ראיון עם להקת Soon In Here

לרוב האנשים בארץ השם שלכם עדיין לא אומר הרבה. ספרו למי שלא מכיר מי אתם ומה אתם מנגנים?

חברי ההרכב הם:
רון גילמן – סולן
נדב רותם – באס
גילי אברון – גיטרה
גל פרלמן – גיטרה
תום סתר – תופים

אנחנו מנגנים הרדקור ומשלבים המון מטאל יחד עם הרבה מלודיות. אבל הדגש על הרדקור!

לאחרונה חזרתם מסיבוב הופעות ראשון ברחבי אירופה. איפה הייתם ומה עשיתם?

קודם כל חשוב מאד לציין, שלא חזרנו עכשיו מהסיבוב הופעות הראשון באירופה אלא מהשני! היה לנו סיבוב הופעות בגרמניה ופולין שכלל 20 הופעות סך הכל בקיץ שעבר.

סיבוב ההופעות הנוכחי היה יותר מטורף והפעם הוא היה ב-12 מארצות אירופה: גרמניה, שבדיה, דנמרק, הולנד, בלגיה, צרפת, ספרד, שוויץ, איטליה, אוסטריה, צ'כיה ופולין כמובן. רוב ההופעות היו במועדוני פאנק/הרדקור וכמובן הרבה פאבים. גם היינו בכמה פסטיבלים של פאנק ושל מטאלקור! כמו כן, יצא לנו לבלות גם הרבה זמן אצל חברים והמארגנים של הטור YELLOWDOG.DE. בברלין שזו עיר מגניבה ראינו המון הופעות רוצחות.

חשוב לציין שלפני הטור, קודם כל טסנו לוורשה בפולין להקליט את האי פי החדש, לקחת רכבת לברלין ולהספיק לשחרר את האיפי לסיבוב הופעות. הכרנו המון אנשים בכל הארצות, עשינו קשרים, קיבלנו המון בירה חינם, למדנו להגיד "לחיים" בכל שפה (כמובן שבכל מקום עכשיו יודעים להגיד לחיים) ויש לנו הרבה חברים חדשים. בקיצור היה בן-זונה ומומלץ לכל אחד!!!

איך להקה צעירה כמוכם הגיעה לכל סיבוב ההופעות הזה?

בשביל סיבוב ההופעות הראשון הקלטנו את הדמו הראשון שלנו והחלטנו שאנחנו רוצים לטוס, רוצים לנסות משהו חדש. לעשות טור באירופה היה חלום ויום אחד אני ותום ישבנו והחלטנו למה לעזאזל שזה יהיה רק חלום… בוא נעשה את זה ועשינו את זה 🙂 במקום להמשיך לשבת בכפ"ס ופעם בחודש לנדוד לת"א או חיפה נטוס לאירופה!

אז דיברנו עם כל מיני חברים. בסוף יצא שבנאדם שמאוד מקושר בגרמניה עזר לנו להשיג שם כמה הופעות. עוד הופעות ידידה מאוד טובה שלנו מהארץ שהיא מקושרת בסצנה הפולנית קישרה אותנו שם עם בנאדם שמריץ דיסטרו רציני (REFUSED RECORDS), הופעות ופסטיבלים, הוא סידר לנו שמה הרבה דברים רציניים. גם קבענו כמה הופעות שהגענו אחרי שהרבה אנשים ראו ואהבו אותנו בפסטיבל OPEN HARDCORE FESTIVAL בפולין ליד וורשה. בקיצור, בזכות אנשים שאהבו ותמכו בלהקה הגענו לאירופה ובעזרת עוד המון אנשים טובים שאהבו אותנו ונתנו לנו המון המון עזרה היסתדרנו שם (אז בכלל היינו בגילאים 16-19), הצלחנו לקבוע הופעות ולסדר לעצמנו קצת שם ומוניטין 🙂

בכל מקרה, באותו סיבוב הופעות הייתה לנו הופעה בברלין (זאת שבאמת התרחשה לא כמו השנייה שהסתיימה במהומות עם המשטרה) ולאחר ההופעה ניגשה אלינו בחורה שייצגה לייבל קטן מברלין שמוציא בעיקר גריינד/קראסט ואפילו הוציא בעבר את NASUM. היא באה בהצעה ש-YELLOWDOG יארגנו לנו סיבוב הופעות בכל אירופה, כי היא ממש התלהבה לראות אותנו מופיעים ואפילו הציעה את עצמה לסוע אתנו. וככה אחרי שנה של עבודה קשה, בניית חדר חזרות משלנו וחסכון לטיסה וההקלטה הגענו אליה לברלין, נכנסו לוואן ו… נסענו לשבור את אירופה!

אני מניח שפגשתם הרבה אנשים בדרך וחוויתם הרבה חוויות, ספרו כמה אירועים חריגים ואירועי שיא שהיו לכם במהלך הסיבוב.

אכן היינו בהמון ארועים ופגשנו אנשים שבוודאי שלא נוכל להכניס את הכל לראיון. אבל אני חושב שבאמת חובה להזכיר כמה מאלו שהשאירו הכי הרבה רושם:

זה היה במהלך הסיבוב הראשון, הגענו לעיירה קטנה בדרום פולין בשם יאסלו, היה ערב ממש טוב, הופעה חזקה, הקהל היה מטורף, כמעט הרג אותנו ואז הופיעו הלהקה האיטלקית שהיינו איתה בכמה הופעות – STRENGH APPROACH XXX HARDCORE. במהלך ההופעה הנהג שלנו הזהיר אותנו שהגיעו שתי נאצים שמנים להופעה והאנשים מדברים שהם מחפשים את היהודים… אני [רון] יצאתי החוצה לראות מה קורה בחוץ וקלטתי מכונית עם חמישה נאצים גלוחי ראש ועוד כמה שיושבים עליה ומחכים. כמובן שמיהרתי לרדת למועדון להזהיר את הלהקה ואת כולם ואיך שאני נכנס אני קולט במסדרון מולי שתי בחורים ולידם בחור עצום בחיים לא ראיתי כזה דבר עם הגב אליי ואני רק מתפלל שלא יהיה נאצי אבל מה לעשות אלוהים ברא את הנאצים בגודל של מקררים.

בכל מקרה מהר מאוד הובן מה הולך להתרחש, רק שלנאצים לא היה מושג מי אנחנו כי הם חיפשו אנשים עם כיפות וזקנים (או משהו כזה?) ובעזרת האיטלקים וכמה מארחים פולנים התבצרנו מאחורי הר של שולחנות וכסאות והכנו בקבוקים וכל דבר שאפשר להשתמש בו הנאצים קצת היססו והסתובבו כל הזמן מחוץ למועדון. בזמן שהענק שלהם כל הזמן עבר ליד והסתכל היו הרבה גילויים מרגשים מצד האיטלקים ומצדנו במיוחד הדיבור של אחד האיטלקים שהוא גם היה בריון שסיפר לנו שבחור גדול כמו הנאצי הזה לא סכין ולא כלום יוריד אותו… אולי רובה. בכל מקרה, אחרי שהמשטרה סירבה לבוא (עיר קטנה פולין… נאצים) הצלחנו לשכנע אותם לבסוף לבוא לכמה דקות שניצלנו אותם לקחת את הציוד לוואן ולהתחפף לעיר. אבל הייתה אחלה הופעה.

זאת לא הייתה הפעם האחרונה שנתקלנו בנאצים. בהופעה אחרת בפולין בטור הראשון באו שני סקינהדס לשרוף את המקום מהגג אבל באותו מקום היתה אבטחה של ANTIFA, שמי שלא מכיר אלו הסיוט של הנאצים באירופה והם מנסים להרוג אותם בכל אפשרות. הלקח שקיבלנו פה למעשה זה שיש הרבה אנשים מארצות אחרות שמוכנים להקריב בשבילנו/כם . כי בזמן שהנאצים עמדו שם, עמדו איתנו איטלקים והרבה פאנקיסטים פולנים שכל מה שמאחד ביננו זה הסצנה העולמית והם יכלו לחטוף המון רק בגלל שהם באו להגן עלינו.

זה היה חלק מהרומן שלנו עם פולין. כמובן לכל רומן גם חלקים יותר טובים כמו ההופעה הראשונה שלנו אי פעם באירופה… תחשבו על זה – אנחנו, להקת הרדקור צעירה מגיעה לאירופה פעם ראשונה כשאנחנו בראשות עצמנו, לגמרי בארץ זרה ודי עויינת למען האמת, לוקחים רכבות, מגיעים לסקוואט, ומגלים שההופעה הראשונה שלנו התבטלה, לא הבנו מה קורה.

למחרת נסענו להופעה הבאה. כבר על הדרך קלטנו עשרות ילדי הרדקור, פאנקיסטים ומטאליסטים הולכים לעבר הפסטיבל שאנחנו אמורים להופיע בו. אנחנו, שבאנו מישראל, לא קלטנו מזה להופיע לא בארץ ובטח לא בפסטיבל. כשהגענו ראינו במה ענקית, ציוד מטורף ו-1200 איש משתוללים יחד עם להקות מטאלקור והרדקור מטורפות ואנחנו חושבים וואו… איך הגענו לפה? … עלינו לבמה בלי שאף אחד יכיר אותנו (רק מהפלייאר) עם המון התרגשות, כמו שלא היתה לנו בחיים, מול הכמה מאות שעמדו והסתכלו עלינו מתכוננים ומתחילים לנגן… לא האמנו איזה פרגון החבר'ה הפולנים הביאו. אחרי ההופעה בדוכן שלנו היו המון מכירות והזמינו אותנו לאינסוף הופעות ואלכוהול חינם! זאת הייתה אחת החוויות שבחיים לא נשכח, זה בטוח!

גם באיטליה המשוגעת היו חוויות. רק הגענו לארץ הזאת ותוך שעתיים היינו מעורבים בתאונה. 5 ישראלים, 2 גרמנים, איזה אחד מגואטמלה, אחד מבוסניה ומרוקאי… הייתה משטרה, בלאגנים… אין איטלקית וגם אין כל כך אנגלית. למחרת נסענו בכביש כפרי לא רחוק ממילאנו, פתאום נוסעת מולנו במהירות מכונית אזרחית ועוצרת שניות לפני שכמעט פגעה בנו. אנחנו יושבים וחושבים בצחוק "מאפיה איטלקית" … ותוך כמה שניות קלטנו 4 בחורים די מגודלים יוצאים עם אקדחים לעברינו. הם דפקו לנו על הוואן ואמרו "צאו החוצה, עכשיו!" … בסוף אחרי צעקות וכמה שניות מהמפחידות בחיים שלנו, אחרי שראינו את הסוף, הבנו שהם הבלשים של משטרת איטליה, שאגב היו מתים להיות במאפיה:בזמן שהיינו בחקירות, קלטנו שהם כולם לבושים בשרשרים ונראים כמו איזה מני מהשכונה ואחד מהם כל הזמן השמיע לנו את הצלצול של הסנדק בפלאפון שלו ובכה לי שאין לו מספיק כסף ללכת לאכול פיצה כמו שצריך…

וזה רק חלק מההרפתקות שעברו עלינו.

יש לכם אידיאולוגיה כלשהי מאחורי המוזיקה? על מה אתם שרים?

הרעיון בלהקה תמיד היה להוציא החוצה את מי שאנחנו. אם זה היה בהתחלה רק לעשות הרדקור ולעשות סצנת הרדקור בישראל או אם זה להראות את מי שאנחנו ובטח שלהשאר מי שאנחנו לא משנה מה ולשלם את המחיר גם אם זה ללכת אחרי החלומות שלנו ולהופיע בכל העולם. זה אומר לא להתגייס ולאכול חרא מהרבה אנשים מסביב בגלל איך שאתה נראה או החלטות לא מקובלות או מועדונים שלא אוהבים את המוזיקה ואת הריקודים והבלאגנים ותכלס, גם תקופות שפשוט אין קהל ותמיכה למוזיקה כבדה בארץ אבל … זה תמיד היה להיות נאמנים למי שאנחנו.

במילות השירים שלנו זה מתבטא גם מבחינה אישית וגם פוליטית שאנחנו כותבים על כל אלו ובנוסף גם המון טקסטים שמתייחסים בעיקר לקהל בחו"ל. אנחנו שרים המון על המציאות כאן ומנסים להראות פה את התמונה, כי כל מה שיש להם שם זה התקשורת או דרכי פרופגנדה אחרות שכל אחד בעצם בא מאינטרס אישי אחר ובחיי… לאנשים יש מושגים ממש מוזרים לפעמים של מה הולך פה. אם זה מגיע ללחשוב שישראלים הם נאצים וצריך להשמיד לנו את המדינה או אם זה מגיע לזה שאסור בכלל לבקר אותנו ולא להתערב כי זכותנו לעשות מה שאנחנו רוצים כיוון שעלינו עברה שואה.

אנחנו לא מעוניינים באף אחד מאלה ותמיד ניסינו להבהיר כמה שיותר את המציאות כפי שאנחנו רואים (מבחינה פוליטית בלהקה אנחנו לא לגמרי באותו קו) ושלא יראו רק מימד אחד של כל המציאות שלנו, שידעו שזה מצב אמיתי ומורכב ולא סיפור דויד וגוליית או איזה אגדה רומנטית בשחור לבן ושהטרור הוא לא טוב בשום צורה כי הוא הורג גם פאנקיסטים וגם אנשים באירופה. בנוסף אנחנו גם שרים על איך זה להיות ולגדול כבנאדם שונה בישראל, אם זה מטאליסט, פאנקיסט משתמט או כל דבר אחר, ועל הניסיון לשלב את החיים האלו עם המציאות של המלחמה של היום. כי להמשיך לצעוק את מה שאנחנו מאמינים בו ולהמשיך לנגן לא משנה מה, בלי להתגייס, בלי קריירה ואפילו בלי הרבה זמן למסיבות וחברים אלא לשבת ולקרוע את התחת בעבודות ולנגן כל היום עוד בזמן שכל יום אתה, אני ואנשים שאוהבים יכולים להרצח זה לא קל מנטלית…

בקיצור, לחשוב טוב על מה שאנחנו רוצים וללכת עם זה עד הסוף לא משנה מה! זה מה שמכנים … הרדקור!

אילו להקות משמשות כמודל לחיקוי בשבילכם מהארץ ומחו"ל?

בוא נתחיל מהארץ, שהיו שתיים או אפילו שלוש להקות שנתנו לנו השראה בקטע של לצאת מהשגרה של להקות מהארץ: חזרות, להופיע, חזרות, להופיע, כפ"ס, ירושלים, ת"א, חיפה, ת"א, ואז שוב ת"א עם אותו קהל … כבר נמאס. אין חברות תקליטים שתומכות ובעצם זו תהום שהרבה להקות נופלות בה בארץ עד שחבריהן מתגייסים ובסוף אין להקה. מהלהקות הללו: דיר יאסין, USELESS ID ו-SALEM למדנו שזה אפשרי ללהקה מחור כמו ישראל לצאת לעולם, להופיע ואתם יודעים מה … לזכות בהמון הערכה! ובכלל, אלו להקות שבתקופות מאד חלשות של הפאנק והמטאל בארץ (לא כמו היום) כשהיו הופעות ממש פעם כמה חודשים ולא היה פיצוץ של להקות והמוני אנשים כל היום – הן שרדו… והן ארגנו וקרעו את התחת למרות שלא היה פה ממש למי ואיפה לנגן והן עשו את זה בגדול. אני חושב שהן נתנו השראה לדור שלם בארץ של פאנק, הרדקור ומטאל וכיום הסצנה בארץ רק גדלה וזה המון בזכות הלהקות הללו! אז תודה 🙂

מבחינות השפעות מוזיקלית בהתחלה זה היה נטו הרדקור אולדסקול אמריקאי אבל כל חברי הלהקה הגיעו מרקעים שונים אם יותר בקיצוניות של הרדקור ופאנקרוק כמו נדב למשל או גילי שבא מקיצוניות של דת' ות'ראש מטאל. אמנם החלטנו שזוהי להקת הרדקור אבל כל אחד הביא מעצמו משהו, אם זה מלודיות או אם זה המון כבדות ושבירות מטורפות ושואו מטורף שרק בהרדקור יש 🙂 אז זה קשה לכתוב על להקות מסויימות שבאמת הושפענו מהם כי זה פשוט המון.

האם אתם מתחברים לסצנת המטאל המקומית או מעדיפים להיות בנישות אחרות?

בעבר ועד היום יצא לנו להופיע בעיקר בהופעות הרדקור ופאנק כמובן גם עם להקות מטאל מדי פעם כמו ERASE שבעצם גדלנו ביחד והתפתחנו ביחד בעבר (גילי למעשה ניגן איתם בעבר), אבל זוהי הסצנה שגדלנו בה, שם זה הקהל שלנו מההתחלה, החברים, ההרגשה הכי נכונה! זוהי סצנה מאוד מפרגנת שכוללת מגוון סגנונות, אולי תופתעו שגם להקות מטאל מדי פעם הופיעו מול הקהל הזה ואמרו שזה הקהל הכי מגניב להופעות בישראל 🙂

פעם אני חושב שהיו מסתכלים מוזר בארץ על חיבור בין הרדקור למטאל או לפאנק אבל היום זה מרגיש שונה.

והאמת שהמוזיקה שלנו מתאימה לסצנת המטאל ומזמן חשבנו להתחיל להתחבר אליה אבל עוד לא יצא … כנראה שבקרוב מאד נתחיל להופיע עם להקות שאנחנו מאוד מתחברים אליהן כמו WHOREXCORE ועוד להקות כמו BETZEFER שמבחינה מוזיקלית וסגנונות אנחנו רואים שהרבה מסצנת המטאל הולכת לכיוון של המוזיקה שלנו, שזה מטאל מאוד גרובי וכמובן – שובר. בקיצור, אנחנו בדרך גם אליכם!

איזה מהלהקות הצעירות בארץ לדעתך הן ההבטחות החמות של העתיד?

פה אנחנו חייבים לציין שתי להקות: ARMILOS – שעובדים ממש ממש קשה כבר המון זמן ובונים את עצמם, אנחנו גם מכירים אותם כבר כמה שנים ובאמת נראה שעם הזמן הם נהיים יותר ויותר טובים, אי אפשר לעצור את החבר'ה האלה. הלהקה השניה היא WHOREXCORE שאותה גם ראינו בשנה האחרונה כאשר חבריה עולים לבמה, מופיעים כמו מפלצות ונשמעים כמו מפלצות עם גריינדקור מלא שבירות של הרדקור ודת'. אם שמעתם פעם על אהבה ממבט ראשון אני חושב שזה אנחנו והורקור. גם הם משקיעים המון וכמקורבים אליהם יצא לנו לשמוע קצת מהסקיצות של ההקלטות החדשות שלהם. וואו! … החבר'ה האלה הולכים להפיל את כל הסצנה פה מהרגליים זה בטוח!

משתי הלהקות האלה תשמעו עוד הרבה, זה בטוח. כמו כן אתם בטח תשמעו על הופעות שלנו ביחד איתם!

מה החלום? עם אילו להקות היתם רוצים להופיע?

החלום הגדול כמובן! קודם כל, זה לא רק עם מי אלא דווקא איפה – וזה בכל העולם! לראות אותו, להרגיש אותו ולהכיר אנשים מגניבים מכל מקום! שתמיד יהיו בירות חינם זה חשוב (אולי יום אחד גם סניקרס חינם!).

בקשר ללהקות אין לנו חלום אחד מוגדר עם להקה מסויימת. האמת, תתנו לגל הופעה עם PANTERA זה בטוח וחוץ מזה אני חושב שמכל הסגנונות שאנחנו מתחברים איתם היינו רוצים להופיע עם להקות כמו SICK OF IT ALL ,NOFX ,BRIDGE TO SOLACE ו-HATEBREED. בכל מקרה, מכל ההרדקור מטאל ופאנק זה יהיה מגניב להופיע אבל שוב באמת זה גם הרבה מול מי מופיעים ואיפה 🙂

מה בתוכנית? אלבום? עוד סיבוב הופעות?

בתוכנית, טוב אחרי שעשינו דמו ו-EP מקצועי, השלב הבא בהחלט הוא אלבום ואפילו רק עוד 7 חודשים מעכשיו כנראה נטוס שוב לאירופה להקליט אותו ואולי עוד קצת הופעות על הדרך שם באירופה. עד אז נעשה קצת הופעות בארץ אבל אחרי שנחזור … ססעמק איזה בלאגן נעשה פה!

תוך שנה וחצי אנחנו מקווים לעבור לארה"ב, להגיע לשם במצב שכבר יש לנו אלבום שהוצא ע"י לייבל, לעשות שם טור וזה כבר אופציה בשבילנו ויש את הקשרים, אבל אנחנו רוצים יותר להתרכז בלהיות שם, ללמוד עוד, להכיר עוד אנשים ולהקות ולנסות להתפתח גם משם. תום גם רוצה ללכת ללמוד מוזיקה בקולג', אולי גם גילי. צריך להגיע לשם עם הרבה נסיון של סיבובי הופעות והקלטות ואחרי שטחנו הרבה שנים של נגינה ועם האנרגיות שלנו בהופעות ונראה מה אפשר להשיג שם!

שאלון מהיר:
יוסלס אי די או בצפר?
יוסלס איי די בגלל שזה מאוד טוב לעובדי מטבח שכמונו!

מטאל או נו מטאל?
מטאל!

אורפנד לנד או סאלם?
סאלם!

מסחור או מחתרת?
כת שטן?!

אירופה או אמריקה?
אמריקה! שמענו ששווה מאוד לראות 🙂

שאלון מהיר, מרושע אבל פייר…

מילים אחרונות לקוראים?

נראה אתכם בקרוב בהופעות!!!

(אורון)