Read this interview in English

להקת Korpiklaani נחשבת לאחת מהמובילות בסצינת הפולק מטאל הפינית ואחת החביבות עלי בתחום, לכן איך שיצא אלבומה החדש "Tales Along This Road" בסוף חודש אפריל, של 2006, מיד עבדתי על ראיון מקיף עם הלהקה שיצא לי לעקוב אחריה עוד מהתקופה שנקראה Shaman. אם זה חוסר תקשורת, בעיות טכניות, או שאחד מהצדדים שתה יותר מדי בירה, קרה הדבר שהביא את הלהקה לענות לשאלותי (שאפילו הספקתי לשנות) כמעט 10 חודשים לאחר מכן, וזאת כבר עם סיום עבודה על אלבום חדש נוסף. אך כמו שהפתגם המפורסם אומר, עדיף מאוחר מאשר אף פעם, ולכן אין סיבה שלא נעביר את המחוגים קצת אחורה, נלגום עוד קצת מהבירה, ונדקסקס על החוויות והשירים ששמענו איי שם בעבר הקרוב… רחוק.

קודם כל, אני שמח לראות הוצאה חדשה של Korpiklaani, למרות שלא עבר הרבה זמן מאז שיצא אלבומכם השני. למה החלטתם לעבוד על אחד חדש כל-כך מהר?

לא ממש החלטנו את זה. אנחנו אף פעם לא. אין לנו לוח זמנים מדויק לאלבומים. אנחנו מקליטים אלבום כשאנחנו חושבים שיש לנו מספיק שירים טובים שיתאימו לאלבום. כמובן, אנחנו צריכים לתכנן קצת מראש בגלל שאנחנו צריכים לקבוע עם אולפן והכל, וכמובן שחברת התקליטים צריכה לקבל סוג של לוח זמנים כדי שהיא תוכל לתכנן את חלקה בכל העניין.

באלבום השני שלכם, "Voice Of Wilderness", הרגשתי שהוא הולך באותה דרך כמו אלבומכם הראשון, אבל עם זה החדש, לקחתם את המוזיקה לשביל קצת שונה. אתה מרגיש אותו הדבר לגבי זה?

אנחנו לא לקחנו בכוונה דרך שונה. הסגנון המוזיקלי אולי השתנה אבל זו התפתחות טבעית ולא החלטה במחשבה תחילה. השירים פשוט יצאו איך שהם יצאו, אנחנו לעולם לא מתכננים מראש איזה שיר אנחנו הולכים לכתוב עכשיו. אם עקבת אחרי הקריירה שלנו מהימים של Shaman [שמה הקודם של הלהקה] עד היום, אפשר לראות בבירור את הדרך שלקחנו. האלבום הראשון של Shaman והאחרון של Korpiklaani יכולים להיות מ-2 להקות שונות, אבל עדיין לא היה שינוי בכוונה או לא בכוונה בסגנון המוזיקלי. פשוט התפתחות טבעית.

באלבום החדש, "Tales Along This Road", ניתן לשמוע, כמובן, שזה עדיין Korpiklaani אבל אפשר להרגיש גם השפעות חדשות, מה תוכל לספר לנו על זה? האם ההשפעות האלו נראות יותר לעין בגלל שאתם יכולים לגוון במלודיות, עכשיו כשיש לכם נגן אקורדיון חדש?

התוספת של נגן אקורדיון קבוע להרכב כמובן שינתה את הלהקה אבל לא עד כדי כך כשזה נוגע לכתיבת השירים, בגלל שב-"Tales Along This Road", עדיין 90% מהשירים נכתבו ע"י Jonne (שירה וגיטרה). השינוי הגדול היה בסאונד הכללי של הלהקה בגלל שהאקורדיון היה נוכח בכל שיר ולא רק ככלי אורח בשיר אחד או שניים. זה נתן לאלבום צליל יותר פולקי למרות שהמוזיקה עצמה הלכה יותר בכיוון המטאלי, לדעתי לפחות! אבל השינוי יהיה יותר גדול באלבום החדש, "Tervaskanto", שיצא במאי 2007, בגלל שיהיו בו, אני חושב, 5 או 6 שירים שאותם כתב Juho (אקורדיון). זה עדיין ישמע בדיוק כמו Korpiklaani אבל השירים יהיו שונים מאלו שכתב Jonne.

אם כבר מדברים על נגן האקורדיון החדש, איך הוא הצטרף אליכם והפך לחבר קבוע?

אחרי ששחררנו את "Voice Of Wilderness", אז Juho יצר קשר עם Jonne ובעקרון אמר "אני מנגן אקורדיון, אני רוצה להיות בלהקה שלכם." ההחלטה לא הייתה קשה בגלל שהוא מוזיקאי מצוין וכמו כן, ברנש נחמד.

בכל אחד מהאלבומים הקודמים שלכם השתמשתם באורחים, אם לא על כלים, אז בשירה. האם לקחתם מישהו גם לאלבום החדש?

אם אנחנו מדברים על "Tales Along This Road", השתמשנו בעיקר באורח אחד, אבל מצד שני, הוא עשה הרבה דברים בשבילנו. חבר שלנו, מר. Virva Holtiton, כתב את כל הליריקה בפינית, וכמו כן ניגן ב-Kantele (סוג של כלי מיתר פיני מסורתי, ממשפחת הציתר) באחד מהשירים, וגם עשה שירה מסורתית. הוא וה-Kantele שלו גם הופיעו איתנו על הבמה בעיר Turku שבפינלנד!

למה בחרתם לפתוח את האלבום עם השיר "Happy Little Boozer"? אני מרגיש שהוא יותר שייך לסגנון "הישן" של Korpiklaani, מאשר לרוב השירים שנמצאים באלבום הזה.

אתה תצטרך לשאול את Jonne לגבי זה, כי הוא זה שהחליט על סדר השירים. אני מעולם לא חשבתי שיש משהו מיוחד בשיר הזה כפותח. לדעתנו האלבום הוא המשך של האלבום הקודם שעשינו, לא חשבנו שיש בו שיר שהוא שונה בצורה כלשהי. אז התשובה לשאלה שלך בקיצור היא: למה לא?

למה אתם משתמשים ב-"שיר בירה" בכל אלבום?

אנחנו? אולי באמת. קראתי איפושהו כמה קווי יסוד לגבי כותבים, למרות שאני חושב שזה היה לגבי כותבים "אמיתיים" ולא לגבי מוזיקאים אבל אני חושב שזה מתאים גם לפה – אחד מהקווים העיקריים היה "תכתוב רק על דברים שאתה מכיר". אז נכון שאנחנו יכולים לכתוב שירים לגבי הכל, אבל זה לא יהיה אמיתי עבורנו.

יש לזה קשר לעובדה שנהייתם יותר פופולאריים בגרמניה, שידועה בגלל "קהל הבירה" שלה?

לא, אנחנו כתבנו שירי בירה עוד הרבה לפני שהיינו משהו בגרמניה. חוץ מזה בפינלנד יש גם "קהל בירה" לא קטן. כמו שציינתי מקודם לגבי זה שכותב צריך לכתוב רק על דברים שהוא מכיר, אז זו לא הפתעה שמדי פעם יש לנו שיר או שניים לגבי סוגים שונים של אלכוהול.

מי אתה חושב שמחזיקים יותר מעמד עם בירה ויש להם את הסוגים הכי טעימים, הפינים האימתניים או הגרמנים בעלי הכרס הגדולה?

אני לא מומחה לבירה ובטח לא מתאים לשפוט בירה של מישהו אחר. ההבדל העיקרי בין בירות פיניות וגרמניות הוא שכל בירות המיינסטרים בפינלנד דומות אחת לשנייה אבל בגרמניה יש יותר מגוון שם. עם זאת, בפינלנד יש הרבה מבשלות שכר מחוץ למיינסטרים, והן טובות לא פחות מהגיוון שיש בגרמניה.

האם ההופעות של Korpiklaani תמיד פרועות ומלאות באלכוהול או שאתם עושים גם כאלו יותר מעודנות כדי שאנשים יוכלו לשמוע את המוזיקה יותר בבירור? האם זה שונה בכל מדינה \ מקום?

אני יכול לומר שמעודן היא לא המילה הכי טובה לתאר את ההופעות שלנו. כל ההופעות שלנו פחות או יותר זורמות באותה נוסחא: אנחנו מתחילים בפיצוץ, אולי שיר אחד או שניים איטיים באמצע של הסט, ואז אנחנו מסיימים בפיצוץ מלא!

אם כבר הזכרתי את ההופעות שלכם, ואת גרמניה, למזלי יצא לי לתפוס אתכם מופיעים שם השנה בפסטיבל הידוע Wacken Open Air. התרגשם לקראת ההופעה הזו? איך היא הייתה עבורכם?

אני כמובן יכול לדבר בעד עצמי, אבל אני דיי בטוח שכל אחד מאיתנו התרגש מזה, וגם קצת פחד. זה פסטיבל ענקי ועם זאת, אחרי כל סיבובי ההופעות שלנו, לא היינו בטוחים איך קבלת הפנים תהיה. כמו שיצא, זה היה מבריק. אולי היינו קצת נבוכים בדקות הראשונות, אבל הקהל היה ענק ונהנה מזה, אז התגברנו על זה דיי מהר.

תוכל לספר לנו על הדבר הכי מופרע שקרה לכם בהופעות?

אני לא יכול לזכור שום דבר שאני אתאר כמופרע. קורים הרבה דברים מצחיקים כל הזמן, אבל זה בדרך כלל מתקשר לזמן ולמקום ככה שאם אני אספר משהו עכשיו, הסיפורים האלו יגרמו לכולם לגלגל את העיניים ולחשוב "אלוהים, הוא משעמם".

אני יודע שיש לכם קשר מסוים ללהקות פולק מטאל פיניות אחרות כמו Finntroll או Moonsorrow… מה תוכל לספר על זה? האם זה כולל גם לנגן \ להתארח אחד אצל השני לפעמים?

כמו שאתה בטח יודע, Jonne התארח אצל Finntroll במשך שנתיים אז בהחלט יש קשר חזק שם. כמובן שאנחנו מכירים את המוזיקאים כי במדינה בגודל של פינלנד, זה יהיה בלתי אפשרי לא לפגוש אותם! עם זאת, אנחנו לא ממש בקשר איתם וככל שאני יודע אין שום אינטראקציה מוזיקלית בינינו.

בנוגע ללהקות פולק מטאל פיניות, נראה כי לרובן יש קשר חזק למסורת הפינית, עם שירים על ההיסטוריה בשפת אימם. Korpiklaani מצד שני, שרים בעיקר באנגלית ויש לכם השפעות אחרות. מה אתה חושב שעושה, חוץ ממה שהזכרתי, את Korpoklaani שונה מההרכבים האחרים ולמה יש את השוני הזה?

ככל הנוגע לנו, יש שני הבדלים עיקריים. קודם כל, השורשים של Korpiklaani הינם "Sami Folk" [בהקשר לעם ה-Sami השוכן בצפון פינלנד, נורבגיה ושבדיה], כאשר מרכיבי המטאל באו לאחר מכן. רבות מהלהקות בז'אנר הזה הן להקות מטאל עם מלודיות פולק וכלים שהתווספו על גבי כל זה. ההבדל השני הוא שאנחנו משתמשים בכלים מסורתיים ואותנתיים. אם אתה שומע כינור באלבום שלנו, תוכל להיות בטוח שזה באמת כינור, לא סינתיסייזר, לא פלסטיק.

בחזרה לאלבום שלכם, מה תוכל לספר על השם "Tales Along This Road"? יש לכם קונספט ספציפי מאחורי האלבום, או כמו שהכותרת מרמזת, זהו אוסף של מעשיות המקובץ לספר אחד?

הסיפור מאחורי השם הוא בעיקר הרעיון שהחיים שלנו הפכו לדרך שאנחנו הולכים בה, וכל הדברים שקורים לנו או שאנחנו עושים, הם דברים שאנחנו לוקחים איתנו לדרכים הבאות. האלבום עצמו הוא לא אלבום קונספט כמו למשל "Abigail" של King Diamond או "Thick As A Brick" של Jethro Tull. רוב השירים, אלו בפינית לפחות, מתקשרים לנושא אבל לא מבחינת הסיפור. אני חושב שהסיבה העיקרית שהם נשמעים קשורים אחד לשני היא בגלל הצורה הפואטית שלהם. הם נכתבו ע"י חבר שלנו, Virva Holtiton, והוא השתמש בהם בשיטת כתיבה פינית ישנה בשם "Kalevala".

מה אתה חושב על הענין הגודל בז'אנר הפולק מטאל? האם זה חיובי שעוד ועוד להקות מנגנות את הסגנון הזה?

בכלליות אני חושב שמוזיקה היא הדרך הטובה ביותר לנער לבזבז את זמנו. אם זה פולק מטאל, ג'אז, פרוג-רוק או כל דבר, זה לא משנה. אם אנשים מתחילים לנגן פולק מטאל רק בגלל שהם רוצים לנגן את הסגנון, אז זה טוב. אם אנשים מתחילים לנגן פולק מטאל בגלל שזה פופולארי, אז זה רע. מה שלא תעשו, זה צריך להיות משהו שמגיע מתוככם, ולא משהו שאתם חושבים שאנשים אחרים ירצו לראות אתכם עושים.

החשיפה הגדולה לפולק מטאל היא טובה לפחות בכך שהיא מכירה לאנשים את העבר שלהם. לדעתי זה חשוב לדעת מאיפה אתה מגיע ואני מאמין שלפחות חלק מלהקות הפולק הכירו לאנשים את ההיסטוריה שלהם. להכיר את העבר זה תמיד דבר טוב. הצד הרע בחשיפה הזו זה שחלק מהלהקות משתמשות בה לקדם את אמונותיהן הגזעניות וכנראה גם את הערכים הלאומניים הקיצוניים שלהן.

בימים שקראתם לעצמכם Shaman, זה הפריע לכם שיש להקה אחרת (Shaman מברזיל) שהשתמשה באותו שם? האם זו הייתה הסיבה שבגללה החלפתם את השם בסופו של דבר?

זו בדיוק הייתה הסיבה לכך ששינינו את השם אבל לא החלטנו לשנות אותו, הכריחו אותנו. אחרי הכל, אני חושב שזה עבד לטובה. Shaman זה לא שם מקורי ויש בטח אלפי להקות שנקראות ככה ברחבי העולם, אבל אני דיי בטוח שאף אחת לא נקראת Korpiklaani.

אם אני זוכר נכון, השיר האחרון שניגנתם בסט שלכם בפסטיבל Wacken היה "Il Lea Voibmi" מהתקופה של Shaman. אתם משתמשים בקביעות בשירים מאותה תקופה?

זה השיר היחידי שאנחנו מנגנים מהתקופה של Shaman בימים אלו. פעם אני הקשבתי ל-2 האלבומים של Shaman ואפילו לאלבום הישן של Shamaani Duo רק כדי לראות אם יש משהו שיכול להתאים לסט שלנו בהופעות. יש הרבה דברים מעניינים שלדעתי הרבה מהמעריצים הותיקים שלנו יאהבו לשמוע, אבל המוזיקה שונה כל-כך שהיא לא תתאים ללהקה העכשווית והסט הנוכחי.

אתה חושב שמה שעשיתם ב-Shaman יופיע באיזושהי צורה דרך Korpiklaani, אם זה בשירים מיוחדים או בסגנון?

העבר תמיד נמצא שם, אי אפשר להתחמק ממנו. מבחינה מוזיקאלית אני לא חושב שאנחנו נחזור כל-כך אחורה, אבל עם הלהקה הזו אי אפשר אף פעם להיות בטוח בכלום.

מה העתיד צופן ל-Korpiklaani?

אנחנו כבר עובדים על האלבום הבא ואם הכל ילך כמתוכנן הוא יצא בחודש מאי, 2007. עונת הפסטיבלים של 2007 תתחיל במרץ בהונגריה ומשם אנחנו נופיע בפסטיבל או שניים כמעט בכל סוף שבוע עד סוף הקיץ.

תודה רבה שענית על השאלות, יש לך אילו מילות חכמה אחרונות למעריצים האדוקים שלכם בישראל?

הדבר הכי חכם שאני יכול לומר הוא שתפסיקו לחשוב שתוכלו באמת לקבל משהו חכם מאיתנו!