Into Eternity – מפזרים אפר וכובשים את העולם
Read this interview in English
את Into Eternity הגדרתי בביקורת שכתבתי על אלבומם החדש, The Scattering Of Ashes כעתיד של המטאל, ואני עומד מאחורי ההצהרה הזאת. האלבום החדש של הלהקה הוא אחד מהאלבומים הטובים שיצאו במטאל בשנה, או אפילו בשנים האחרונות. שילוב של סגנונות מטאלים מכל סוג אפשרי, דת' טכני, פרוג ניאו-קלאסי, פאוור מטאל, הכול משולב באלבום באופן מושלם. המוח שמאוחרי הלהקה הוא טים רות', הגיטריסט והכותב העיקרי, שסיים כרגע את סיבוב ה-Gigantour עם הלהקות Megadeth, Lamb Of God ו-Arch Enemy בין השאר. כדי לשמוע איך הפכה הלהקה למעצמה שהיא כיום, תפסתי את טים לשיחה.
שלום לכם, אתם עדיין נמצאים בסיבוב ההופעות של Gigantour?
בדיוק סיימנו את ה-Gigantour בתחילת אוקטובר בפלורידה. אני חזרתי מארה"ב והיה מושלג פה בקנדה, עברתי מחום לח לשלג קר ביום אחד! זה היה סיבוב ההופעות הכי טוב שהיה לנו ואנחנו מאד ברי מזל להיות אחת מהלהקות שנבחרו להשתתף בו.
איך אתם מרגישים לגבי השתתפותכם בסיבוב ההופעות הזה?
הלוואי שסיבוב ההופעות לא היה נגמר. כל הלהקות התייחסו אלינו כמו חברים וותיקים. גם הצוות עזר לנו מאד. זה היה ממש מאמץ קבוצתי בכל יום ויום, היו רק 2 הופעות במועדונים וכל שאר ההופעות היו בזירות פתוחות או סגורות. אני חושב שסיבוב ההופעות פתח הרבה דלתות עבורנו.
אילו תגובות קיבלתם לגבי האלבום "The Scattering Of Ashes" בינתיים?
זה הולך להיות האלבום הכי נמכר שלנו עד עכשיו. עשיתי כבר הרבה ראיונות והתגובות היו מעולות! אני חושב שהמעריצים הולכים ממש לאהוב את האלבום. יש בו שילוב טוב של דת' ופרוגרסיב מטאל.
מה פירוש שם האלבום, ואיך הוא מתקשר לעטיפה שלו?
שם האלבום אומר בדיוק מה שהוא מתכוון. הלכתי ליותר מדי הלוויות בשנים האחרונות. אנשים פה בוחרים להישרף (לאפר) במקום להיות בארון קבורה. העטיפה מראה אפר שנופל מיד, שזה מה שנקרא לפזר את האפר של המת. אני חושב שזה מדבר בעד עצמו. מת'יאס נורן עשה עבודה מעולה עם העטיפה כמו שהוא תמיד עושה.
הליריקה של האלבום נשמעת קצת מדכאת. באילו נושאים אתם נוגעים?
בכל האלבומים שלנו יש ליריקה מדכאת, אנחנו לא מדברים על דרקונים או קוסמים. אני חושב כשיש לנו יום רע , יותר קל לחזור הביתה ולכתוב כמה מילים. זו צורה של תרפיה בשבילינו. האלבום החדש נוגע במערכת יחסים, בילדים שחותכים את עצמם, שקרים ודיכאונות.
קצת היסטוריה, איך התחלתם?
Into Eternity נוסדה בשלהי 1996. עשינו כמה הופעות באותה שנה, אבל רק בתחילת 97' ההרכב האמיתי הושלם עם ג'ים, סקוט ואני. הסאונד שלנו היה שם מההתחלה. לקחנו הלוואת בנק והקלטנו את האלבום הראשון שלנו בתחילת 98' ואיתו הסתובבנו עד שלבסוף קיבלנו חוזה בהולנד בחברת DVS Records. הלכנו לעשות סיבוב הופעות באירופה ב-2001, ועד שחזרנו, Century Media רצתה להחתים אותנו. הלהקה חתמה על הסכם הפצה עולמי ב-2002 והגיעה לארה"ב בפעם הראשונה. ב-2004 שחררנו את "Buried In Oblivion", עשינו 2 סיבובי הופעות באירופה ונשארנו לסיבוב בארה"ב לכל אורך 2005. זה מביא אותנו לאיפה שאנחנו היום.
איך הגיע הרעיון לשלב דת' מטאל עם מטאל פרוגרסיבי ומלודי?
זה משהו שתמיד עשיתי עם הלהקות שלי, אפילו לפני Into Eternity. אף פעם לא יכלתי להבין למה להקה צריכה להיות רק בסגנון מטאל אחד. Into Eternity היא הכלאה בגלל שאנחנו משלבים את כל האלמנטים השונים והמגניבים של המטאל. תמיד אהבתי את העוצמה של הדת' מטאל, אבל אני אוהב גם את המלודיה והתחכום של המטאל הפרוגרסיבי.
באיזה אופן האלבום החדש שונה מ-"Buried In Oblivion"?
השינוי הגדול ביותר הוא השירה של סטו. מבחינה מוזיקאלית האלבום יותר מהיר ויותר זורם. גם כולנו השתפרנו עם הכלים שלנו. לשירים יש גם יותר אנרגיות שמגיעות מזה שאנחנו כותבים ישר כשאנחנו חוזרים מהופעות. זו הייתה התפתחות טבעית בשבילנו. אני חושב שכל האלבום הוא צעד קדימה.
מה קרה לחברי הלהקה שהשתתפו באלבום הזה?
אני חושב שלאחים קראל יש להקה מקומית עכשיו. הם לא בדיוק אהבו את החיים בדרכים. לא היינו בבית בערך 200 יום בשנה, אז זה הרבה למוזיקאי הממוצע. רוב, שניגן גיטרה, עבר לעיר אחרת רחוק מכאן ואני חושב שיש לו פרוייקט משלו.
איך בחרתם בסטו כסולן החדש?
לסטו יש את כל התכונות של פרפורמר, יש לו הרבה אנרגיה על הבמה. הכח העיקרי שלו זה בטווח הקול. סטו יכול לעשות את כל קולות הדת' הגבוהים והנמוכים, ובנוסף יש לו 6 קולות שונים שהוא יכול להשתמש בהם בכל עת. למעשה, הלהקה של סטו עברה דרך העיר שלנו ב-2004 וכשהלכתי למועדון וראיתי אותו ידעתי מיד שהוא סולן מעולה. עזבתי לסיבוב הופעות באירופה באוקטובר 2004 והוא יצר איתי קשר באימייל. דיברתי איתו והוא הגיע לעיר שלנו בינואר 2005, חודש לאחר מכן עשינו הופעות בכל רחבי ארה"ב כשהוא בעמדת הסולן.
זה שונה לעבוד כשלישיה מאשר כלהקה המורכבת מ-5 חברים?
זה היה שונה קצת כשהתחלתי לחשוב על המוזיקה. תמיד טוב שיש איתך עוד נגן גיטרה שתוכל להעביר איתו רעיונות. הפעם היה לי רק את עצמי. בסוף עשינו את האלבום עם 4 חברים, הדבר היחיד שהיה חסר לנו זה נגן גיטרה נוסף.
עד כמה תהליך כתיבת המוזיקה הוא דמוקרטי, האם כל חבר בלהקה יכול להציע רעיונות או לתרום בצורה שווה?
באלבום החדש טרוי, נגן הבאס שלנו הביא 3 ריפים ואני הבאתי את שאר האלבום. זה יותר כמו החזון שלי כשהאחרים סומכים על מה שאני חושב. בתקווה טרוי יכתוב עוד לאלבומים הבאים. הליריקה נכתבה ע"י סטו ועל ידי, אז זו בטוח דרך דמוקרטית. אני שונא להתחיל לכתוב ליריקה, אני חושב שלטרוי יש כבר מילים מוכנות לאלבום הבא!
נשמע כי בנגינת הגיטרה שלך יש הרבה השפעות ניאו-קלאסיות, מה הן ההשפעות העיקריות עליך?
הושפעתי הרבה משרדרים כמו Yngwie Malmsteen, Paul Gilbert ו-Vinnie Moore. ת'ראש מטאל היה הסגנון המועדף עלי שגדלתי, להקות כמו Megadeth, Testament, Sanctuary,Fates Warning ו-Metallica הישנים. כששמעתי את Death ב-1990, כל הפרספקטיבה שלי על המטאל השתנתה, הם הוסיפו אלמנטים פרוגרסיביים לתוך דת' מטאל. שם קיבלנו את הסאונד. ואז ב-93' להקת Dream Theater שינתה אותי שוב. חשבתי שיהיה מגניב אם יהיה לי את העוצמה של הדת', אבל עם שירה נקיה ומוזיקה חסרת קצב בתוך כל המיקס.
אחרי שקראתי כמה ביקורות (כולל שלי), נראה כי האלבום החדש יהווה את פריצת הדרך שלכם. אתה מסכים?
כן אני חושב שזה יהיה האלבום הכי גדול שלנו. אם אנשים ייקחו את הזמן ויקשיבו לו כמה פעמים ברצף, אני יודע שהם יכנסו לזה. אני ממש גאה באלבום, זו היצירה הכי טובה שלנו!
מה הלאה עם הלהקה?
אנחנו הולכים לנוח בתקופת החגים ולצאת לדרכים בינואר 2007. התוכנית היא להגיע לארה"ב לפסטיבל בסיאטל, ולהמשיך בסיבוב הופעות, הפעם אנחנו הולכים לכסות את מערב קנדה. באפריל נגיע לאירופה לכמה הופעות. אני חושב שנהיה בהולנד, בלגיה, גרמניה וצרפת. אני מקווה שנראה את כולכם שם!
