ראיון עם דניאל – המחווה למלמסטין

שלום דניאל, ספר קצת על עצמך למי שלא מכיר.

שמי דניאל (עם שם משפחה דיי מסובך), מוסיקאי וגיטריסט. מופיע ועובד בארץ עם הרכבי רוק באופן אינטנסיבי מאז 1999. לסצינת המטאל נכנסתי לראשונה ב-2001 עם להקה אקרופוליס (לשעבר אריה 51), ובסוף 2003 הצטרפתי גם ללהקת הבלאק "ערפל", שבדיוק אז הוציאה רשמית את אלבומה הראשון, והיום אני עובד על עוד מספר פרוייקטים.

ביום שלישי הקרוב יתקיים ערב המחווה לינגווי מלמסטין, שזה למעשה פרוייקט אישי שלך. לאלו שלא מכירים את מפעלו של מלמסטין, מה תוכל לספר עליו?

קצת קשה לסכם את מפעלו האדיר שהבנאדם עשה בכמה שורות, אבל אני אנסה. אני חושב שיותר מכל חשוב לציין את שתי הנקודות הגדולות במה שינגווי עשה כשנכנס לתחום. ב-1984 הוא הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו בשם "RISING FORCE". ינגווי מלמסטין היה הגיטריסט הראשון ששילב בצורה בולטת השפעות ופרייזינג של מוסיקה קלאסית לעולם גיטרת הרוק, שבשלב ההוא היה תקוע קצת מבחינת הגישה לכלי.

בנוסף לכך שבעצם יצר מושג חדש בלקסיקון המוסיקלי והוא ז'אנר הנקרא "רוק נאו-קלאסי" אלא בעצם הוליד את כל תופעת ה-"שרדינג" שצמחה בשנות השמונים (האופנה והביקוש לגיטריסטים טכניים שמבססים חלק ניכר מהנגינה שלהם על היכולות הטכניות של הכלי). מאז 1984 ועד היום ינגווי מוציא כמעט מדי שנה אלבום חדש, וכל פעם הולך גם לכיוונים מוסיקליים קצת שונים, כשעדיין שומר על הייחוד והאופי החזק שיצר מלכתחילה. גם מספר שירים שלו הגיעו למקומות הראשונים במצעדים של ה MTV והרדיו בשנות השמונים…

מה משך אותך לקיים את הפרוייקט הזה?

זאת שאלה לא קלה, כי הגורמים שמרכיבים את התשובה הם רבים, מהרבה אספקטים ובחינות. הסיבה הראשונה היא כמובן הערכתי הגדולה לינגווי ולמוסיקה שלו. אחרי זה מגיע גם הרצון להביא טעימה מכך לאנשים שבאמת יודעים להעריך את המוסיקה שלו, וכן גם להכיר אותה לאלו שעדיין לא מכירים. זה חומר שתמיד התחברתי אליו מאוד ואף פעם לא הייתה לי את ההזדמנות לבוא ולנגן אותו בלייב עם אנשים אחרים שחולקים את אותה ההערכה אליו.

התכנון לערב הוא כבר עתיק יומין, אך מחוסר כלים וחששות אחרים זה אף פעם לא יצא לפועל. בסוף שנה שעברה הייתי בשלב קשה בחיים שלי מהבחינה המנטלית, והייתי על סף התמוטטות כוללת, ואני לא אשכח את היום שפשוט חזרתי הביתה, שמתי לי באקראי שיר של ינגווי, וזה פשוט עשה לי משהו בדרך שעוד אף פעם לא נגעה אליי לפני כן. באותו הרגע החלטתי – אני הולך על זה! להיכנס לנעליים של מישהו כמו ינגווי זאת משימה בהחלט לא קלה ומאתגרת, ותמיד חששתי ממנה, אבל באותו השלב הרגשתי שאין לי מה להפסיד, ושאני אלך על זה לא משנה מה. בעצם באותו היום קם רעיון המחווה והביא אותנו עד הלום.

איך הגעת לחברי ההרכב שיופיעו לצדך? מה הקשר שלהם למלמסטין ומה הניע אותם להצטרף?

ביום שהחלטתי ללכת על הפרוייקט, יצרתי קשר עם אמיר (דמניישן) לתפקיד הבס, דרך האינטרנט, והוא החזיר לי תשובה חיובית. אני ואמיר הכרנו כבר לפני כן, ואני זוכר שהוא אמר לי פעם שהוא מנגן יצירות של ינגווי עוד מגיל 16.

בסביבות נובמבר שעבר יצרתי קשר עם מתן שמואלי, שגם איתו הייתה לי כבר הכרות קודמת, ושמעתי שהוא מאוד מתחבר למוסיקה של ינגווי, אז הצעתי לו את תפקיד המתופף, והוא נענה בשמחה רבה לתפקיד.

בשלב הזה הפרוייקט קצת נתקע, אחרי אודישנים רבים וחיפוש אחרי סולנים וקלידנים – תהליך שנמשך כשלושה חודשים, וייאש אותי לאט לאט – גרם להקפאת הפרוייקט עד לחזרה הראשונה של ערב המחווה למנוור (פרוייקט נוסף בו אני משתתף), ששם הכרתי את יוחאי (סולן לשעבר של Damnnation ושל Stone of Tears). איך ששמעתי אותו שר ישר הצעתי לו לשיר בפרוייקט. בהתחלה הוא לא היה נלהב ממש, אבל אחרי ששלחתי לו כמה הקלטות שעשיתי, וכמה שירים שאני רוצה לעשות במחווה, הוא אהב את החומר ואמר שזה יכול להיות אתגר מעניין מאוד בשבילו.

בשלב זה הרעיון חזר לחיים, ואז יצרתי קשר עם מושל, מפיק האירוע, והוא קישר אותי עם אסף מתיתיהו. יום אחד נפגשנו בבית שלי, עבדנו על שלושה שירים והוא נשמע מצוין, וכאן בעצם הושלמה החוליה וההרכב יצא לדרך.

האם אתה וחברי הלהקה עשיתם הכנות מיוחדות לקראת הפרוייקט? כמה זמן אתם עובדים עליו כבר ביחד?

לא משהו מיוחד, חזרות בעיקר. עכשיו זה יולי, בערך מאפריל התחלנו לעבוד על הפרוייקט. חזרה אחת לשבועיים. שזה דיי מעט, אבל בגלל שמתן בצבא אז זה קצת בעייתי. בכל מקרה, הצלחנו להושיב בצורה יפה מאוד את החומר בזמן הזה, וגם כשלא היו חזרות אז היינו יושבים חלק מחברי הלהקה ומלטשים דברים ספציפיים.

מבחינתי האישית ההכנות היו הרבה יותר עמוקות מכך. מאחר וללמוד סט של שעה פלוס של שירים של ינגווי ולבצע אותם בנאמנות הגבוהה ביותר למקור, גם מבחינת הפיל וגם מבחינת הסאונד, זאת משימה לא קלה. למעשה אני עולה להופעה הזאת עם סט-אפ דיי מורכב של ציוד על הבמה, דבר שעוד לא עשיתי אף פעם לפני כן, אז כל ההכנות היו בשבילי גם תהליך למידה משמעותי מאוד.

מה אנחנו יכולים לצפות לשמוע בהופעה הקרובה? איך יהיה מורכב הסט? האם אתם מתכננים הפתעות נוספות מלבד החומר של מלמסטין?

בהופעה הקרובה בהחלט תצפו לשמוע מטאל לפנים!!! רמת הופעה אירופאית, ונגנים מהמוכשרים שיצא לי לראות.

הסט עצמו יהיה מורכב ברובו מהחומר הישן יותר של מלמסטין משנות השמונים, שאני פשוט אישית מתחבר אליו יותר. היו המון המון שירים שרצינו להכניס לסט, אבל במגבלה של 12-13 שירים היה צריך לבחור את הבחירות הטובות ביותר. ואני חושב שכל מי שמכיר ואוהב את ינגווי בהחלט ייהנה שם מבחירת השירים.

הפתעות נוספות? דבר ראשון, אסף עינב מקרוספייר מגיע להתארח בשיר אחד… ופתאום הכל הופך להיות אייטיז בצורה מטורפת! וכמובן שעוד הרבה דברים אחרים, תבואו ותראו בעצמכם 🙂

האם יש מטרה מסוימת לערב הזה מלבד היותו הגשמת חלום אישי שלך?

לתת למעריצים של ינגווי הופעה שהם באמת יכולים להינות ממנה מההתחלה עד הסוף, וכמו שאמרתי לפני כן, לחשוף אנשים שגם לא כ"כ מכירים לכל הסגנון הנאוקלאסי, שאני בעצמי מנגן גם בפרוייקטים של החומר המקורי שלי, והדרך הכי טובה היא ללכת למקורות.

בערב המחווה תופיע בנוסף להרכב הפרויקט, להקת Artland, האם יש לה קשר באיזושהי צורה לנושא הערב?

זאת גם להקה שהאוריינטציה המוסיקלית שלה הולכת לכיוון הפרוגרסיבי והטכני. יש להם הרבה מאוד סיכויים לתפוס בקרב הקהל המלמסטיני.
וכמובן שגם יבגני ברגר מנגן שם, שהוא בעצמו גם פאן של מאלמסטין המון שנים…

האם אתה מתכנן עוד ערב בנושא מלמסטין לעתיד? או שזה יהיה ממתק חד פעמי?

אם יהיה ביקוש – בהחלט יהיה עוד! זה תלוי באנשים…

ידוע שמלבד הפרוייקט של מלמסטין אתה עובד על עוד מספר פרוייקטים נוספים כמו למשל ערב מחווה לללהקת Manowar, תוכל להרחיב על הערב ולספר על אילו עוד פרוייקטים אתה עובד בימים אלו?

אני אמנע מלהרחיב את הדיבור על הערב מנוור בשלב זה, אך מרבית החומר להופעה כבר מוכן. כשיהיה מה לפרסם, כולם ידעו על זה! וזה הולך להיות דבר היסטרי ברמות שקשה מאוד לתאר…

לגבי הפרוייקטים העכשוויים שלי: בזמן האחרון שמתי קצת יותר דגש על הפרוייקט סולו שלי, ובקרוב ייצאו לי מספר טראקים חדשים. הרבה עבודה אינטנסיבית עם "ערפל" לקראת האלבום הבא שנטוס להקליט בקרוב. איחוד מחודש של "אקרופוליס" עם ליינאפ שובר שכנראה שגם עליו עוד מעט אנשים יישמעו לא מעט. הערב מחווה למלמסטין כמובן, ואני חושב על להקים הרכב סולו שני, עם לייאנפ קבוע, אבל הרכב שלא יישא את השם שלי, אלא להקה של ממש, בכיוון קצת שונה מאקרופוליס, אולי יותר לכיוון סטרטובריוס. בנוסף לזה אני מתעסק עם מספר הפקות מוסיקליות נוספות וגם מורה לגיטרה בזמן שנשאר בין לבין…

נראה שכל פרוייקט מקיף ז'אנר אחר, האם יש לך העדפה לז'אנר מסוים? איך אתה מצליח לתמרן בין הסגנונות?

יש לי ראייה מוסיקלית מאוד רחבה, אני אוהב הרבה סגנונות שונים, אבל אני לא אוהב לדחוס את כולם לתוך אותו המקום, בגלל שככה קל מאד לאבד כיוון בחומר ולהוציא חלקים ושירים בהקשר אחד מהשני.

הפאוור/נאוקלאסי הוא בהחלט הסגנון המועדף והאהוב עליי, שאיתו אני מרגיש בבית ושלם במאת האחוזים. אבל עם אקרופוליס למשל בזמנו, התחלתי להרגיש במידה מסוימת שאני צריך לקבע את עצמי לגבולות ספציפיים, ולהיצמד לנוסחאות עיבוד והרמוניה מסוימות, עד כמה שאני אוהב את זה, זה התחיל להגביל באיזשהו אופן. ואז כשהתחלתי לעבוד עם ערפל, ופתאום זה היה.. וואו.. עולם שונה לחלוטין.. אז בצורה כזאת מוצאים את הלינק בין הסגנונות ואז גם הראש מבחינה רעיונית עובד באופק רחב יותר ופחות מוגבל.

אותו הדבר גם לגבי הפרוייקטים האחרים, כל אחד בפרספקטיבה שלו.

איך אתה מוצא את הזמן לעבוד על כל-כך הרבה דברים? האם יש משהו שאתה עושה שלא קשור למוזיקה? עבודה?

זה קשה מאוד למצוא את הזמן הזה. כן, אני עובד בחברת קווי זהב 012, עבודה שלוקחת לי את רב הזמן בחיים כרגע ומסיים שנה ראשונה בהנדסת סאונד.

אין מספיק שעות ביממה!!

אילו אמנים משפיעים עליך בתור גיטריסט?

שלושת הגיטריסטים הכי גדולים שהשפיעו עליי ללא ספק הם: מרטי פרידמן, ינגווי מלמסטין, ופול גילברט..
הם שלושת הגיטריסטים שמהם לקחתי את הבסיס שממנו המשכתי להתפתח.

יש לך עוד משהו להוסיף לקראת ההופעה הקרובה?

במוצ"ש הקרובה בחצות הולכת להיות שעת ספיישל ינגווי מלמסטין ברדיו 102FM בתכנית של ג'קי שרגא, שם אני הולך להתארח בתכנית עם מושל, מפיק הארוע, וכן גם יוגרלו שלושה כרטיסים חינם לאירוע!

נתראה בהופעה!

(אופיר)