם בכלל לא מעוניינים בנו. למרות שהעברנו להם חדשות מעניינות לגבי הלהקה, נראה היה שבכלל לא איכפת להם. רצינו למצוא חברה אחרת שתתמוך בנו ב-100 אחוז, אבל גם זה לא היה קל, כי היינו צריכים לצאת מהחוזה ב-SPV, והם בכלל לא ענו לשיחות או למיילים שלנו בנושא… נראה היה שהחברה שם איבדה את זה לחלוטין, מה שאנחנו יודעים היום שבאמת קרה. בכל מקרה, בסוף הם שלחו לנו מייל שאומר שנוכל לצאת מהחוזה… ומיד התחלנו לחפש חברה חדשה. כשדיברנו עם Napalm היה ברור שהם מעוניינים מאד, ובסוף הרצון הזה שלהם היה הסיבה העיקרית בכך שבחרנו בהם. החברה מקצועית מאד, יש לה מחלקת הפצה ופרומושן מעולה, אבל העובדה שבסופו של דבר היא תומכת בנו כל כך היא הדבר הכי חשוב עבורנו! אנחנו שמחים מאד להצטרף אליהם, הם עובדים חזק עבורנו, עכשיו רק צריך לשתות איתם כמה בירות – והמעגל יושלם [צוחק]…

תמיד היה נראה לי שאתם הולכים על קו דק שבין מטאל קיצוני מסורתי לבין מטאל עכשווי, איפה אתה חושב שאתם עומדים בימים אלו?

אנחנו בדיוק באמצע. אני באופן אישי אוהב את הדברים הישנים הכי הרבה, ואני לא אוהב את רוב הלהקות המודרניות. אבל אני לא רוצה להכחיש את העובדה שכל מה שישן הוא לאוו דווקא הכי טוב, כמו שאנשים מסוימים חושבים. בלהקה תמיד כתבנו רק מה שרצינו, וכשאני כותב מוזיקה אני אף פעם לא חושב אם היא נשמעת כמו זה או כמו משהו אחד. אני חושב שאחרי שכתבתי מוזיקה במשך כל כך הרבה שנים יש לי את הסגנון הלחנה שלי, סאונד משלי. אנחנו תמיד מנסים כל מיני שילובים במוזיקה, וזה אומר שיש השפעות גם ישנות וגם חדשות.

הסאונד באלבום החדש מעולה, אבל זה נראה שיש קצת פחות ריכוז בתופים מבעבר, ושהכול יושב יותר הדוק. מה היה הכיוון שלכם בסאונד?

אני מאד אוהב אותו, אני לא מכור לנושא הסאונד אבל יודע מה נשמע לי טוב ומה נשמע רע. והסאונד הזה פשוט מתאים בול לשירים החדשים. אני גם אוהב את העובדה שזה לא נשמע כמו שום להקה אחרת – הסאונד הוא די ייחודי.

בוא נדבר על הצד הגרפי של האלבום, זאת ממש לא עטיפה רגילה שלכם. איך זה מתקשר עם כל תמונות הלהקה באלבום, שגם לא סטנדרטיות?

העיצוב שונה מאד כפי שאמרת, וזה גם היה חלק מהתוכנית. רצינו להראות שיש יותר ממטאל פשוט בלהקה, דבר שני, רצינו להראות שמדובר בתקופה חדשה של הלהקה, ודבר שלישי, היה להציג את המילים ואת שם האלבום בעטיפה. הבחור על העטיפה הוא תמיד בשיאו, יש לו את האישה הטובה ביותר, העבודה הטובה ביותר, הכי הרבה כסף וכו', ואז אתה שואל את עצמך – למה הוא חותך לעצמו את האוזן? התשובה היא בגלל שיש לו בטחון עצמי. למרות שהוא חותך לעצמו את האוזן הוא עדיין שולט בכל – הוא מאמין בעצמו. אתה יכול להשוות את זה למה שקרה ללהקה בשנה וחצי האחרונות, איבדנו כמה חברים בהרכב, אבל נאבקנו כדי להיות טובים מתמיד. אנחנו תמיד מאמינים בעצמנו למרות שהיו לנו לא מעט שינויים.

בדנמרק יש סצנת מטאל חזקה שפועלת כבר לא מעט שנים, והיא הייתה ידועה גם בלהקות ההארד-רוק וההבי מטאל שלה – אבל בעשור האחרון נראה שהלהקות היחידות שפורצות החוצה מהמדינה הן רק להקות קיצוניות יותר. יש איזו סיבה למה הסצנה הנוכחית כל כך קיצונית, ולא מסורתית יותר כמו שבגרמניה למשל?

אני לא חושב שיש סיבה לזה, יכול להיות שמדובר במקרה. אני מניח שאנשים בדנמרק אוהבים מוזיקה ברוטאלית יותר! אני באמת לא יודע. אני חושב שיש לנו סצנה בריאה מאד, יש לנו להקות מכל סוג אפשרי, העניין הוא שפשוט אין יותר מידי להקות באופן כללי.

למרות שאתם הרכב דני, יש לכם מה שניתן לכנות כ-"סאונד בשבדי". האם הושפעתם מסצינת הדת' השבדית הידועה יותר מדברים אחרים?

אני לא חושב. כשגדלתי אהבתי דת' אולד סקול – מפלורידה והסצנה האירופאית של שנות התשעים – ת'ראש, והאמת היא שגם הרבה הארד רוק. אז אלו היו ההשפעות העיקריות עלי בתחילת הדרך. אבל בהחלט האזנו ללהקות שבדיות כשהן פרצו בשנות התשעים גם כן, קשה להכחיש שלשבדיה יש מבחר של להקות איכותיות. אני מקשיב לסוגים רבים ושונים של מטאל, אז קשה לי לומר מה השפיע עלי הכי הרבה. בכל מקרה, ההשפעה השבדית בהחלט נמצאת בשני האלבומים הראשונים שלנו אבל מאז גדלנו לכיוון שהוא יותר ת'ראש ברוטאלי.

בהחלט קבעתם לעצמכם שם של אחת הלהקות הגדולות ביותר שיצאו מדנמרק. מה המקומות שאתם הכי אוהבים מחוץ למדינה? הסצנה אצלכם היא כזו שטובה ללהקות מטאל?

דנמרק היא, לפחות בשבילנו, מדינה מצוינת. כלומר – זה תמיד משמעותי ללהקה לנגן במדינה של עצמה, והאנשים פה תומכים מאד. מעבר לזה הקהל הדני גדל בשנים האחרונות, כך שאני די בטוח שגם להקות זרות אוהבות להופיע כאן. כשזה מגיע למדינות אחרות אני מוצא את זה קשה לומר אילו הכי טובות לנו. ניגנו הרבה באירופה בשנים האחרונות, ובגדול אירופה טובה לנו. אני מתכוון, ניגנו הרבה הופעות מעולות ברוב הארצות, אבל אילו רק ארצות שבהן ניגנו יותר. מה שאנחנו מנסים לעשות עכשיו הוא לפרוץ מחוץ לאירופה, ניגנו באסיה בעבר – בסין ויפן – אבל אנחנו בהחלט רוצים להגיע לארה"ב בקרוב! יש שם שוק גדול שרק מחכה שנגיע ונתפוס אותו בביצים! מעבר לזה לא היה רע לנגן בישראל, אתה מוזמן לעניין מפיקים אצלכם!

עם השינויים בלהקה, והאלבום החדש יש תחושה גוברת של התרגשות וכוח בהופעות? איך זה מרגיש להכניס אנרגיה חדשה ללהקה?

האמת היא שכן, להכניס 4 חבר'ה שרוצים לעשות את המוזיקה ב-100 אחוז ממש משנה הכול. תמיד היינו ידועים כלהקת הופעות טובה, אבל יש המון אנרגיה חדשה בנקודה הזו, וזה תענוג להיות חלק מזה. החברים החדשים כולם מרגישים שהם צריכים להוכיח את עצמם, ואני הרגשתי דבר דומה – ככה שכשאנחנו עולים על הבמה אנחנו מרוכזים לגמרי. הלהקה גם עדיין פועלת סביב הנאה, כך שאנחנו אחת מאותן להקות מטאל נדירות שמידי פעם גם מחייכת על הבמה [צוחק]…

לסיום – מה הלאה עבורכם? מה אתה רוצה מהמשך שנת 2009 שנשארה?

אנחנו עובדים קשה על להגיע לארה"ב, וזו המטרה העיקרית שלנו בימים אלו. אבל לפני זה יש לנו הופעות אירופאיות לפנינו, יש לנו סיבוב דני ארוך, לאחר מכן בין השאר גם הופעות בטורקיה, ואחרי זה עוד סיבוב אירופאי. יש לנו הרבה דברים מרגשים לעשות לפני שאנחנו כותבים אלבום חדש – אז אני מקווה שבין לבין נראה אותך בישראל בקרוב!