Phantom Pain

מרואיין: דור מידלש

להקת הדת' מטאל הישראלית, Phantom Pain, מוכרת בנוף הישראלי מזה כמה שנים, כאשר מגובה ב-EP בלבד היא חורשת את במות הארץ בהופעות. דרך הופעות חימום, הופעות חג, ערבי להקות ועוד, הפכה הלהקה, ובחזיתה דור מידלש, למראה מוכר, וכוח מניע ממנו קשה להתעלם. לרגל הופעתם ה-50, בעיצומן של ההכנות לקראת אלבום מלא ראשון, ולאחר אי אילו שינויים בעמדות הנגנים, עכשיו נראה זמן אידיאלי לבדוק מה מצבה של להקה אשר ממשיכה במסע אליו יוצאים רבים, ואותו מסיימים הרבה פחות.
שלום דור, מה שלומך? למען אלו שפחות מעודכנים בגלגולים שעברה הלהקה לאחרונה, אשאל מה מצבכם בימים אלו?

שלומי נפלא, כמו כל מדינת ישראל… "נהנה" מכל המחלות של החורף רק בלי הקטע של החורף. נכון לעכשיו, הלהקה נמצאת בשלבים מאוד מתקדמים של כתיבת אלבומנו המלא הראשון. בנוסף, כמובן שאנו מתכוננים במרץ לקראת הופעתנו ה-50.

ההתרגשות בשיאה?

אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה התרגשות, אבל זו בהחלט הופעה לה אנחנו מצפים מאוד. מבחינתנו, הופעת ה-50 היא אבן דרך נוספת במסלול המטורף ממש שעברה הלהקה שלנו במהלך השנים.

אף על פי שצברתם רקורד מכובד בהופעות, את האלבום הראשון אתם מתכננים להוציא רק עכשיו. האם זה היה מהלך מתוכנן מראש, או פשוט הדרך בה קרו הדברים?

ניתן לשייך זאת להרכב, שהתחלף כולו בשנת 2009. עד לא מזמן היינו (ליתר דיוק: הייתי) בשלב בו אני "מלקק את הפצעים". מצאתי את עצמי בהרכב שצריך להתחיל הכול מאפס. אף על פי כן, חזרנו להופיע בסוף פברואר בשנת 2010, וכבר אז התחלנו לגבש חומרים חדשים. העובדה שאנחנו כבר ממש בשלבי סיום של הכתיבה מעידה, לדעתי, על הכימיה והנכונות של הלהקה בהשוואה לגלגולים הקודמים שעברנו.

לרגל הופעת ה-50, כיצד היית מסכם את התקופה שעברה על Phantom Pain?

בהקשר ישיר לשאלה הקודמת, אני חושב שניתן לחלק את התקופות בלהקה לשתיים: בהרכב הקודם ובהרכב הנוכחי. יחד עם ההרכב הראשון, הגענו להמון דברים שלא חשבנו שנצליח בהם. כל פעם שהגענו לנקודה כזאת, עצם ההגעה הדהימה אותנו ונתנה לנו אנרגיה להמשיך. מבחינה מוזיקלית, ההרכב סימל את מה שה-EP הראשון שלנו, The Hypocrite, ייצג: עשינו מה שרצינו לעשות באותה תקופה. עם ההרכב השני חולפת התקופה השנייה, מה שקורה עכשיו, ואני יכול לסמן את התקופה הזו בתור מקום בו תמיד רציתי שהלהקה תהיה, שסוף כל כך סוף, לאחר כל כך הרבה זמן, נגיע למקום אליו רצינו להגיע, ונלך על דיסק מלא.

האם מתוך כל ההופעות עד כה, אחת הייתה משמעותית ביותר- לטובה ולרעה?

לשמחתי, רוב ההופעות זכורות לי לטובה. אחת שאני יכול לציין לחיוב היא ההופעה בפסטיבל "הללויה" בשנת 2009… שמונה פצועים ומשטרה שמאיימת להוריד אותנו מהבמה של חלומה של כל להקת מטאל [צוחק]. כמובן, היו הופעות פחות טובות. יצא לנו להופיע בערב פאנק מול שבעה אנשים, כאשר שניים מהם שיכורים מדי ושוכבים על הרצפה בלי אפשרות לזוז. הצגתי להם קאבר של מורביד אנג'ל בתור "סקס פיסטולס… רק בדת' מטאל", רגע של שפל ללא ספק.

כיצד היית מתאר את האלבום החדש (מה שיש ממנו בינתיים)?

קצת קשה לתאר משהו שלא יצא, אבל זה הולך להיות אחד האלבומים הכבדים ביותר שאי פעם הוקלטו על ידי להקה ישראלית. המוזיקה תהיה טכנית ומהירה הרבה יותר, הטקסטים יהיו אישיים יותר ויעלו ברמה. מעבר לזה, אני בטוח שכל מי שיאהב אותנו היום, יאהב אותנו הרבה יותר לאחר יציאת האלבום הזה, שבעצם מייצג את תכלית ההתקדמות שעברה הלהקה מאז ה-EP בזמנו ועד היום.

נדמה שהלהקה נמצאת במקום מצוין של צמיחה, קבלת הכרה, וניתן אף לומר שאתם קוצרים את הפירות לאחר עבודה קשה. האם יש משהו בעבודת הלהקה, עליו אתה יכול להצביע, שקידם את Phantom Pain יותר מכל?

לדעתי, הדבר שהכי קידם אותנו הוא העובדה שבתחילת הדרך לא עניין אותנו שום דבר מלבד לנגן ולהופיע. אם היה שם מגבר ומיקרופון, זה הספיק לנו, והיו הרבה מקרים בהם הופענו בתת תנאים לחלוטין. במבט לאחור, ובהשקפה המאוד מפונקת שלנו היום, אני לא מאמין שהופענו בצורה הזו. אף על פי כן, השנה שוב החלטנו ללכת להופיע במקומות בהם אף פעם לא היינו, או שלא היינו בהם מזה זמן רב. חזרנו לחיפה, ירושלים ובאשר שבע, והגענו להופעה משוגעת לגמרי במודיעין. זו הייתה הפעם הראשונה שלנו בעיר, וההופעה השאירה אותנו מופתעים לגמרי.

מתוך סקרנות, כיצד פועלת הלהקה במישור היצירתי?

אני מחליט מה עושים, ומי שלא מתאים לו… יודע את הדרך החוצה… NOT! בעיקרון, אחד מחברי הלהקה מביא שלד של איזשהו שיר מהבית, ובין המקור למה שאנחנו למעשה מנגנים בסוף נותר רק דמיון קלוש. בשבילי זה כאב ראש לשכתב את כל הסיפור הזה בבית, כך שהחובה נופלת על גל, מפני שאני עצלן מדי והוא "הפולנייה" של הלהקה.

מה היו הקשיים העיקריים שעברתם במסע שעברתם, ועודכם עוברים? האם היו דברים שהיית משנה במבט לאחור?

אני חושב שהקושי המרכזי בכל התקופה הזו היה לדאוג לא להיעלם בשום שלב, למרות המון קשיים שליוו אותנו מסביב. אני שירתתי בקרבי, ואדם המתופף הקודם שלנו בחר במסלול אקדמי מאוד קשה, ובעצם- כל הקשיים הרגילים שלהקת מטאל ישראלית נאלצת להתמודד איתם, שום דבר חריג. היום אנחנו מתקשים הרבה פחות. עם הזמן והניסיון, כל העניין פשוט קל לנו הרבה יותר מבחינה ארגונית, כך שהקושי היחיד הוא למצוא את הנוסחה המוזיקלית האולטימטיבית מבחינתנו.

לפני שניפרד, האם היית מעוניין למסור משהו למעריצים\מעריצות\סתם חבר'ה מהשכונה?

בואו להופעה ה-50 שלנו, אנחנו הולכים לנגן שם המון חומר חדש, וכמובן שלא שוכחים את השירים שהביאו אותנו עד הלום, כך שננגן גם חומר ישן שלא ניגנו במשך שנים, יחד עם הרבה אורחים והפתעות. לחבר'ה מהשכונה… תפסיקו לזרוק בקבוקי פלסטיק לפח, יש מתקן מחזור חצי סנטימטר משם!