תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Desert
Scorpions
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות הופעות ::

26/08/2004
Metalist Festival 2004 - אדיר

Matricide

ראשונים עלו להם לבמה חברי להקת Matricide, וזו הייתה ההופעה השנייה בלבד של ההרכב. הלהקה מנגנת חומר אשר נע בין דת' מושפע מורביד אנג'ל (בעיקר) לבין קטעי גרוב ושבירה סטייל משין-הד, ועד קטעי קלין נברמוריים במקצת. ההופעה שלהם מקצועית, איכותית ושוברת. Matricide הפתיעה בסט קטלני ובשואו שובר עוד יותר, שכלל סיבובי גיטרות, קפיצות לכל אורך הבמה ובייחוד מאת המתופף מתן שמואלי (שעליו עוד יסופר רבות בסקירה זו), שלא הפסיק לקפץ ולקום מעמדת התיפוף שלו תוך כדי נגינה.

לאחר כ-5 שירים, פינה אוריה הגיטריסט את מקומו לדורי בר-אור מלהקת Eternal Gray והלהקה החלה לנגן את השיר "The Unbelievers Die" של להקתו של דורי, כאשר הוא לווה מייד אחריו בקאבר חותם-הסט "Flesh Cycles", גם הוא של איטרנל גריי. אך בעוד שהחומר המקורי ישב מצויין ומדוייק, דווקא הקאברים, לאוזן המכירה את איטרנל גריי, נשמעו טיפה מזוייפים. החל מהתיפוף ב-"Unbelievers" שיצא טיפה מהקצב, דרך הסולו שטיפה שונה מהמקור, וכלה בשירה ב-"Flesh Cycles" שהייתה שונה עד כדי כאב - בין אם יותם החליט לשנות את הליינים על דעת עצמו, או שפשוט חלקם פרחו מזכרונו.

לסיכום: אחלה פתיחה לפסטיבל, קאברים אמנם אנרגטיים, אך טיפה מאכזבים.
ציון: 10\8.


Azazel

עזאזל, להקת הבלאק הוותיקה בארץ, קיבלה על עצמה משימה גדולה למדי - לייצג לבדה את את הז'אנר בפסטיבל הזה, כלהקה היחידה ש... אכן כך, מנגנת בלאק מטאל. כחובב בלאק מושבע, וחובב עזאזל, אוהו כמה שהיית שמח להגיד שהם עמדו במשימה בגאווה, אך אני נאלץ להרכין ראשי ולטעון שהנסיבות הכשילו אותם, ומדוע?

בעוד ש-Matricide קיבלו סאונד מופתי ומושלם מכל בחינה כמעט, עזאזל קיבלו את מכות מצריים ועוד. הסאונד בשלושת השירים הראשונים היה מחפיר אפילו בשביל צינור ביוב. פידבקים נוראיים, גיטרות צורמות, טרייבל בשמיים, וזו הייתה רק ההתחלה. אך עם זאת, החבר'ה של עזאזל, בראשות אסף עינב, ניסו להלהיב את הקהל, ודווקא די בהצלחה, בשואו סוחף למדי, שכלל (כרגיל) את הביצוע ל-"Emerald", שבו פשט אסף את הגיטרה שלו והשתלט על עמדת הסולן נטו.

לאחר מכן, הסאונד התייצב על "סביר פלוס", והלהקה יכלה להמשיך ולהתרכז בנגינה, ולסחוף איתה את הקהל, הן בחומר מוכר ישן וטוב, והן בחומר חדש שנשמע בהחלט משובח ומבטיח רבות. ראוי לציון במיוחד את המתופף, הלוא הוא מתן שמואלי, שנתן 2 הופעות ברצף. לסיום ההופעה, רצתה הלהקה לבצע את הקאבר ל-"Desperate Cry" של ספולטורה, אך מפאת חוסר זמן, נבצר מהם הדבר, לצערם ולצער אנשים רבים.

לסיכום: חומר טוב, סאונד גרוע, שילוב לא מוצלח.
ציון: 10\6 - ורק בגלל הסאונד, באמת שחבל.


Damnnation

ראשית ולפני הכל, אני מוכרח לציין - אני לא אוהב פרוגרסיב, אני לא אוהב הבי, אני בקושי אוהב פאוור. כל מי שחושב שהוא יכול להפגע מביקורת על הלהקה כי הוא כן אוהב את הסגנונות הנ"ל, מוזמן לקרוא לי אדיוט ולעבור לסקירה הבאה, כי לא תמצאו כאן שום דבר חוץ מקטילה.

אז אחרי 2 הופעות טובות, במידה כזו או אחרת, ואחרי שואה מוזיקלית קצרה לאוזני הרגישות, DamNNation עלו לבמה. וכך למרות שאני לא אוהב את הסגנון החלטתי בכ"ז לתת הזדמנות ללהקה ולראות אותה עם הסולן החדש לב, כמו כן, חשבתי שאני אזכה למעט מנוחה, הן פיזית והן מוזיקלית, ולחומר קצת יותר... רגוע.

אוהו, כמה שטעיתי. מסתבר שלא הספיק לאותו אלוהים שאחראי על הסאונד שעזאזל סבלו ממנו, הוא החליט להעניש גם את הלהקה הזו. וכך, לכל אורך ההופעה המייגעת והנסחבת, נאלצנו לסבול מסאונד מוגזם ברמות לא-אנושיות של הגיטרת סולו ושל הקלידים, לעומת כל שאר הכלים. ושוב, מישהו החליט ש-"טרייבל" זה משהו שצריך להיות על מיליארד כנראה.

אך בכל זאת אם ננסה להתרכז במוזיקה למרות הרעש ללא ספק ניתן היה לשמוע שהחבר'ה מוכשרים אחד אחד, אבל ביחד, לא תודה. הסולן החדש, לב, בהחלט משתמע כאחד מזמרי הקלין המוכשרים שיש בארץ, שאפילו חובב-רעש-כבד כמוני מסוגל להעריך אותו על הצווחות הגבוהות שהוא נתן. ללא ספק דרוש כישרון כדי להעמיד לא פחות משלושה קאברים לסימפוני איקס, למרות שאני אישית לא אהבתי אותם. החלק היחידי שכן התחברתי אליו, לאורך כל הסט של הלהקה, היה שיר בשם Forsaken שהצליח לתפוס אותי. בכל שאר השירים, העדפתי לתפוס כמה שיותר מרחק וממה שראיתי על הבמה, לא פספסתי הרבה, שכן השואו היה אנמי למדי, מלבד לב שהשתולל כמיטב המסורת.

לסיכום: לא תודה, תהיו בריאים. שיר אחד טוב, סאונד גרוע.
ציון: 10\2.


Distorted

ושוב אני אפתח בהצהרה - אני לא אוהב את Distorted. יש להם חומר טוב, אני מוכן להודות, והם בהחלט מקוריים, אבל אני לא מתחבר אליהם. לא בהופעות, בכל אופן. אני בהחלט מסוגל לשמוע את הלהקה בניחותא בעודי יושב לבטח בחדר, אבל אני צריך משהו שילהיב אותי קצת יותר בהופעה, מה שהפעם להפתעתי הצליחו לעשות חברי הלהקה...

וכך Distorted עלו לקול תשואות הקהל, ובאורח פלא - לסאונד נורמלי. לא אומר מושלם, לא אומר משובח, אבל בהחלט סאונד לא רע. הלהקה ביצעה ממיטב החומר שלה לאורך השנים, תוך כדי גיוון לא רע. לצערי, שוב, בערך בשיר השני הסאונד החל להתדרדר באופן חד, אך לקראת השיר הרביעי חזר לטיבו, ואף יותר ממקודם. ואז הגיעה לה ההפתעה.

לפתע, משום מקום, הלהקה מתחילה לנגן מוזיקה רגועה, אך מאוד מוכרת כאשר מירי הסולנית, פוצחת בשירה...
"To see the last survivor fall... To see the bastard sons against the wall" מתוך השיר "Dead Heart" של להקת Nevermore. וכך המשיכה לה הלהקה במחרוזת שירי Nevermore, שסחפה אל קדמת הבמה מאות מטאליסטים עם חיוכי אושר על פניהם ומילים לרוב על שפתיהם. הלהקה ביצעה קטעים ממספר שירים, תוך כדי שילוב של שירה נשית וליווי בגראולים מאת רפי, הגיטריסט\סולן, שבהחלט ריגשו את כל הקהל. מיד לאחר מכן, Distorted ביצעה את הסינגל החדש שלה "Illusive" [ששוחרר לאינטרנט לפני מספר שבועות] שדווקא מאוד זרם, וירדה לקול תשואות הקהל.

לסיכום: סאונד סביר, חומר חביב אך טיפה מייגע. מחרוזת של נברמור!
ציון: 10\7.


Lehavoth

ולאחר הרגיעה הזמנית, הגיע הזמן לשבור את הבית... או כמו שהפתגם "העתיק" אומר - "אין עשן בלי להבות" - כמה שזה נכון...

זוהי הפעם הראשונה שאני רואה את להבות עם אריאל "קונאן", הסולן החדש, והאמת? הייתי מאוד מסוקרן לראות אם הוא יוכל להכנס לנעליים שמולך השאיר מאחוריו בעוזבו בסערה. ובכן, הופתעתי לטובה.

להבות' פתחו, כהרגלם, עם אינטרו הזוי, ומיד אחריו שברו למס' שירים, חדשים יותר או פחות, אך מוכרים לקהל, בביצועים חדשים. בעוד על הבמה הלהקה פיזזה וקיפצצה, וקונאן רץ מצד לצד בצרחות אימים וקפיצות שאיימו להפיל את הבמה, על הרצפה התרחש אחד ממעגלי הפוגו היותר גדולים שהיו לאורך הפסטיבל, ובהחלט "שבר". לאחר פרק זמן כואב, אך קצר למדי, הלהקה החלה ברצף של כ-4 שירים חדשים, כל אחד מכסח יותר מקודמו, עם ריפים חזקים, תיפוף מהיר לפרקים ומקצבי הארדקור\מטאלקור לפרקים. באופן אישי, אני ממש נתפסתי על זה, שינוי לטובה בהחלט בחומר.

לסיום, עשתה הלהקה כהרגלה, את נון-סיבילייזד, בביצוע שונה מהמקור (לאור הסולן החדש, אני מניח) אך דווקא כאן, השינוי לא היה לטעמי וזה פגם לי טיפה בשיר שהיווה את אחד מסימני ההיכר של להבות'.

לסיכום: הופעה מעולה ושוברת, חומר חדש טוב.
ציון: 10\9.2.


Betzefer

אחרי ארוחה טובה, צריך לעשות קצת בלגן כדי להוריד אותה, ומי טובים מביצפר לעשות את זה? בלי לבזבז זמן, החבר'ה עולים עם Tin, אחד השירים היותר מוכרים וחזקים שלהם, והקהל מתחיל להתפרע. הסט שנוגן לאורך ההופעה מורכב גם משירים מוכרים וגם שירים חדשים מהאלבום החדש הבא עלינו לטובה, כשגם על הבמה וגם בקהל ישנה התפרעות מוחלטת - בין אם זה בקפיצות, הדבנגינג רצחני, או פוגו לוהט, וכאילו שזה לא מספיק, הגיעה הפתעה נוספת, בדמות הקאבר השובר לפנתרה - Fucking Hostile שפרץ כל גבול ומחץ אנשים בצורה סופית.

לסיכום: סוחף, שובר, מעולה. אין תלונות.
ציון: 10\10.


Orphaned Land

בתור חובב נלהב של האלבום "Mabool", ומישהו שלא ממש מתחבר לחומר היותר ישן של אורפנד, רציתי לראות מה הם יצליחו לעשות בלייב, והאם הם יעברו את המבחן האישי שלי וילהיבו אותי מחומר שלא אהבתי כ"כ בעבר.

הסט היה מורכב מכל האלבום "סהרה", לפי הסדר, בביצועים (עיבודים, אם אתם מתעקשים) מחודשים, ובאופן מפתיע (אישית, כמובן) – סוחפים ביותר. מצאתי את עצמי עומד בינות לחברי הטובים, וכולנו כאחד שרים ורוקדים ועושים הדבאנגינג משובח וזורם לצלילי מוזיקה, שממש אהבתי! בהחלט הופתעתי לטובה. גם השואו על הבמה היה טוב במיטב מסורת החאפלה של אורפנד, שהפעם גם קיבלו סאונד מעולה, ללא הבעיות שהיו במועדון התיאטרון...

רק דבר אחד פגע בשמחה וההילולה- The Beloved's Cry, ה-שיר של אורפנד, ומסורת בפני עצמה. כזכור, הוא שיר מסהרה, מה שדרש ביצוע שלו, אך למרבה צערי - אורפנד החליטו לשנות גם אותו, ונתנו לו ביצוע מאוד שונה, ולטעמי, הרבה הרבה פחות טוב מהמקור. זה השיר היחיד שהם היו צריכים להשאיר כמות שהוא.

לאחר סיום ה-"סהרה", פתח קובי במיני-גזרנות עליו ועל אורון ומשהו על חגיגה בסנוקר... כאשר בסיומה "נאלצה" הלהקה לעשות קאבר מאוד לא צפוי לשיר "קטורנה מאסלה" (מקווה שכתבתי נכון) של אתניקס. לא יצא לי להתקל בשיר המקורי, כך שלא אוכל לשפוט את טיב הקאבר, אך הביצוע היה זורם ובכלליות - חביב ביותר.

כמו כן, ראוי לציין שהייתה הקרנת בכורה לקליפ של Ocean Land, אבל זה לזמן אחר.

לסיכום: סאונד מעולה, עיבודים סוחפים, קאבר טוב.
ציון: 10\9 - רק בגלל השינוי של בילבד'ס קריי.


Salem

לקול תשואות הקהל, והמנון "התקווה" המתנגן ברקע, סיילם עלו לבמה, וישר פתחו בפליימס המקפיץ. הסט של הלהקה היה עשוי ברוב נוחות ובטוב טעם, בחירת שירים מגוונת ביותר, החל מ-2 שירים מקריאייטנג, דרך קדיש, מומנט אוף סיילנס, וכמובן קולקטיב. כמו כן, בוצעו שירים שלא בוצעו עדיין בלייב, כמו למשל Recall מתוך האלבום קולקטיב, שהיווה בחירה משובחת מאין כמוה, מהיותו אחד מהשירים האהובים עליי של סיילם. כל הכוח שנשאר לקהל, נראה כאילו רובו בוזבז בהופעה הזו. מעגלי פוגו עצומים ובלתי-נגמרים, הדבנגינג ושירה בציבור שפשוט לא נגמרו לכל אורך השעה פלוס של ההופעה.

לקראת אמצע ההופעה, עלה המתופף\סולן הקודם, הלוא הוא אמיר נוייבך, וביצע מס' שירים ביחד עם זאב, ביניהם "העיירה בוערת" הטעון, שבו כל הקהל שר ונופף בידו ביחד עם הלהקה. יש זמנים שבהם הגאווה על היותנו ישראלים ויהודים פשוט פורצת גבולות. ההופעה הזו של סיילם בהחלט תיזכר ככזו.

לסיכום: מעולה. אין מילים אחרות לתאר.
ציון: 10\15 - ההופעה הכי טובה של סיילם, הייתי אומר.


Behemoth

והנה, לקראת הסוף, עולים להם הפולנים.
We would like to see most of the human race kill off, because it is unworthy. It is unworthy to the gift of life.
במילים אלה ובשיר זה "Antichristian Phenomenon" נפתחה לה ההופעה ברעש ובעוצמה. בהמות' ניגנו את מיטב השירים מהאלבומים האחרונים שלהם, עם דגש על "זוס קיה קולטוס", ואף ניגנו בהשמעת בכורה 2-3 שירים מהאלבום החדש שייצא בקרוב - Demigod.

קשה לתאר את מה שהלך בקהל בכל אותו פרק זמן שבו בהמות' ניגנו. הכל נע בין תדהמה מוחלטת, להדבנגינג פרוע ומתואם, לבין פוגו מטורף ואלים מאין כמוהו, הכל בבת אחת! טירוף וכאוס שלטו בכל רחבי האיזור, ומעל הכל, ביד רמה - שלטו בהמות'. בשואו חזק, סוחף, ומשלהב - הם הובילו את הקהל משיר לשיר, מכאוס לבלאגן, מאלימות לרצח. גם מי שנותר ללא כוח אחרי ההופעות הקודמות, לא יכל שלא לדפוק ת'ראש לצלילים הבהמתיים שהנפיקו חבורת הפולנים המדוייקים והמוכשרים האלו. ללא ספק, הופעה משובחת ביותר.

לסיכום: מדהים, מעולה.
ציון: 10\20 - לפחות.


Armilos

את ארמילוס מאוד ציפיתי לראות, בהיותם להקה שאני מאוד אוהב, מוזיקלית, ומאוד מעריך בתור נגנים. לצערי, עקב השעה המאוחרת שבה הם עלו (לקראת 5 בבוקר), והעובדה שהם עלו ישר אחרי בהמות', גרעה רבות מהקהל. רובו הלך לנשום אוויר בחוץ אחרי הטירוף של בהמות', או סתם לדוכן רייבן לקבל חתימות מהפולנים, והמעט שנשאר היה מותש כ"כ שבקושי זז.

אך למרות השעה והמגבלות, החבר'ה עלו והסתדרו על הבמה במהירות, והחלו ישר לנגן את מיטב חומר הדת' הכבד והמשובח שלהם. Armilos ניגנו בעיקר חומר מה-EP שלהם - Race of Lies, ועוד שיר חדש, שהיווה עילה למעט האנשים בכ"ז למתוח רגליים וצוואריהם לפוגו קטן וקצת הדבנגינג למרות השעה... לאחר מס' שירים מועט ביותר, בצער רב, הם נאלצו לקצץ את הקאבר המצופה לשיר "Lunatic Of God's Creation" של דייסייד, מפאת חוסר זמן, ולוותר על מקומם לטובת לאוד נ' קליר.

לסיכום: חומר טוב, סאונד טוב. שואו טיפה אנמי, עקב השעה או הקהל החלש.
ציון: 10\7.


Loud N'Clear

לצערי, יש זמנים שבהם אדם פשוט קורס באפיסת כוחות. לאחר שגייסתי את כל כוחותיי לזוז בהופעה של ארמילוס, הגוף שלי מחה על הנזק הכבד שנגרם לו, ונאלצתי לוותר על ההופעה של לאוד נ' קליר לטובת אוויר צח וקצת שקט בראש.


(אדיר רון)


לגלריית התמונות ה-1 מהפסטיבל

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Dir En Grey – The Insulated World

Slash featuring Myles Kennedy and The Conspirators – Living the Dream

Beyond The Black – Heart of the Hurricane

Anaal Nathrakh – A New Kind of Horror

Behemoth – I Loved You at Your Darkest

Deicide - Overtures of Blasphemy
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

סקירת הופעה:
עושים שמח בהוואנה - סקירת הופעתה של להקת Amaranthe בתל-אביב

כתבה:
הוואקן הראשון שלי

ראיון:
האיש בשחור - ראיון עם Sakis Tolis סולן להקת Rotting Christ

סקירת הופעה:
הרעידו את הסכך: סקירת הופעת The Three Tremors בישראל

סקירת הופעה:
הקיץ של אוזי - סקירת הופעתן של Salvation, Ozzy Zoltak וFatum Aeternum בגגרין

כתבה:
הגיע זמן לכפרות, כפרות. – על האלבומים שמצדיקים בקשת סליחה
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[09/01/2019]
Arcturus בישראל
[18/11] Ne Obliviscaris בישראל
[29/11] השקט שאחרי הSandstorm
[29/11] פסטישרץ 10
[03/12] Bruce Dickinson במופע ספוקן וורד
[06/12] חג האור פנד לנד חוגג עשור
[13/12] Unleash The Pain בהופעת השקה
[20/12] Paradise Lost בישראל
[20/02] Behemoth בישראל
[25/02] Manowar בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::