1349 – Beyond the Apocalypse

"צפו הפעם למשהו שונה" הזהירה אותנו חברת התקליטים של 1349 לגבי האלבום החדש של חמשת הבלאקרים מחוללי הקודש הללו מנורווגיה, ואכן, באופן אישי, לא היה לי שמץ של מושג למה לצפות מהאלבום החדש של 1349. תהיתי האם הלהקה תשנה את הסאונד שלה, האם היא תפתח אותו יותר, או האם היא פשוט תימנע מחידוש ותוכיח לנו פעם אחת ולתמיד שקשה מאוד לגוון מאלבום לאלבום בסגנון הבלאק ש-1349 מנגנים. בקיצור, תהיתי על כמה מכל מה שקהל הבלאק העולמי מצפה לו מהלהקה הטרייה והמטורפת הזו יוכלו 1349 לענות.

לבסוף, הגיעה התשובה. כבר בשמיעה הראשונה של האלבום היה לי קל לקלוט שללא ספק, 1349 אכן מציגים הפעם מוצר שהוא מהרבה בחינות שונה מאוד מאלבום הבכורה, Liberation. אלבומה החדש של הלהקה, Beyond the Apocalypse מציג 1349 חדשה. בעוד שבאלבום הבכורה שמענו להקה בעלת סאונד נוקשה, שלמרות החומר המעולה שלה עוד לא התאוששה מהיציאה ממחתרת הבלאק היישר אל ההצלחה, ב-Beyond The Apocalypse אנו שומעים להקה בוגרת יותר, בעלת הפקה וטכניקה ברמה גבוהה, שתתקן את הרושם הקלוקל שיצר הסאונד של אלבום הבכורה אצל מאזינים רבים שלא בצדק.

המעלה החזקה ביותר שלה זוכה Beyond The Apocalypse היא ששיר הפתיחה שלו, Chasing Dragons, הוא כנראה אחד השירים הטובים ביותר שכתבו 1349 עד היום, ולכן הוא מעניק למאזין ביטחון באיכות האלבום הזה כבר מהשנייה הראשונה. למרות ששאר האלבום דורש מעט יותר הסתגלות, גם לשירים האחרים באלבום לא חסר. Liberation דרש מספר שמיעות מהמאזין לצורך התרגלות לאלבום, שכן ההפקה המחרידה שלו לא איפשרה להתעמק במוזיקה לאחר שמיעה אחת בלבד. Beyond the Apocalypse, לעומת זאת, יוצר מצב מצחיק מאוד אצל המאזין. המאזין שזהו האלבום הראשון של 1349 שהוא שומע כנראה ילמד לחבב את האלבום מהר מאוד, שכן זהו אלבום מוצלח ומהנה מכל בחינה, אך המאזין שמכיר גם את אלבומה הקודם של הלהקה, ונאלץ להקשיב לו כמה פעמים על מנת להתרגל אליו, ימצא את עצמו עובר את אותו התהליך בדיוק עם האלבום הזה. זאת כיוון שלאחר Liberation, שהציג בלאק פרימיטיבי (אך מוצלח מאוד, ושבצורה כלשהי כן הצליח לחדש קצת) עם הפקה מחרידה, Beyond the Apocalypse מפתיע את המאזין ומעניק לו את המוצר ההפוך בדיוק: בלאק טכני, חכם וחדשני, בהפקה ברורה למדי. התופים נשמעים סוף סוף כמו תופים, ולא רק כמו קופסאות פלסטיק חלולות (אם כי חיסרון מסוים בהם הוא שהם פחות דומיננטיים הפעם), הבס נשמע ביתר בירור, והגיטרות נשמעות כמו גיטרות ולא כמו זימזום של מסור חשמלי.

Beyond the Apocalypse אמנם מחדש הרבה בצלילה של הלהקה, אך חשוב להדגיש שאנחנו לא מקבלים כאן להקה שונה, וטוב שכך. 1349 היא עדיין 1349: מהירה מאוד, פראית כקוף נגוע כלבת, טכנית במקצת אך שומרת על ליבה רעה ומלוכלכת. כל המרכיבים שבנו את צלילה המיוחד של הלהקה באלבומה הקודם מפגינים נוכחות גם באלבום הזה, בצורה מפותחת וקיצונית יותר. השירים הפעם מורכבים הרבה יותר, ארוכים יותר, ומושקעים יותר. מרכיב שניכר הפעם בצורה חזקה מאוד בסאונד של הלהקה הוא השפעות הת'ראש החזקות עליה, ובמיוחד השפעותיה של אלופת המטאל האמריקאית, Slayer. בנקודות רבות של האלבום נשמעת הלהקה כמו גירסת הבלאק האמיתית הראשונה של סלייר, הישג שמגיעה בשעה טובה ומבורכת. הרבה להקות בלאק שאבו השפעות רבות מאותה הלהקה, אך 1349 לוקחים זאת לרמה חדשה.

המוזיקה של הלהקה נשארת עדיין חדשנית למדי, וגם בלאקית מאוד ברובה, אך השפעות הספיד והת'ראש ניכרות לכל אורכו של האלבום המהיר הזה. בניגוד ללהקות הבלאק הראשונות, שהיו למעשה ת'ראש מטאל בעל סאונד מלוכלך מאוד, ובניגוד ללהקות בלאק של השנים האחרונות שמנסות לשלב השפעות ת'ראשיות רבות במוזיקה שלה אך נותרות עם מוצר שנשמע כמו ת'ראש שעשוי בצורה מאוד לא מוצלחת עם שירת בלאק מאולצת, 1349 מצליחים סוף סוף לגרום להיתוך הזה לעבוד בצורה מושלמת. יש לנו כאן בלאק שהוא מצד אחד בלאק אמיתי, ברוח של להקות כמו סטיריקון, דארקת'רון ומייהם, ומצד שני ת'ראשי בצורה דופקת ראש לחלוטין, סלייר עד הסוף.

ובעוד שהסגנון הת'ראשי אך בלאקי הזה, דופק ראשים אך טכני ונוקשה בדרכו שלו, בא לידי ביטוי בשירים דוגמת Beyond the Apocalypse או Internal Winter, שירים כמו Necronatalenheten מציגים המנוני מלחמה בלתי מתפשרים. כן, גם אני עדיין מנסה לעכל את שם השיר הזה. חשבתי שמדובר בבדיחה, עד שהבנתי שזה ממש מה שסולן הלהקה צורח הרבה מאוד פעמים במהלך השיר. כמו כן, שירים כמו Chasing Dragons ו-The Blade מציגים צדדים שונים של הבלאק האווירתי והמיוחד של 1349.

בקיצור, נמאס לי לזיין את השכל. אם אהבתם את Liberation, תאהבו גם את זה. אם ההפקה של Liberation צרמה לכם מדי, כדאי לכם מאוד לתת הקשבה לאלבום הזה, כיוון ש-1349 מפסיקים לעשות פה שטויות. בעוד שהאלבום הקודם היווה סיפתח ברוטלי ומרענן, Beyond the Apocalypse ממוקצע את הסאונד הזה ולוקח אותו לשלב חדש לחלוטין. למי שחיכה לשמוע את 1349 עושים אלבום שהוא לא רק שובר מרצפות, אלא גם פורץ גבולות, זהו האלבום בשבילכם.