מרואיין: Christos Antoniou, Septic Flesh

Septic Flesh הם להקה שלפני 4 שנים סיפקה את ההפתעה הגדולה של העשור האחרון לקהל המטאליסטים הישראלי. אחרי שנים של פעילות, כולל האלבומים המוקדמים של הלהקה הנחשבים לקלאסיקות של מטאל קיצוני, הוציאה הלהקה את האלבום Communion והשאירה את המטאליסטים הישראלים, ובעולם כולו – חסרי מילים. השילוב של Death Metal מהיר, מופק היטב, עם תזמורת סימפונית מלאה, והשפעות של מוזיקה גותית – יצרו אלבום שגרם ל Dimmu Borgir להישמע כמו חבורה של ילדים בגן משחקים. בשנה שעברה הוציאה הלהקה את אלבומה האחרון – The Great Mass, שהמשיך בנוסחה של שילוב Death Metal עם מוזיקה סימפונית עשירה, וגם האלבום הנ"ל הפך מיידית לאחד מאלבומי המטאל עטורי השבחים של 2011 וזכה לביקורות מציונות, כולל באתר מטאליסט עצמו. 22 שנה לאחר הקמתה, ועל גל ההצלחה העצום של שני האלבומים האחרונים והאלבומים הקלאסים שקדמו להם – הלהקה עושה דרכה להופעתה הראשונה בישראל, שתתקיים בעוד שבועיים בתל אביב. כהכנה לכך ישב טל ניסן, כתב אורח במטאליסט ומעריץ וחבר רב שנים של הלהקה – לשיחה מעמיקה עם Christos Antoniou, הגיטריסט והאחראי גם לעיבודים הסימפונים של ההרכב.


אהלן Christos, מה לדעתך ההבדלים העיקריים בין Septic Flesh של שנות התשעים ללהקה בשנים האחרונות? אתה חושב שהשינוי משתלב בשאר השינויים במטאל או שאין קשר?

החזון והכיוון המוסיקלי קיימים מתחילת הדרך והיה אפשר לשמוע אותם כבר באלבום הבכורה שלנו Mystic Places Of Dawn שיצא ב 1994, אמנם ההפקה הייתה פחות בומבסטית ופחות גדולה מבחינת התקציב והאפשרויות, אבל הכיוון היה שם בלי ספק, ומאלבום לאלבום זה התפתח באופן טבעי, נכון שיש התקדמות מאד גדולה בשלושת האלבומים האחרונים שלנו ובעיקר למעשה בשני האחרונים Communion ו The Great Mass ומבחינה הפקתית ותקציבית אנחנו יכולים לעשות ולהגשים כמעט הכול כיום, אבל זו אותה להקה, אותם כותבים והשינוי הוא בעיקר הפקתי, נכון ששיר כמו Pyramid God לא היה יכול להיכתב ב 1994 אבל עדיין מזהים קו ברור בין כל האלבומים שלנו. באופן טבעי ומקביל יש הרבה שינויים בתחום המטאל אבל אני לא חושב שזה משפיע עלינו בצורה כלשהיא.

אתה חושב שהלהקה נכנסה למעין חור או רווח שנוצר בשנים האחרונות כש Behemoth לא היו הכי פעילים ו Dimmu Borgir איבדו הרבה מהרלוונטיות? לקחתם לא מעט קהל מהאזור הזה של המטאל והפכתם לשם הכי חם בדיוק בקטגוריה הזו

אני מבין את הכוונה שלך אבל קשה לי להתייחס ללהקות אחרות בצורה כזו, אני חושב שהבאנו משהו חדש שלא היה קיים בצורה הזו, זה כן, אבל "להכנס לוואקום" שהשאירו הלהקות האלו? אולי בעיני הקהל זה נכון, לא יודע מה להגיד לך, בסוף היום זה שאלה של טיימינג בין היתר, מצד שני המוסיקה וההופעה שלך צריכות להיות טובות ומשכנעות, טיימינג או מזל לא יספיקו, אני חושב ששתי הלהקות שהזכרת בהחלט רלוונטיות כיום ועוד נשמע מהן הרבה ונראה אותם הרבה, גם אותנו אל תשכח קברו לחלוטין בסוף שנות התשעים, אמרו שאנחנו גמורים, שאיחרנו את הרכבת, שאנחנו מחוץ למשחק, והנה, המציאות מסתבר עובדת לפי חוקים אחרים…

היותכם להקה יוונית זה יתרון או חסרון? מה דעתך? חשבתם על לעבור למדינה אחרת?

אולי ב 1993 זה היה יתרון כשהמטאל היווני שלט מאד באנדרגראונד, אבל מאז זה די חסרון, הרי ברור שאם היינו נניח מנורבגיה אז היינו מצליחים ומוכרים פי שתיים או פי שלוש, רק בגלל הדימוי והתדמית, אבל זה מה יש ואנחנו גאים בעם ובמורשת שלנו ולא ננסה להדחיק אותה, אני ואחי גרנו בלונדון שלוש שנים אבל זה היה לצרכי לימודים באקדמיה ולא לצורך מוסיקה, כיום קל מאד להגיע מיוון לאירופה ולכולנו יש עבודות באתונה, אני לא חושב שזה רלוונטי לעבור למדינה אחרת, זה יהיה חסר טעם.


בניתם מחדש את עצמכם תדמיתית ומוסיקלית בשלושת האלבומים האחרונים, אתה מופתע מהתגובות בעולם? ציפיתם להצלחה כזו? למעשה אתם יותר גדולים כיום ממה שהייתם בשנות התשעים ובאופן משמעותי

ידענו שיש לנו משהו טוב ומיוחד ביד אבל לא ציפינו לכזו קבלת פנים חמה בעולם, ממש לא, זה מאד מחמיא ומפתיע ובכלל לא מובן מאילו, אני חושב שהרבה ממה שלמדנו באקדמיה לאומנות בלונדון נכנס באופן ישיר לתוך המוסיקה ולתוך הויזואליות שלנו וכל זה שדרג מאד אותנו כלהקה, ניסינו לתת את המקסימום ולהביא את הלהקה למקומות שלא היינו בהם קודם ולשיאים חדשים אבל אנחנו לא פועלים לפי מתכון של לרצות את הקהל או את התקשורת, אנחנו עושים מה שנראה לנו אמיתי ונכון, זה מה שמנחה אותנו ותמיד היה. אני מרגיש באיזה שהוא מקום שזו הסיבה שזה מצליח, אנשים מזהים שזה אמיתי ולא מונע מכל מיני שיקולים מסחריים כאלו או אחרים.

האם יש תוכניות ליצור וידיאוקליפ לאחד משירי האלבום The Great Mass? כלהקה שהצד הויזואלי חשוב לה אני חושב שזה צעד מתבקש לא?

ברמה האומנותית אתה צודק לחלוטין אבל אנחנו לא נשחרר קליפ שאנחנו לא שלמים אתו רק כדי שיהיה כזה ואת מה שאנחנו רוצים באמת לעשות לא קל לבצע מבחינה תקציבית, כיום אין כמעט איפה לשדר את הקליפים האלו והם הופכים למעשה מהר מאד ל "קליפים ליו טיוב" ובמצב כזה קשה להשקיע כמה עשרות אלפי דולרים בקליפ זה בעייתי מאד. אני מאמין שבאלבום הבא בטוח נעשה את זה.

מה המצב בימים אלו עם חמשת האלבומים הראשונים שלכם? האם נזכה לראות הוצאה מחודשת?

יש שם בעיה כי הם שייכים לחברת תקליטים אחרת "הולי רקורדס" שכבר כמה שנים בקושי פעילה, הבחור שם לא רוצה להמשיך כחברה ומצד שני לא רוצה למכור את הזכויות לנו או לחברת התקליטים שלנו כך שהעניין די תקוע, יש משא ומתן הלוך ושוב כל הזמן, אני מאמין שבאיזו שהיא נקודה נגיע להסכם אתו והם יצאו מחדש, אני מקווה שזה יקרה ב 2013 ולא יימשך עוד ועוד, האלבומים האלו מגיעים למחירים מאד גבוהים באיביי ואצל אספנים ואין סיבה, אני רוצה שהם יהיו במחיר הגיוני ושווה לכל המעריצים שלנו.

האם חשבתם להופיע עם אורקסטרה על הבמה באופן כלשהוא? איך הייתה חווית ההקלטה עם התזמורת הפילהרמונית של פראג?

חברת התקליטים שלנו "Season Of Mist" שילמה סכום ענקי כדי להביא תזמורת סימפונית אמיתית ולקחה את הפילהרמונית של פראג, יותר מ 150 נגנים השתתפו בהקלטות של האלבום The Great Mass, עשינו סרטון של חצי שעה על כל תהליך העבודה אתם, יש את זה ביו טיוב, מאד מעניין, הייתה חוויה אמיתית, סוף סוף הצלחנו להביא את הלהקה לטופ מבחינת תזמור ולהשתמש בכלים חיים ולא דרך קלידים, זה היה מדהים.
לגבי להופיע עם אורקסטרה שלמה על הבמה, זה בעייתי כי צריך להביא עשרות אנשים אתנו, לשכן אותם במלון, להאכיל אותם ולהטיס אותם, דבר שמטיס גם את עלויות ההפקה לשמיים, אולי פעם באיזה פסטיבל ענק נעשה את זה, מי יודע, למדתי כבר לא לומר "אין סיכוי" על כלום, דברים תמיד יכולים לקרות, תראה איזה דברים קורים לנו בשנים האחרונות בסיבוב השני שלנו כלהקה לעומת מה שהיה המצב שלנו בסוף הניינטיז, אי אפשר לדעת מה יוליד יום, עד כה אני מאד מרוצה ושמח.

מה הציפיות שלכם מההופעה בישראל? מה אתם מכירים מישראל מבחינת מוזיקה?

פעם ראשונה שאנחנו מגיעים לישראל וסוף סוף זה קורה אחרי שבשנים האחרונות היו כמה נסיונות שלנו להגיע אליכם שלא צלחו בגלל אי התאמה בתאריכים, אנחנו מצפים לפגוש כמובן את כל מי שאוהב אותנו, קהל חדש וקהל ישן ששומע אותנו מתקופת ה"גלגול הראשון", אנחנו מכירים כמה אנשים בישראל הרבה שנים כמו המפיק שמביא אותנו ישי שוורץ, להקות כמו אורפנד לנד וסאלם וכמובן אותך.., פונים אלינו כל הזמן מעריצים מישראל והיו כמה שגם הגיעו להופעות שלנו באירופה וביוון. עוד מעט נפגוש את כולכם.

אתה חושב שסוג המטאל שאתם מנגנים פחות מושפע מאופנות ופחות סובל מעליות ומורדות בשונה מנניח Thrash Metal?

בגדול כן, הטראש מטאל ירד לחלוטין באמצע שנות התשעים והיה במצב מאד גרוע יותר מעשור והנה הוא עלה מחדש לפני כמה שנים והיום הוא בשיא האופנה, המוסיקה שלנו פחות סובלת מעליות ומורדות אבל מצד שני היא פונה לנישה יותר מצומצמת מאשר נניח מטאלקור או טראש מטאל, אני בסדר גמור עם זה, יש לנו קהל יציב, ושוב, לא מעניין אותי מה אופנתי ומה פחות, אני עושה את מה שאני אוהב.

אתם עדיין בקשר עם שאר הלהקות מיוון שהחלו יחד אתכם?

עם רובם כן, אם כי אנחנו רואים אחד את השני פחות באופן טבעי כי גם אנחנו וגם הם מסתובבים בעולם בהופעות.

מה לדעתך הופך את יוון למדינה בה המטאל כל כך חזק?

הקרבה לאירופה מצד אחד והחיבור הטבעי לתרבות מצד שני, קל להביא לכאן להקות ומצד שני הם כן מקבלות חוויה שונה משאר אירופה מבחינה מנטלית ואווירתית. מעבר לזה הקהל היווני ובכלל המנטליות היא מאד חמה ויודעת להראות אהבה ותמיכה, וזה דבר שאמן באופן טבעי מאד אוהב ורוצה לחזור ולהופיע במקומות כאלו.

מהיכן הגיע כל העניין שלכם במיתולוגיה? האם הביקור בישראל מקבל מימד מעניין יותר בגלל זה באיזשהוא מובן?

באלבומים הראשונים זה היה יותר פנטזיה אבל אט אט חלחל העניין המיתולוגי, מאיפה העניין? אנחנו יוונים, התרבות וההסטוריה שלנו ספוגה בזה, התקופה ההליניסטית, ספרטא, איקרוס, כל הדברים האלו, באופן טבעי זה מחלחל והופך חלק ממך, יש לנו עניין רב בישראל אבל לא יהיה לנו זמן לטייל ולראות מקומות כי אנחנו באים למעשה רק ל 24 שעות אז אולי בפעם הבאה נספיק לבקר בכמה מקומות היסטוריים, כרגע בגלל לוח זמנים צפוף אנחנו מגיעים, נחים, מופיעים ולמחרת חוזרים ליוון.

מה הצעדים הבאים שלכם?

להמשיך להופיע עם האלבום הזה עוד שנה בערך ואז להכנס להקליט אלבום חדש בסוף 2013, כרגע אנחנו למעשה בתוך סיבוב ההופעות של The Great Mass שהוא האלבום הכי מצליח שלנו עד כה, כשהסיבוב הזה יסתיים נכנס שוב לעבודה על חומר ועל האלבום הבא.

ואיך אפשר בלי כמה מילים למעריצים בישראל

תודה רבה מכל הלב על התמיכה והאהבה שלכם, אנחנו מבטיחים לתת לכם הופעה מיוחדת, ארוכה ומעניינת עם מאתיים אחוז מאיתנו, נתראה בסוף החודש ומצפים לראות אתכם סוף סוף!