Alestorm – Back Through Time

לפני שנתיים סקרתי את אלבומם השני Black Sails at Midnight ועכשיו הגיע הזמן לסקור את אלבומם החדש של Alestorm Back through time היוצא בחברת Napalm records. מהאלבום הקודם לא התלהבתי כל כך, המוסיקה נשמעה מאולצת והליריקה מופלצת, לא אלבום מעניין. כשקיבלתי לידי את האלבום החדש אמרתי לעצמי: זה הולך להיות מעניין, האם גם את זה נקטול או שמא אפתח לעצמי בקבוק רום, אצוד לעצמי תוכי, אמסמר אותי לכתף שלי ואקרא לו פולי תוך כדי שאני דוחף לו קרקרים יבשים עד שהוא נחנק וכל זה תוך האזנה צוהלת לאלבום. כמובן שאת הרושם הסופי אשמור לסוף.

קודם כל חשוב לציין שהלהקה צירפה לשורותיה בסיסט בשם Gareth Murdock אשר אפשר ל Dani Evans להתמקד בתפקיד הגיטריסט בנוסף החליפו את המתופף הקודם ב Peter Alcorn. Christopher Bowes מנהיג הלהקה נשאר כמובן כסולן וקלידן. יש לציין כי כל הנגנים הנוספים: חצוצרות, טרומבונים וכו' הם בכלל גרמנים או שוודים. כנראה שיש חוסר בנגני פולק בסקוטלנד. בכל מקרה, ההוצאה עצמה מרשימה: בחזית, ציור הממחיש את מילות שיר הנושא של האלבום: סירת פירטים החוצה מעין חור בזמן, פירט המשפד קסדת ויקינג ושלד של עכברוש על גלשן ??? בחלק האחורי של העטיפה אותו עכברוש מסובב על מנגל את פולי המסכן…

לגבי השירים עצמם: קודם כל רמת הכתיבה, למרות שהחבר'ה הם דוברי אנגלית שוטפת – יכולת הכתיבה שלהם לא ברמה גבוהה. מקריאה ניתן לראות כי מדובר בסיפורים קצרים שבכוח מצרפים להם מוסיקה. שיר הנושא, Back through time. הרעיון של השיר פשוט מאוד – ספינת פירטים עוברת מספר מאות שנים אחורה בזמן ותוקפת ספינות ויקינגים. יש בשיר הזה כמה מוטיבים ורעיונות. קודם כל, כשאני קורא את מילות השיר אני נזכר בסרט שצפיתי בילדות ולאחרונה הורדתי אותו: The Final Countdown, נושאת המטוסים נימיץ חוזרת אחורה בזמן ליום המתקפה על פרל הרבור. כעת עם כוח תקיפה של עשרות מטוסים מודרניים, קפטן הספינה מעוניין לשנות את תוצאות התקיפה היפנית. היבט נוסף לשיר: מעיין קריצה לכל להקות הפולק הנורדיות, שלא חסר כאלה. השיר לועג לכל המיתולוגיה הנורדית ולמעשה אומר למאזינים: "שימו מבטחם באלכוהול ולא באודין". השיר נפתח בבליץ עצבני, סגנון תיפוף אגרסיבי שילווה את כל האלבום. המשך השיר, כיאה ללהקת פולק מהיר, קצבי, מלודי ואפי. אלמנט נוסף ומפתיע באלבום הוא כתיבת הסולואים, אמצע השיר מלווה בסולו מהיר שמהר מאוד מלווה שוב בבליץ עצבני, השיר חוזר לפזמון ומסתיים.

הרצועה השנייה Shipwrecked נפתחת בריף כבד, ת'ראשי אך מאוד מקבלת את הכיוון הפולקי. דבר נוסף ששמתי לב כבר ממילות השיר הראשון וכעת בשיר השני – החיבה לאלכוהול כיאה לפיראט וכיאה לסקוטי. השיר מסתיים במשפט Get drunk or die. ברצועה השלישית The sunk'n Norwegian, שוב קריצה לפולק הנורדי. נושא השיר השני – פאב (או טברנה בלעז) שנקרא "The sunk'n Norwegian", או שזה בלי כוונה או שיש כאן הכרזת מלחמה. נראה מה יהיה בוואקן כשהם יפגשו את החבר'ה של Amon amarth.

לא ברור לי מאיפה לעזאזל עלה הרעיון לכתוב את Midget saw. בגדול מדובר על עונש חינוכי לפיראט גמד: לקצוץ את רגליו, בגלל שהוא הרג קוף. כמו שציינתי, הלהקה לא מצטיינת בליריקה, אך בפן המוסיקלי הם מיטבים לשלב פולק עם פאואר ות'ראש. הרצועה השישית, Scraping the barrel מדברת על כך שנגמרו ללהקה הסיפורים על עלילות הפיראטים והסולן שואל מה יקרה הלאה עם הלהקה. הפעם Christopher אף מזכיר את Running wild שהתחילו את הז'אנר כדוגמא לכך שהדברים משתנים במשך השנים ולכן גם Alestorm ימשיכו לגרד את תחתית החבית בניסיון לגרד עוד כמה שירים חדשים לאלבום הרביעי.

כמנהגם, הלהקה בחרה לבצע קאבר לאומן בשם Stan rogers שנהג לכתוב ולשיר אודות ההיסטוריה הימית של קנדה. ב Barrett's Privateers משתתף Heri Joensen סולן וגיטריסט TYR אשר תורם סולו אחד. האלבום מסתיים ב Death Throes of the Terrorsquid, תמנון ענק המטיל אימה על מרחבי הימים (בקרוב ימצא את דרכו לשולחנם של עשרות סינים רעבים). השיר הכי מהיר ואגרסיבי באלבום, למרות שקשה להשוותו לקטעים אחרים, כיוון שכל האלבום נוקט בקו מהיר הן בתיפוף והן בריפים אבל מה שמייחד אותו הוא הסולן שמצטרף ותורם את קולו הצווחני – Ken sorceron מלהקת Abigail Williams, להקת בלאק אמריקאית. הקטע בו הוא שר לוקח את השיר למימד קיצוני יותר ולכן מהנה יותר.

אני אסכם: הופתעתי מאוד לטובה. כל שיר מהנה וממצה, בלי להרגיש שעה עברה ולא הרגשתי לרגע "חפירה". Alestorm הצליחו לעשות את מה שלא עשו באלבום הקודם: אלבום פולק כיפי שאפשר להקשיב לו מבלי להרגיש כאילו כל האלבום זו רצועה אחת ארוכה ומייגעת.