Witchery – Don't Fear The Reaper

אלבומם החדש של להקת הט'ראש השבדית Witchery אולי נושא את השם של שיר של Blue Oyster Cult, אבל מוזיקלית – הוא לא יכול היה להיות שונה יותר. Witchery הוקמה ע"י חברים לשעבר בלהקת הדת'/בלאק הוותיקה Satanic Slaughter ששורשיה עוד בשנות השמונים, בין חבריה כמה אנשי שמהווים את צמרת סצנת המטאל השבדית: הגיטריסט פטריק ג'נסן החל דרכו בלהקת Séance ומנגן גם עם The Haunted, המתופף מרטין אקסנרוט שמתופף עדיין עם Satanic Slaughter וגם עם Bloodbath והבסיסט שארלי ד'אנג'לו, חבר ב-Merciful Faith ו-Arch Enemy.

החל מאלבום הבכורה שלהם Restless And Dead (על משקל Restless And Wild של Accept מ-83') שיצא ב-98' בחברת התקליטים Necropolis הלהקה עסקה בט'ראש עם נטיות חזקות לשנות השמונים שכולל גם לא מעט הומור שהתבטא בשמות האלבומים ובחלק מהשירים. המיני אלבום Witchburner, שיצא ב-99, הכיל גרסאות כיסוי לשירים קלאסים של להקות כמו WASP, Judas Priest ו-Accept.

אלבומם הרביעי הוא הראשון שלהם בחברת התקליטים Century Media, למרות שהוא לא מכיל יותר מידי גורמים חדשים במוזיקה שלהם, הוא עדיין מצליח לייצר ט'ראש שנות שמונים בסגנון Destruction עם ניחוח של בלאק מטאל וסאונד משובח, פרי עמלו של טו מדסן הפורה, שעשה את המיקס כאן, כשהכול מלווה באין ספור קריצות ואזכורים לשירי מטאל קלאסים מהעבר.

האלבום נפתח בקטע אינסטרומנטאלי בשם "Disturbing The Beast", שוב, משחק מילים על השיר Disturbing The Priest של Black Sabbath מהאלבום Born Again, קטע קצר ומלודי שבעיקר טווה את האווירה הט'ראשית, הקצב עולה בשיר המלא הראשון, "Stigmatized", ט'ראש אירופאי אופייני שמלווה בקולו הניחר של הסולן Toxine, אין לו את הקול הצווחני שאפיין את מרבית להקות הט'ראש הגרמניות הוותיקות, הוא יותר ניחר ועמוק עד קירבה מסוימת לגראול של דת' מטאל.

הקידה של הלהקה לשירי מטאל קלאסים ממשיכה בדמות קטע באמצע השיר של קולות מעורפלים בסגנון הפתיחה ל-Hell Awaits של Slayer. שני דברים נוספים בולטים בשיר, עבודת בס עבה ותוקפנית של ד'אנג'לו, ואיזה גוון של בלאק מטאל בריפים. אחד השירים הטובים באלבום הוא השיר "The Ritual", שוב, קריצה לאלבום של Testament בעל אותו השם, מדובר בשיר קליט וטוב עם ריף גיטרות מנצח שנשמע כאילו נלקח מאלבום של Exodus, הריף הזה גם סוגר את השיר שבאמצעו בורח קצת לכיוון של Merciful Faith.

הפתעה נעימה באה בדמות השיר "Ashes", שיר שמכיל דגימה כמעט תעשייתית בשירה, אבל הוא עמוס קלידים וגיטרות בצורה כזאת שהוא נשמע כאילו נלקח ישירות מאלבום של Dimmu Borgir, הסאונד העבה שיצר מאדסן מושלם לשיר, וגם Toxine (טוני קאמפר, גם מ-Séance לשעבר), הסולן, צורח נשמתו ונשמע דומה מאד ל-Shagrath איש Dimmu. השיר ממשיך להפתיע בדמות Lead Break באמצעו שהופך לריף אתני בסגנון Nile, זה לא מקורי במיוחד, אבל זה נשמע מעולה.

העירבוב של הסגנונות נמשך עם "Plague Rider", הפעם זה ט'ראש רוק נ' רולי עם תחושה חזקה של Motorhead, אולי אצל להקה אחרת זה היה יכול להישמע מבולבל, אבל אצל Witchery, עם תחושת הכבוד שהם נותנים למטאל אולד-סקול, איך שהוא זה מתחבר. זה מתחבר גם כשהם עושים את "Immortal Death" של Satanic Slaughter, מתוך האלבום הראשון של הלהקה שהכיל בו כמעט את כל החברים העכשוויים של Witchery. לסיכום, זה לא אלבום ענק, אבל הוא מקצועי, מופק היטב, מלא בקריצות לאוהבי מטאל קלאסי וט'ראש, תוך כדי שימוש בכמה גורמים עכשוויים טובים, אני באופן אישי נהניתי ממנו.