Roger "Rogga" Johansson – איש של דת'
Read this interview in English
אחד האנשים הכי פעילים במטאל הקיצוני הוא ללא ספק Roger "Rogga" Johansson, מי שמוכר בפעילות שלו בז'אנר הדת' מטאל השבדי עם להקות רבות כמו Paganizer, Ribspreader, Demirug, Carve, Those Who Bring The Torture, Putrevore, Revolting ועוד אחרות. Rugga הוא אחד מאלו שהחיו של ז'אנר הדת' מטאל השבדי הקלאסי – כבד, קליט ואולד-סקולי לגמרי – והדבר המשותף למרבית ההרכבים שלו זה שהם נשמעים כאילו הוקלטו אי שם בתחילת שנות התשעים לצד אלבומים של להקות כמו Edge Of Sanity ו-Therion המוקדמים. ישבתי לדבר עם הבחור על דת' מטאל ואיך זה להוציא למעלה מ-20 אלבומים בתקופה של פחות מעשר שנים, ולהלן התשובות…
אהלן Rogga, ותודה על הראיון! בוא נתחיל עם הפרויקטים הנוכחיים שלך, אני יודע על שניים חדשים שיוצאים עכשיו – אלבום חדש של Paganizer ואחד של Ribspreader – יש גם אחרים?
ממש עכשיו יצא Opus Ribcage של Ribspreader, הוא הוקלט ב-2006 אבל נדחה עד עכשיו. יש גם הרבה חומר של Paganizer שיוצא לאחרונה, בשנה שעברה חברת התקליטים Vic הוציאה את האלבום Carnage Junkie ולפני כמה ימים חברת Cyclone Empire הוציאה את Scandinavian Warmachine, יש לנו גם אוסף של דמואים וחומר שלא שוחרר שנקרא Basic Instructions For Dying, ומיני דיסק בשם Born To Be Buried Alive, אז כן – זה די הרבה חומר…
איך היית מתאר את שני האלבומים, הדמיון והשוני ביניהם?
אני מניח שאתה מתכוון ל-Opus Ribcage ו-Carnage Junkie, ההבדל הוא שהחומר של Paganizer נוטה תמיד יותר לגריינדקור וקרסט בריפים, בשעה ש-Ribspreader הוא יותר אולד-סקול Midpace, אם להגדיר את זה בצורה ברורה. אם אתה אוהב Vomitory, או Extreme Noise Terror המאוחרים אתה צריך להקשיב ל-Paganizer, ואם אתה אוהב יותר Six Feet Under או Grave מתקופת הביניים שלהם אתה צריך לשמוע Ribspreader.
עם אילו להקות אתה פעיל כרגע, בעיקר מבחינת הופעות?
Paganizer היא הלהקה שאיתה אני בעיקר מופיע, בקיץ הזה נעשה את פסטיבל Party.San בגרמניה ואולי עוד כמה אחרים. כל הלהקות האחרות הן יותר פרויקטים, ואילו Paganizer היא זו שיש לה הרכב ועושה הופעות.
למה חברות תקליטים שונות לכל אלבום או להקה? למה לא לרכז את כולם באותה חברה?
אנחנו בדרך כלל עובדים עם חברות קטנות ומנסים לעבוד עם כאלו שונות באמת, אני חושב שזה הכי טוב – בטח הכי נכון בשבילנו. אם הייתה חברה אחת שרוצה לשחרר את כל האלבומים שלנו אצלה זה היה מגניב, אבל בדרך כלל החברות רוצות להוציא מקסימום אלבום אחד בשנה ע"י להקה – ואנחנו מוציאים יותר מזה.
בוא נחזור להתחלה, איך אתה והדת' מטאל נפגשתם לראשונה?
אני לא זוכר בדיוק את הפרטים עצמם אבל זה היה בבית הספר, בסביבות כיתה ז', אני חושב שהייתי בערך בן 13 או 14 כשגיליתי דברים כמו Dismember, יותר מאוחר גילתי את From Beyond של Massacre וזה בעצם כל הדת' מטאל שבן אדם צריך [צוחק]… זה החרא הכי טוב שיש.
איזה להקות השפיעו עליך הכי הרבה כשהתחלת?
בהתחלה לא נגינתי ממש דת' מטאל, ניגנתי יותר דת' מטאל תעשייתי, ככה שמעבר לדת' מטאל הרגיל גם להקות כמו Fear Factory המוקדמים, Skinny Puppy ו-Godflesh היו ממש חשובים לי. אני מאד אוהב קרסט-פאנק, להקות כמו Disfear ו-Driller Killer הן גם משהו שהשפיע עלי.
מה היה בז'אנר הזה שמשך אותך אליו? למה הוא שונה בשבילך מכל ז'אנר מטאלי אחר?
אני אוהב את הגיטרות המונמכות העצומות, והכוח הגס של דת' מטאל במקצב ביניים, אף פעם לא הייתי מעריץ של הדת' מטאל הגריינד-קורי או של חומר טכני מידי, אני אוהב אותו במקצב ביניים או קצת מהיר ופשוט, זה החומר כי טוב בשבילי, בגלל שזה גם כבד וגם קליט – עם כל הכיעור שלו…
עם איזה מוזיקאים בז'אנר יצא לך לעבוד? איך זה הרגיש לעבור ממעריץ לאחד מהמומחים הגדולים של הז'אנר?
עבדתי עם Dan Swano ו-Kam Lee בין השאר, וזה היה ממש מגניב. הייתי ב-Deranged שהיא אחת מלהקות הברוטל הכי טובות, זה היה ממש כיף וגם כבוד לעבוד עם האלילים שלי. אני בקשר עם עוד אלילי אולד-סקול כמו Ed Warby ולאחרונה גם Bob מ-Asphyx, ככה שזה ממש מגניב.

מה אלבום הדת' מטאל הראשון שבו היית שותף?
האלבום הראשון היה אלבום הבכורה של Paganizer, לפני כן היו המון דמואים כרגיל, אבל שום דבר לא יצא מעבר לקסטה.
אתה עבדת עם יותר להקות מרוב המוזיקאים במטאל, עד שאתה יודע כאדם עם המון הלהקות. למה לעבוד בכל כך הרבה הרכבים שונים? מה ההבדלים ביניהן?
זה בגלל שאני אוהב לכתוב ולהקליט מוזיקה פשוטה, ואם אנשים רוצים להוציא את האלבומים אני מאושר מזה. בגלל זה יש כל כך הרבה להקות, חברת תקליטים לא רוצה להוציא אלבום ללהקה שחברה אחרת הוציאה לה אלבום לא מזמן. אין הרבה הבדל בין הלהקות השונות שלי, יש להקות קצת יותר מלודיות או יותר מושקעות, ואחרות הן פרויקטים שיכורים שלי שנעשו לכיף במהלך סופי שבוע, הכול בשביל הכיף.
אני מבין שיש לך באמת פרויקט שהוא לא דת' מטאל עם Ed Warby שנקרא The 11th Hour, איך הכרתם אחד את השני ועבדתם ביחד?
נפגשנו בפורום ו-Ed אמר לי שהוא בדיוק קנה ואהב מאד את האלבום Demirug שלי, אחרי זה דיברנו על האהבה שלנו לדום מטאל ובסוף החלטנו להקים להקה כזאת. The 11th Hour זו הלהקה של Ed לחלוטין, אני רק עושה את הגראולים וכותב חלק מהמילים, לא יכולתי לכתוב חומר כזה מסיבי, הבן אדם הזה הוא גאון אמיתי.
אחד הכיוונים שאליו פנה הדת' מטאל בשנים האחרונות הוא להתחבר עם הארדקור וליצור את ז'אנר המטאל-קור, עם תוספת של מלודיה, מה התפיסה שלך של הז'אנר ואלו שיוצרים אותו?
זה משהו שאני לא אוהב בכלל, ולא ממש הקשבתי לו בזמן האחרון. נתקלתי בזה פה ושם על אוספים אבל אני תמיד מעביר את זה, זה יותר מידי מחושב לעומק באופן מקצועי ומלוטש.
תמיד עניין אותי לדעת, למה שבדיה כל כך פעילה עם דת' מטאל? גם Tampa בפלורידה הייתה בירת הדת' מטאל בשנות התשעים, אבל נראה שאצלכם ממשיכים ליצור את המטאל הקיצוני הזה גם היום, מה יש במדינה שעושה את זה לאנשים?
זו שאלה טובה שאין לה תשובה! [צוחק]… הדבר היחידי שאני יכול לחשוב עליו הוא ששבדיה תמיד היתה מדינה שקל לעשות בה מוזיקה, יש לנו הרבה מקומות שבהם אנשים צעירים יכולים לנגן אפילו בלי שיהיה בבעלותם כלי נגינה משלהם בהתחלה. יש לנו גם חורף ארוך שבטח גורם לאנשים לנגן מוזיקה ברוטאלית יותר? מה שאני מתכוון הוא שאם הייתי חי במדינה עם שמש כל הזמן אולי לא הייתי מנגן את המוזיקה הזאת, הייתי כל היום בחוף מרביץ שתייה [צוחק]…
לא מעט להקות אולדסקול חזרו לפעול לאחרונה, כשלהקות כמו Pestilence הוותיקה ו-Hail Of Bullets החדשה הן דוגמאות לדת' מטאל נוכחי – מה אותה חושב על האלבומים החדשים האלה?
האלבום של Hail Of Bullets הוא רוצח, גם אולד-סקול וגם רענן באותה מידה, וה-Pestilence החדש הוא אותו דבר, הם משלבים חומר מהמוזיקה המוקדמת שלהם עם יותר ברוטאליות – שתי הלהקות ממש טובות ואני מקווה שהן יוציאו עוד אלבומים.
איך אתה מצליח לכתוב כל כך הרבה חומר? איך אתה מוציא ריפים איכותיים בזמן קצר ובכמות הזו?
אני לא יודע אם אנשים יסכימו שיש איכות בריפים שלי [צוחק]… אבל זה לא קשה לעשות מוזיקה, אני רק יושב אחרי כמה בירות והשיר גמור. כרגע יש לי בערך 25 שירים כתובים ומוקלטים חלקית שאני אפילו לא יודע לאן לכוון אותם, כך שאין מחסור בחומר עדיין [צוחק]…
אחד האנשים החשובים ביותר בז'אנר הדת' מטאל הוא Dan Swano, איך היית מתאר את החוויה של לעבוד איתו? למדת כמה סודות מהעבודה איתו?
דן הוא לא רק אגדה במטאל, הוא גם אחד האנשים הכי מגניבים שאני מכיר. הוא סידר אותי באולפן הביתי שלו, עם כל הציוד הישן שלו. אני לא יודע אם הוא לימד אותי סודות אבל הוא לימד אותי איך להקליט, ועם הציוד הישן שלו.
מה היית אומר שצריך כדי לעשות אלבום דת' מטאל טוב, מה אתה מנסה שיהיה בכל אלבום שלך?
זה חייב להיות קליט, לא מלודי אבל המוזיקה צריכה לזרום טוב. זה לא משנה אם זה בריפים, בשירה או בתופים, שיר צריך משהו שעושה אותו קצת קליט ולא רק ברוטאלי, זה מה שאני חושב. כמובן שאפשר לשלב גם כמה מקצבים שונים וכמה ריפים בכל שיר, אין דבר יותר משעמם משיר שכולו בלסט-ביט לכל אורכו.
לבסוף, מה הבא בתור עכשיו? על מה אתה עומד לעבוד בזמן הקרוב?
אלבום הבכורה של Bone Gnawer מוכן כבר כמה חודשים והוא מחכה להוצאה ב-Pulverised Records, זה אני ורוני מ-Ribspreader עם Morgan מלהקת Naglfar – אלבום מאד ברוטלי וגם מאד קליט, משהו כמו השילוב בין הלהקות הישנות של Kam Lee… בכלל, Kam ואני גם עובדים על אלבום בכורה של Grotesquery, שיהיה אלבום דת 'מטאל מסיבי בסגנון של האלבומים המוקדמים מאזור פלורידה.