Read this interview in English

מאת: טל ניסן
Septicflesh או בשמה הקודם Septic Flesh (יחי ההבדל הקטן) היא יחד עם Rotting Christ ממובילות סצנת המטאל היוונית. בתחילת שנות ה-90' – כנראה התקופה הטובה ביותר בסצנה היוונית – מעטים היו המטאליסטים הישראלים שלא החזיקו בבית את אלבומי הבכורה של אותן להקות מובילות, לעומת היום, שלא משנה עד כמה יוון קרובה אלינו גיאוגרפית, נראה שכמה קרוב ככה רחוק.

הלהקה לאורך כל הקריירה שלה שמרה על ייחודיות ומקוריות, ושילבה מלודיות בלי לאבד ולו במעט מהאגרסיביות שלה. כעת, לרגל צאת אלבומה החדש של Septicflesh, תפסתי את הגיטריסט ואחד ממקימי הלהקה, Sotiris Vayenas, לראיון שמתחיל מימי התהילה של הסצנה היוונית – עוד כשמטאל היווני פירק כל טברנה אפשרית ושלצלילי Septicflesh אכלו סופלאקי, רקדו סירטאקי ושברו צלחות – עד לימינו אנו. יאסו.

Sotiris, מה שלומך היום?

מעולה! האלבום החדש שלנו סוף סוף יצא וזה מלהיב מאד בהתחשב בעובדה שעברו כל כך הרבה שנים בין Sumerian Daemons [מ-2003] ל-Communion.

מזל טוב באמת על האלבום החדש שלכם, אך לפניי שנגיע לזה, ברשותך הייתי רוצה ללכת כמה צעדים אחורה לתחילת הדרך של Septicflesh. אם זכרוני אינו מטעה אותי, זו הייתה שנת 1990, איך הלהקה הוקמה?

Seth [שירה \ באס] ו-Chris [גיטרה] הם למעשה אחים, שניהם היו בקטע של דת' מטאל והתחילו לנגן ביחד אך הבסיס של הלהקה הוקם עם הגעתי. מאחר והכלל בזמנו היה שלהקה קודם כל מוציאה קלטת דמו, הקלטנו אחת בשם Forgotten Path כדי להציג את החומר שלנו לקהל, מגזינים ולייבלים. אלו היו הימים שבהם החלפה של קלטות בין אנשים הייתה בשיאה. בהתחלה אנשים הסתכלו בחשד על החומר שלנו מכיוון שיוון באותם ימים הייתה ידועה בהרבה דברים אבל לא בלהקות המטאל שלה. אבל בכל זאת הצלחנו לקבל התחלה טוב ולמשוך הרבה תשומת לב.

תחילת שנות ה-90' הייתה ידועה כתקופה מאוד פורה בסצנת האדרגראונד של יוון. כמעריץ מושבע של המטאל היווני באותם שנים תמיד הרגשתי שלהקות יווניות של אותם ימים ניחנו במשהו שונה מלהקות מטאל מארצות אחרות באותו זמן. מה לדעתך גרם לאותן הלהקות היווניות דאז להישמע כל כך מיוחדות?

זה באמת מוזר, אבל באותו זמן שעשינו את צעדינו הראשונים בסצנת המטאל הרבה להקות יווניות אחרות גם עשו את צעדיהן הראשונים בסצנה, להקות כמו Rotting Christ, Varathron, Necromantia, Horrified, Nightfall וכו'. לכל הלהקות הללו הייתה אישיות מוזיקלית חזקה כך שאנשים מחוץ ליוון התחילו לקחת את הסצנה היוונית ברצינות. האם זה היה מקרה שכל הלהקות היווניות הכי ידועות כיום התחילו באותם ימים? לא יודע, אבל אני יכול להגיד לך שעובדה היא שהתחרות בינינו יצרה משהו יותר ייחודי ועוצמתי והיתה גורם משמעותי במה שאתה קורא לו הסאונד היווני.

בשנת 1991 שחררתם את ההוצאה הרשמית הראשונה שלכם, המיני אלבום Temple Of The Lost Race – שהיה אלבום דת' מטאל לפי הספר אבל הכיל איזה "ניחוח" מיוחד שמלווה את הלהקה בכל האלבומים עד היום. מה היו ההשפעות עליכם באותם ימים?

ההשפעות עלינו באותם ימים היו Morbid Angel, Death, Iron Maiden, Destruction, Bathory ועוד הרבה. Temple Of The Lost Race ייצג את צעדינו הראשונים בכתיבה יותר בוגרת והניסיון הבלתי פוסק שלנו לשלב רעיונות חדשים במוזיקה שלנו. מי שעוקב אחרי הלהקה מימיה הראשונים יאשר שאנחנו לא מוזיקאים צרי אופקים. אנחנו אוהבים להיות ניסיוניים עם הסאונד שלנו.

השנה היא 1994 ואלבום הבכורה שלכם Mystic Places Of Dawn יוצא ומכיל שילוב ייחודי של דת' מטאל לא מתפשר וקטעים מלודיים אטמוספריים. באותם זמנים זה נראה כמו שילוב כמעט בלתי אפשרי, איך השילוב המיוחד הזה התחיל?

אתה צודק, בזמנו זה היה אכן בלתי נתפס שללהקת דת' מטאל יהיו קטעים מלודיים ואטמוספריים. אנחנו פשוט אנשים עקשנים שמנגנים מה שאנחנו אוהבים בלי להתחשב במה שנתפס כנורמאלי ומה לא. אנחנו מאזינים להרבה סוגים שונים של מוזיקה וזה עוזר לנו לשמור על ראש פתוח. בגדול, אנחנו מעוניינים ליצור שירים אותנטיים ומאוד רגשיים. יש רגשות מסוימים שאנחנו נמשכים אליהם וקרוב לוודאי שלקהל שלנו יש את אותה משיכה אליהם.

שנה לאחר מכן, האלבום Esoptron שוחרר – זה האלבום היחיד של הלהקה בו Christos הגיטריסט לא השתתף בהקלטתו. למה הוא לא הקליט את האלבום יחד איתכם?

בזמנו Christos התקבל לאוניברסיטה למוזיקה קלאסית באנגליה, הוא עבר לגור שם עם מעט מאוד זמן להקדיש ללהקה ולכן אני לקחתי את האחריות לפן היצירתי באלבום הזה.

בשנת 1997 יצא האלבום Ophidian Wheel, סולנית אופרה בשם Natalie Rassoulis הצטרפה להרכב והמוזיקה הפכה יותר טכנית ותיאטרלית. איזה תפקיד שיחקה חזרתו של Christos מאנגליה בהשפעות החדשות על הסאונד של הלהקה?

Ophidian Wheel מייצג את תחילתו של העידן החדש על Septicflesh. חזרתו של Christos הביאה להתנסות בתחום המוזיקה הניאו-קלאסית ולכן היינו צריכים זמרת עם רקע אופראי כדי לחזק את ההתנסות הזאת. Natalie הייתה חברה שלנו וידענו על היכולות הגדולות שלה ולכן היא הייתה בחירה טבעית לתפקיד. הביצוע שלה לשירים היה כל כך חזק שהמעריצים של הלהקה התאהבו בה ומחשיבים אותה עד עצם היום הזה חלק חשוב מאוד בהיסטוריה של Septicflesh.

האלבום A Fallen Temple יצא לאור בשנת 1998 והכיל מספר שירים חדשים וכן כמה שירים שהוקלטו מחדש מהמיני אלבום Temple Of The Lost Race. למה החלטתם להקליט מחדש את השירים מהמיני אלבום?

הרבה אנשים בזמנו חיפשו את המיני אלבום וחשבנו שהשירים היו ראויים להיות מוצגים לכל הקהל שלנו. A Fallen Temple הוא הוצאה מיוחדת אבל למרות זאת התוצאה הסופית היא כל כך חזקה שהרבה אנשים מחשיבים אותו כאלבום מלא רגיל. האלבום גם כולל את אחד מהשירים האהובים ביותר שגם צולם לו וידאו קליפ – "The Eldest Cosmonaut".

עבורי תמיד היה נראה שטרילוגיית ה-Underworld (שלושה שירים מתקופת האלבום A Fallen Temple) סימנה במובן מסוים את תחילתו של הפרוייקט Chaostar. מה דעתך, ומה אתה יכול לספר לנו על Chaostar?

אני מסכים, אכן Underworld מייצג את התמצית שלאחר מכן קיבלה זהות משלה שנקראה Chaostar – זה הוא הפרויקט המוזיקלי של Christos Antoniou שנועד לתת לקהל המאזינים סוג של פסקול לטריפ ניאו-קלאסי בלי הפרעות מאלמנטים של מטאל.

לאלבום A Fallen Temple הייתה איזושהי תחושה של סיום, כמו סגירה של פרק בחייה של הלהקה. אתה מרגיש שהאלבום סימן מעין התחלה של דרך חדשה בשביל הלהקה, סוף של תקופה אחת ותחילתה של חדשה?

בדיוק, זאת הייתה הנקודה של אותו אלבום, להציג את העבר הנדיר שלנו (המיני אלבום) וטעימה מהעתיד לבוא, זאת הייתה סוג של הצהרה, אנחנו מכבדים את העבר אבל אנחנו גם צריכים להמשיך קדימה ולפתוח אופקים מוזיקליים חדשים.

בשנת 1999, האלבום Revolution DNA יצא לאור – זה קרוב לוודאי האלבום הכי שנוי במחלוקת שלכם, מאוד חדשני אבל יחד עם זאת גם רך יותר, גראולים יותר עדינים ושימוש רב יותר בשירת קלין אך יחד עם זאת האלמנטים הבסיסיים של Septicflesh עדיין נשארו. מה גרם לכם ללכת בכיוון המוזיקלי הזה ומה הייתה תגובתם של המעריצים?

המעריצים היו מופתעים, הם ציפו לאלבום יותר מבוסס דת' מטאל. למעשה התגובות היו חלוקות, היו את אלו שאהבו את האלבום (ועד היום מחשיבים אותו כאלבום הטוב ביותר שלנו) והיו את השליליים, שחשבו שנהיינו רכים יותר כי רצינו למכור יותר אלבומים. העובדה היא שאנחנו תמיד עושים מה שאנחנו מרגישים, אין לנו מגבלות מבחינת ז'אנרים מוזיקליים שאנחנו כותבים שירים, כל אלבום שאנחנו יוצרים מייצג את הרגשות וההשראה שלנו באותו זמן. Revolution DNA ייצג את הפן היותר מוזיקלי של הלהקה ולכן זה הרגיש טבעי שתהיה יותר שירת קלין מאשר שירה ברוטאלית, יחד עם זאת האלבום מכיל כמה מהשירים היותר אפלים שאי פעם חיברנו כמו "Chaostar" ו-"Nephilim Sons". אישית, אני אוהב את האלבום וגאה בו ואני לא מתחרט ולו במעט על היצירה שלו.

שלוש שנים עברו ו-Sumerian Daemons נולד, אלבום שהפתיע את כל מעריצי הלהקה – לא רק שהוא חזר לסאונד הישן של לפני A Fallen Temple אלא הוא גם היה מהיר יותר וברוטאלי יותר מתמיד. מה הביא אתכם לחזור לסאונד הישן?

אולי אנחנו סכיזופרנים. יש לנו הרבה מצבי רוח שנאבקים לצאת החוצה, אחרי שחקרנו את הצד המלודי והבהיר שלנו ב-Revolution DNA הרגשנו את הצורך לחקור את הצד האפל שלנו ולכן Sumerian Daemons הוא מפלצת ותשובה רועמת לכל אלו שחשבו שאנחנו מתרככים עם הזמן.

לאחר צאת האלבום, בסוף 2003, הלהקה התפרקה. מה גרם לכם להחליט על הצעד הזה?

הרבה דברים התרחשו באותו זמן, קודם כל הלייבל שלנו דאז עמד בפניי בעיות כלכליות וחוקיות שהיו בעלי השלכות על הלהקות שלו. הרגשנו שלמרות שהיה לנו אלבום מאוד חזק ביד עם ביקורות מצוינות וקהל תומך, המצב הזה גרר אותנו למטה, אחריי כל אותם שנים של מאמצים עזים הרגשנו מאוכזבים שהיה לנו כל כך הרבה חרא בדרך. כמו כן גם חברי הלהקה התחילו לחשוב על החיים שלהם ואיך הם הזניחו עדיפויות אחרות מעבר ל-Septicflesh. בנוסף היו כיוונים מוזיקליים שונים שלא התאימו שחברי הלהקה רצו לחקור בעצמם, ועל כן, לפרק את Septicflesh נחשב הדבר המתאים ביותר לעשות אז.

בארבע שנים בהם הלהקה הייתה מפורקת, באילו פרויקטים אחרים השתתפו חברי הלהקה?

הפרויקטים העיקריים היו Devilworks עם Seth בתור הכותב הראשי מאחוריהם, Chaostar הפרויקט של Chris ו-Aenaos, הפרויקט שלי.

בקיץ 2007, כמו "עוף חול בוער העולה מהאפר" [דימוי שמבוסס על אחד השירים של הלהקה, נשמע הרבה יותר טוב באנגלית] הלהקה התאחדה בהופעת קאמבק בלתי נשכחת שהתמזל מזלי להיות נוכח בה והקליטה אלבום כמה חודשים לאחר מכן. מה גרם לכם להתאחד והאם המשכתם לכתוב חומר ל-Septicflesh בזמן שהיא עדיין הייתה מפורקת?

המשכתי לכתוב חומר בשביל עצמי, אני נהנה ולמעשה צריך ליצור מוזיקה ומילים. מעולם לא העליתי על דעתי אפשרות של איחוד של הלהקה מאחר ושאר החברים הצליחו יפה עם המקצועות שלהם. למרות זאת, נראה שעדיין היה בתוך כולנו איזה צורך עמוק להיות ביחד שוב תחת אותו כלי תחבורה מוזיקלי. הרגשנו שנוכל להקריב מעט זמן מעיסוקינו הפרטיים ולהקים לתחייה את Septicflesh. לשמחתנו הקהל שלנו תמיד היה שם ותמיד עודד את הצעד הזה. כמובן שתחילה היו לנו דיונים רבים בנוגע לכיוון המוזיקלי וכל שאר הדברים החשובים שהיו עלינו להבהיר מההתחלה כדי להיות בטוחים לחלוטין שלהקים את Septicflesh לתחייה זה הדבר הנכון לעשות. אני חושב ש-Communion מדבר בפניי עצמו.

עכשיו אחרי שדיברנו על עברה של הלהקה הגיע הזמן לעבור להווה ולעתיד של הלהקה, מה אתה יכול לספר לנו על האלבום החדש?

Communion הוא היצירה האפלה ביותר, הכי ברברית ובאותו זמן הכי אוונגארדית של Septicflesh. הפעם השתמשנו במקהלה ותזמורת שלמה כדי לייצג את הצד הניאו-קלאסי שלנו בצורה יותר יעילה. העשרנו את הסאונד שלנו ובאותו זמן השארנו את הזהות הבסיסית של הלהקה כמו שהיא אז יש גם כמובן את נעימות הגיטרה הקלאסיות שהן סימן ההיכר של Septicflesh. כמו כן, נתנו יותר מרווח לקול המלודי שלי שיוצר אנטיתזה מאוד מעניינת עם הקול הגראולי של Seth. ההפקה מאוד כבדה אבל עדיין אפשר לשמוע הכל מאוד בבהירות, השירים יותר ישירים ויובילו את המאזין כבר מההתחלה לעולמנו רדוף השדים.

Sumerian Daemons הכיל יחד עם הברוטאליות שלו גם קטעים קלאסיים למדי בביצוע מקהלות ותזמורות, האם נוכל לצפות לאותם אלמנטים גם ב-Communion?

אין השוואה בין מעט המוזיקאים הקלאסיים שעזרו לנו ב-Sumerian Daemons למלוא עוצמת ה-"נשקים" הקלאסיים שהשתמשנו בהם ב-Communion. התוצאה כאן מאוד קרובה לפסקול, Chris (הגיטריסט השני שלנו והאיש שאחראי לחלקים הקלאסיים) התפתח מאוד בהזמן שעבר מאז Sumerian Daemons. האלבום החדש פשוט שוחט את כל מה שעשינו בתחום הזה בעבר.

מה עומד מאחורי שם האלבום Communion?

תקשורת עם תבונה לא אנושית. הסוג הזה של אינטראקציה עם כוחות לא ידועים דווח לאורך כל ההיסטוריה המתועדת של המין האנושי ועדיין ממשיך להיות מדווח. בכל זאת, אנשים שונים רואים התנסויות מהסוג הזה בצורות שונות בהתאם למה שהם מאמינים בו. ולמרות זאת אם לנסח את זה בפשטות, אין עשן בלי אש.

Communion כמו שני האלבומים שהוקלטו לפניו, הוקלט באולפני Fredman בשבדיה ע"י Fredrik Nordstrom. מה אתה יכול לספר לנו על העבודה עם Fredrik?

זה לעולם לא משעמם. זאת הייתה הפעם השלישית שהשתמשנו בסטודיו שלו ככה שהרגשנו נוח כמו בבית. Fredrik הוא אומן של סאונד מטאל והוא גם מסוגל לשמור על האיזון הנכון בין הצד המטאלי לצד הקלאסי שלנו. הוא עשה עבודה מצוינת.

האם אתה מאזין לאלבומים חדשים? איזה אלבומים הרשימו אותך לאחרונה?

האלבום האחרון שהקשבתי לו ואהבתי מאוד הוא Obzen של Meshuggah. ריפים מאוד כבדים עם סאונד מאוד ייחודי.

עושה רושם שלמרות שיוון מאוד קרובה לישראל מבחינה גיאוגרפית, רוב המטאליסטים פה לא ממש יודעים הרבה על סצנת המטאל היוונית. איזה להקות נחשבות כיום בצמרת הסצנה היוונית? איזה להקות צעירות נחשבות המבטיחות ביותר?

Septicflesh, Rotting Christ ו-Necromantia הן חלק מהלהקות היווניות הפעילות הוותיקות והמפורסמות ביותר. לגביי להקות צעירות יותר, Firewind ו-Inactive Messiah מושכות הרבה תשומת לב לאחרונה.

מה התוכניות העתידיות ל-Septicflesh חוץ ממסע ההופעות? יש תוכניות לשחרר DVD בקרוב?

לא כרגע, אבל זה לא לחלוטין לא בתכנון, קודם כל נתרכז במסע ההופעות שרק הולך וגדל עם הרבה הצעות שמגיעות.

Sotiris, תודה רבה שלקחת את הזמן לעשות את הראיון הזה, יש לך מילים אחרונות למטאליסטים הישראלים?

אתם מוזמנים לחקור את הממלכה המיסטית של Communion. שמרו על הלהבה האפלה בוערת!

** תודה לגולן שי על העזרה בהכנת הראיון.