לקראת פסטיבל הת'ראש – ראיון מיוחד
בשבוע הבא יתקיים בירושלים פסטיבל של ת'ראש מטאל שמתעתד להתחיל רצף של אירועים בסגנון בעיר הבירה. באירוע תשתתפנה להקות מקומיות מוכרות כמו Stone of Tears ו-Blood Shot Eye, להקות מרחבי הארץ ביניהן Squeezophobia ,Pure Wrath ,Excessum ,Dark Serpent וכן 3 הלהקות המתחילות Mental Infusion ,Fallout ו-XenomorphiX.
לבסוף סוגרת את את העשיריה להקת הת'ראש הירושלמית Shworchtsechaye אשר סולנה הוא יחי זקן, מארגן הפסטיבל, ואיש שתורם רבות להתפתחותה של סצנת המטאל המקומית אפילו "בלי להתכוון" ומתוך אהבה אמיתית לנושא. הוא כבר הספיק לדאוג לפתיחתו של פאב מטאל ואירגן מספר אירועים בעיר.
כירושלמי גאה, החלטתי לבדוק עם יחי מה בדיוק הולך לקרות שם…
מה הביא אותך לעשות פסטיבל שהוא כולו על טהרת הת'ראש? ולמה דווקא בירושלים?
הכל התחיל באיזו הופעה הזויה של להקות צעירות במועדון הג'אם הירושלמי, בתחילת חודש יוני האחרון. עד אז לא הייתי מודע לכמות הקהל שקיים כאן למוזיקה הזאת. בזמנו היו גופים שארגנו בירושלים הופעות, אבל מכיוון שהסצינה כאן מוגבלת ביחס לזו מהמרכז, אז זה פסק ואז נוצר ואקום שלא היה מי שימלא. כשראיתי את כמות האנשים בערב הזה, זה פתאום נפל לי. אין פה כלום! מדבר! ויש ביקוש! ראיתי ממש את הצמא בעיניים של האנשים… אז התחלתי בערב ראשון ("4 להקות בכרטיס אחד") והוא הלך לא רע. ואז החלטתי להגשים את החזון שנולד בהופעה ההיא בג'אם – פסטיבל ת'ראש וספיד בירושלים.
איך בחרת את הלהקות שהולכות להשתתף בפסטיבל?
היו כמה פרמטרים. קודם כל, חיפשתי 5-6 להקות שיהיו ברמה הכי גבוהה בסגנון. אחרי כחודש של חיפושים עליתי על Dark Serpent, שקיימת מאז 1997 ומשום מה לא ידעתי על קיומה. כששמעתי את החומר של הלהקה לא התאכזבתי. אח"כ פניתי ל-Blood Shot Eye, להקת הספיד הבולטת בירושלים. הם הופיעו בצוללת לא מזמן ושמעתי ביקורות מעולות מאנשים שאני מעריך את דעתם. גם Blood Shot Eye להקה ותיקה מאוד…
Stone of Tears פנו אלי והציעו לעשות מחווה לאניהילטור. חשבתי שזה רעיון מעולה לערב הזה. את Excessum… נו טוב הם די מוכרים, אני מחזיק מהם כבר הרבה זמן. גם Pure Wrath ו-Squeezophobia הן שתי להקות טובות שישלימו ליין-אפ מכובד ביותר. אל החבורה הזאת, הכוללת גם את הלהקה שלי (Shworchtsechaye) צירפתי 3 להקות צעירות, שיקבלו בפסטיבל במה גדולה בפעם הראשונה, מתוך רצון לקדם אותן, וגם להגדיל את מספר הלהקות. לצערי ישנן 2-3 להקות שרציתי שיופיעו וזה לא כ"כ הלך איתן, אבל בסך הכל, כמעט כל מי שרציתי נכנס בסוף.
רוב הלהקות (אף על פי שחלקן וותיקות) הן לא ממש מוכרות בסצינה. לא חשבת להזמין להקות בעלות מוניטין שיהוו יותר אטרקצייה לערב?
בהחלט היו לי מחשבות כאלה. אבל ההיצע הוא כזה. אין בעצם להקות מוכרות יותר שמנגנות את הסגנון. יכולתי לרמות קצת ולעגל פינות כמו שכולם עושים. להביא נניח את Azazel, שהחומר החדש שלהם קרוב לת'ראש, או Abed (אותם דווקא ניסיתי) שהחלו כלהקת ת'ראש אבל התרחקו קצת, או נניח Arallu שיש גם להם אלמנטים מהסגנון. הלהקות שיופיעו, לפחות 5-6 מהן, זה הטופ בסגנון. חוץ מזה, אקססום, שוורצחיה, סטון אוף טירז… להקות שעשו משהו בחיים.
הייתי חייב להשאר נאמן לקונספציה של הערב, אתה מבין…
בפעם האחרונה שניסו לעשות אירוע ביום חג בירושלים זה הסתיים בביטולו של הערב מצד העיריה על מנת לא לפגוע ברגשות הציבור החרדי. לא ידוע לי על שום ערב מטאל שעלה ביום שישי בערב בירושלים, זה נשמע לי כמו סיכון לא קטן. למה בחרת לעשות את הפסטיבל ביום זה?
אינני בקיא בפרטים של הערב הקודם שבוטל, זה לא היה בארגוני. עד כמה שידוע לי העירייה היתה אחת מהספונסרים, לכן, בראשות ראש עיריתנו האידיוט/ליצן/שניהם, זה נפל. כרגע זה לא המקרה. ובכל מקרה, הפסטיבל יערך במועדו – אל דאגה!
האם אתה צופה שיגיע לאירוע גם קהל מעבר לגבולות העיר?
בתור ציניקן ידוע ופסימיסט סדרתי, לא. דברים שהם מנהגים של שנים לא יעקרו בין לילה. לכל הופעה רצינית כאן מגיע קהל מחוץ לעיר, אבל מדובר באחוז קטן בקהל. יש לזה כמה סיבות: לקהל מהמרכז יש מבחר גדול בהרבה של אירועים, ובכלל, אלה הופעות של להקות מחו"ל ושל הלהקות המובילות. כשיש לך כזה מבחר, ללכת להופעה בירושלים, נשמע כמו טירחה גדולה. כמו כן, הקהל משאר חלקי הארץ, לא נהנה מאמצעי תחבורה זמינים לירושלים, כמו שיש לת"א.
בכל זאת, יש סיכוי שאדבדה. הלוואי אפילו, אבל אני אחד שמכיר את הקהל, ולא נראה לי. בכל מקרה זו שאלה לא רלוונטית. הרעיון הוא לפתח ככל שניתן את הסצינה בירושלים, ולספק צרכים שאין כאן לאנשים. יש פה קהל נפלא, מתמסר, נאמן ואינטיליגנטי. מגיע לו לא פחות מלמרכזניקים. אני כרגע מתמקד בסיפוק הצרכים האלה. אם יבואו אנשים מבחוץ – אהלן וסהלן, אבל הם בפירוש לא המטרה הראשונית כאן.
כירושלמי ותיק, האם יצא לך להכיר את הלהקות הירושלמיות של פעם? להקות כמו Leviticus למשל? מה למעשה התחיל את התהוותה של קהילת המטאל המקומית?
עם כל הוותק, לוויטיקוס היו לפני זמני. אני זוכר את קראשד סנוטף, אינקרניישן וכל הדור הזה. פעם כל להקה מחו"ל היתה מופיעה גם בירושלים, והזכרונות הראשונים שלי, בעצם ההופעה הרצינית הראשונה שלי היתה קריאטור, בדפרדיה (דיסקוטק בתלפיות, מול קניון האחים ישראל). קשה לשים את האצבע על נקודת התחלה אחת. היתה פריצה גדולה מאוד למוסיקה דיסטורטיבית, ובדיוק נכנסו הכבלים, עם ההדבנגרס בול, היו תכניות מטאל ברדיו, ובעצם היה אפשר להיחשף אז לדברים. כמובן שזה אפילו לא מתקרב לחשיפה בימינו. לפני 12 שנה, היה אפשר לראות את מגהדת' ומטאליקה בפריים טיים ב-MTV. הלהקות המפורסמות בעולם היו "גאנס" ונירוונה. פשוט מאוד, אנשים נחשפו, נוצר ביקוש, וההיצע לא איחר להגיע. להיות מטאליסט אז זו היתה אופנה. לצערי, אני מהיחידים שבשבילו זה היה יותר מאופנה. כולם נעלמו…
לאחרונה "השתלטת" על פאב במרכז העיר והפכת אותו לפאב המטאל של ירושלים. פעם אחר פעם אתה לוקח על עצמך להדריך את כל להקות המטאל שמגיעות מחו"ל לישראל בנבכי העיר העתיקה של ירושלים, ועכשיו מיני פסטיבל מקומי של ת'ראש מטאל. האם אתה רואה את עצמך כשליח המטאל של ירושלים?
אני? אני לא עושה כלום. רק עוזר למי שמבקש. יש להקות צעירות שצריכות עזרה בסאונד, יש קהל שרוצה הופעות. אני מוכן. אם זה היה נעשה בידי מישהו אחר הייתי מפנה את הבמה. הבעיה היא שאני מרגיש שאם אני ארפה, אז הסצינה תדעך. אז אין ברירה. אני עושה.
מה הייתה המטרה העיקרית בקיום הפסטיבל הזה?
היו 3 כאלה. סיבה ראשונה – איחוד של כל הלהקות המנגנות את המוסיקה האהובה עלי על במה אחת פשוט נשמע לי כמו רעיון מצוין. השניה – גם לירושלמים מגיע פסטיבל. אם בכפר ויתקין – למה לא בירושלים? השלישית – יש ביקוש גדול דווקא לסגנון הזה כאן בעיר. זוהי בירת הת'ראש של ישראל. פסטיבל פרוגרסיב לא היה מצליח כאן, אם אתה מבין למה אני מתכוון…
יש לך כבר תכנונים לאירועים נוספים אחרי הפסטיבל?
כן. יהיה עוד ערב בחנוכה, ובעצם נמשיך בתדירות הזו של ערב כל חודשיים-שלושה, עפ"י הדרישות, היכולות, והתאריכים הפנויים. כל עוד לא יכנס לכאן גוף שזהו תפקידו, אני אעשה זאת. אם תהיה חברת הפקות שתקח את ירושלים על עצמה, אני אפנה את הבמה. חשוב לי לציין דרך אגב שלא מדובר בי בלבד, היתה שיחה חיובית ביני לבין כל חברי הלהקות המובילות האחרות כאן בעיר, ואנחנו עובדים בהרמוניה מושלמת בכל הנוגע לתאריכי הופעות וכו'. בניגוד לסצינה התל-אביבית, שהיא סצינה מאוד מסוכסכת ונישתית, עם הרבה אינטריגות באוויר, כאן המציאות שונה שמיים וארץ, והלהקות עובדות יד ביד. זה בעצם מה שמאפשר למוסיקאים לקחת את הארגון לידיים. כולם לומדים מכולם, עוזרים לכולם ליחצ"ן, וגם לומדים מהטעויות, איש של רעהו. ככה אנחנו בעצם מתגברים על הקשיים בעיר כמו ירושלים.
ולסיכום, מה צפוי לנו בערב?
הרבה להקות שיעשו הרבה ת'ראש (או ספיד) בהרבה אהבה לז'אנר, עם קהל ירושלמי מוטרף כמו שיודעים רק כאן, סאונד מדהים (מי שהיה בצוללת יודע), הרבה פוגו, הרבה בירה, והכי חשוב – אווירה הכי טובה שיכולה להיות, כמיטב המסורת כאן. אנשים מחוץ לעיר שעדיין לא נכחו בהופעות כאן – אתם פשוט מפסידים חוויה מסוג קצת שונה – מומלץ בחום. תשאלו כאלה שכבר היו.
פסטיבל הת'ראש והספיד יתקיים בשבוע הבא, יום שישי ה-22.10 במועדון הצוללת הצהובה בירושלים. פרטים נוספים תוכלו למצוא באתר הפסטיבל.
(אופיר)