09/04/2004
Zonda ו-Trespass בבארבי
4.4.2004 - מועדון ה"בארבי", תל אביב.

תאריך יפה (4.4.04) נבחר למסיבת היומולדת של פרוגרוק פרודוקשיין. זה כבר שנה שלמה ש-משה לביא, אמרגן ידוע, מארגן אירועי רוק ומטאל מתקדם הנותנים חשיפה למספר רב של להקות חדשות. לשם כך נבחר הבארבי לארח את ההפקה הזאת, אשר בה התארחו שתי להקות מעיר הקודש, הראשונה Trespass, טריו של בס, קלידים, תופים, והלהקה השנייה Zonda, להקת האבי מטאל עם נגיעות פרוגרסיביות. לערב הגיעו כ-100 אנשים בקירוב, ומי שלא בא החמיץ חוויה מוסיקלית מגוונת שלא יוצא לשמוע בכל יום.

Trespass היא להקה ירושלמית ותיקה שקיימת כבר מספר שנים, באמתחתה אלבום בכורה In Haze Of Time, אשר הוצא דרך הלייבל הצרפתי הנחשב Musea. הלהקה עשתה מספר הופעות בארץ, ולאחר מכן פנתה להופעות בפסטיבלים בארה"ב, מקסיקו והולנד. ההופעות נחשבו מוצלחות מאד והלהקה קצרה שבחים רבים מהמאזינים ומהמבקרים. בין היתר הופיעה הלהקה לצד להקות נחשבות כמו Focus ו-PFM, ואף עשתה סשיין משותף עם Thijs Van Leer, מנהיג להקת Focus שהתרשם מהמוסיקה של הלהקה. טרספאס כעת בעת עבודה על האלבום השני, שעדיין לא ידוע אם יצא אף הוא דרך Musea.

האסוציאציה הראשונה שעולה לראש כאשר רואים/שומעים את Trespass הוא כמובן הטריו האגדי Emerson Lake and Palmer משנות ה-70 שניגן במתכונת דומה ובסגנון דומה. למרבה ההפתעה, גילי שטיין שכתב את המוזיקה, כלל לא הכיר את ELP ושמע עליהם רק לאחר שאנשים באו אליו בהופעות ואמרו לו שהחומר מאד מזכיר אותם.

זאת ההופעה השלישית של טרספאס שאני רואה. לי אישית אין מה להיות מופתע מרמת הכתיבה של הלהקה ובייחוד מיכולת האלתור בהופעה, אך הספקתי לראות אנשים משתאים בקהל נוכח הביצועים הוירטואוזים של חברי הלהקה. גילי שטיין שכתב את רוב החומר, הוא קלידן וירטואוז בוגר ברקלי בבוסטון, בית ספר המהווה חלום להרבה מוזיקאים מרחבי העולם. המוזיקה של טרספאס משלבת ג'אז, פיוז'ן וגם מוטיבים קלאסיים מבחינת מבנה יצירות וגם השפעות של קומפוזיטורים כמו ויואלדי ומוצרט.

את הסאונד להופעה עשה דורון הידוע לשמצה. הרבה ביקורות רעות נאמרו על הסאונדמן הזה, אך לשם שינוי הפעם, אני אישית מאד נהניתי מהסאונד, ואף להקת טרספאס סיפרה לי שהסאונדצ'ק לקח בערך שעה וחצי. הפרונטמן של הלהקה, רועי בר-טור השנון הן בנגינה והן בהצגת שמות השירים, נתן הופעה מלאת השראה ועשה בית ספר לנגני בס באשר הם. במהלך ההופעה החליף מספר אפקטים על הכלי שלו והפגין יכולת תיאום ואלתור עם שאר חברי ההרכב. יכולות אלה בהחלט ראויות לציון לשבח. מאחורי התופים ישב לו גבי וייסמן הסולידי, שממבט ראשון על המערכת המינימאלית עושה רושם כי התופים מוזנחים לעומת ארבע המקלדות ו-2 המודולים של גיל שטיין. אך למרות זאת , גבי וייסמן נתן שואו טוב ואנרגטי, ואפילו סולו חביב.

הלהקה ביצעה שירים מהאלבום החדש העתיד לצאת בקרוב ושירים מהאלבום הראשון כמו Mad House Blues, Troya, Gate 15 והלהיט האהוב עליי Creatures of the Night. חרף בעיות קשות עם סאונד ההאמונד (שלא היו תלויות בגיל שטיין) ההופעה עברה בצורה חלקה, וגיל שטיין הצליח אף לאלתר ולחפות על בעיות ההאמונד. גיל שטיין, פרט לכך שהוא פסנתרן, קלידן, זמר וכותב, הוא גם איש סאונד העובד ב"צוללת הצהובה" בירושלים.

קטע ביזארי לחלוטין בהופעה היה ריקודיו של אנדריי ליד הבמה, לצלילי Mad House Blues, מחזה משעשע לכל הדעות, שהוכיח שאפשר לרקוד גם לצלילי מוזיקת פרוג. לסיכום, טרספאס הוכיחו את המיומנויות הגבוהות שלהם כנגנים המנגנים קטעים מסובכים ומורכבים, ונתנו הופעה מהנה שזכתה לתשואות גם מן הקהל המועט שנכח במקום. גיל שטיין הוכיח כקלידן שאפשר לנגן על כל 4 המקלדות שברשותו באמצעות כמעט כל איבר אפשרי בגוף (ראש, גב, ידיים, רגליים). במהלך ההפסקה בין שתי ההופעות התקיים תקלוט פרוגרסיב מטאל מסיבי להנאת הצופים, כאשר אף נוגן שיר מהאלבום החדש של Ayreon שייצא בעוד חודש וחצי וכמו כן שיר מהאלבום החדש של להקת Orphaned Land.

להקת Zonda הירושלמית קיימת כבר 5 שנים והספיקה להוציא דמו מצוין לאחרונה, שנמכר ב-30 ₪. הלהקה נתנה מופע אנרגטי וסוחף, והקהל החזיר לה בחום, אהבה ופרגון. צמד הגיטריסטים לבית משפחת קלדרון, שי ויניב, ניגנו בתיאום רב והרמוני לאורך כל ההופעה, כאשר היכולות הטכניות של שי קלדרון מובלטות באמצעות ביצוע סולואים יפים וטאפינג במספר שירים.

המראה הצנום של הזמרת, יפית ראובני, יכול להטעות רבים, אך לא קולה הגבוה והנפלא שהרעיד את הבארבי. הקול שלה הוא לא משהו בסטנדרטים ישראליים ששומעים ברדיו, זהו קול גבוה מלא רגש ועוצמה המהווה חלק אינטגרלי מן המוזיקה של Zonda. קולה של יפית נבלע בתוך המיקס בחלק משירי ההופעה, אך זה לא גרע מאיכויותיה הווקאליות שהופגנו בהופעה ומופגנים היטב באלבום. שאלתיאל "קוואק" דוד המתופף של הלהקה, הפגיז בתיפוף עוצמתי ומלא השראה. ניתן לשמוע מההופעה את השפעות להקות כמו Iron Maiden, The Gathering, Fates Warning, על כתיבת המוזיקה והביצוע של Zonda. את שיעורי הבית שלי עשיתי לפני ההופעה, בכך שכבר לפני יותר מחדש הקשבתי לדמו של הלהקה, כך שציפיות היו לי מן הלהקה, והן בהחלט התממשו בהופעה.

הלהקה פתחה עם השיר הקצבי In Vain, והמשיכה ישר ל-Within Loud Silence, לאחר מכן שברה את הבמה עם Believe in What you See שיר מלודי כובש. לאחר מכן "הלילה האחרון" עם מקצבים משתנים ושבירות. אחריו בוצע השיר Where the Angels Lie המעט איטי לעומת קודמיו. השיר Never Look Behind מתחיל עם סולו תופים קצבי ומקפיץ וניתן לשמוע בשיר זה השפעות מן האלבום Pleasant Shade of Gray של Fates Warning. לאחר מכן הלהקה ביצעה את השיר הפרוגרסיבי שלה "אושר זר", שכלל שינויי מקצבים וריפים משתנים, זהו השיר הטוב ביותר של הלהקה לטעמי. לי אישית היה חבל שהלהקה לא ביצעה בהופעה גם את השיר הפרוגרסיבי הנוסף שלה, "חצות", המצוי בדמו, האמת היא שציפיתי מאד לביצוע של השיר הזה. הלהקה סיימה עם השיר הידוע Dying Day.

לסיכום ערב מאד מהנה עם שתי להקות מסגנונות שונים לחלוטין. לערב כזה צריך לבוא עם ראש פתוח מבחינה מוסיקלית. את המוזיקה של Trespass לא קל לעכל בגלל המורכבות במבנה, אורך השירים, ומספר התווים הרב. את המוזיקה של Zonda לא ניתן לסווג כהבי מטאל שגרתי ומשעמם, מה גם שיצא לי לשמוע מספיק להקות הבי-מטאל בארץ שלא ריגשו אותי וגרמו לי להנאה כמו המוסיקה של Zonda.

Trespass כבר הוציאו דיסק אחד ב-Musea שהצליח, והשני בדרך. Zonda בדרך הנכונה להצלחה, ולהערכתי אם חברי הלהקה ימשיכו ויתמידו הם יזכו בקרוב לחוזה הקלטות בחו"ל.


(טל רודס)