Alestorm – Black Sails At Midnight
- That Famous Ol' Spiced
- Keelhauled
- To the End of Our Days
- Black Sails at Midnight
- No Quarter-Instrumental
- Pirate Song
- Chronicles of Vengeance
- Wolves of the Sea
פיראט מטאל – כבר שמענו וראינו. Running wild הגיחו אי שם בשנות ה 80 המוקדמות עם חרבות שלופות, קרסים מחודדים ומלווים בתוכי העונה לשם פולי (שדורש כל הזמן קרקר), נתנו בראש במשך 300 שנה ולבסוף החליטו לצאת לפנסיה בחופיה שטופי השמש של ג'מייקה, הפעם עם כרסים ולא קרסים, תפוחים מרום וקוקוס. או לחילופין מטפחים כרסים רווי בירה, נקניקיות ו Sauerkraut בפרבר יוקרתי של אחת מערי גרמניה.
אך מרחבי האוקיינוס הפאסיפי והאטלנטי לא נשארו בטוחים לאורך זמן. Alestorm הגיעו, מלאים בכוחות רעננים ע"מ לפלוש, לבזוז, לאנוס, להרוג, לשדוד, לבלוס, לשתות, לחרטט, לקלס ולשבח אוניות נוסעים ומסע, או לחילופין לשוט על סירות פדלים ב Loch עכור אי שם ברחבי סקוטלנד.
קצת על הלהקה. מעבר לזה ששמה מבטא את אחד מחלומותיי הרטובים (כיוון שלא נכללת בסיטואציה זו בלונדינית / ג'ינג'ית בלבוש מינימאלי וחמושה ב MP-5 אז זה לא החלום הראשון במעלה) גשם Ale, על משקל אינפוזיית הבירה של ברני גמבל, תמיד יכול לבוא טוב ביום קיץ / חורף / סתיו / אביב ובכל שעות היממה.
אז כמו שציינתי Alestorm מגיעים מסקוטלנד, הלהקה הוקמה בשנת 2004 תחת השם Battleheart, אחרי שני EP ב 2006 הוחתמה בחברת Napalm Records ובתוך כך שינתה את שמה ל Alestorm עקב הדמיון הרב בין שמה המקורי לשם של להקה אחרת החתומה בחברה – Battlelore.
ההרכב הוקם ע"י הסולן Christopher Bowes והגיטריסט Gavin Harper אשר הוחלף ע"י Dani Evans. לאחר אי אילו שינויים בהרכב נוספו המתופף Ian Wilson והבסיסט Gareth "Gazz" Murdoc. בשנת 2008 הוציאה את אלבומה הראשון בחברה Captain Morgan's Revenge ולאחר שחרור של Ep ו Split כעת מגיע אלבומה השני Black Sails At Midnight. מבחינת ההוצאה עצמה. בחזית ההוצאה פיראט עם קלשון במקום יד שמאל וחרב ביד ימין (טריביוט לברוס קמפבל ב Evil dead 2 ו 3?) עם חבריו המתים / חיים מעירים את הלילה בלפידים. הסאונד בינוני באיכותי, מרבית הכלים נשמעים עמומים יחסית לשירה, שמעפילה עליהם ובולטת באופן מטריד, השירה נשמעת כסטריאוטיפ קיצוני לדמות הפיראט, דבר שהולם את מהות הלהקה אך מגביל את הגיוון של הזמר.
הלהקה עושה פולק מטאל פשוטו כמשמעו, מתובל בכלים סקוטיים עממיים, על בסיס theme מסוים – פיראטים. יש שימוש נרחב בכלים מסורתיים, שירה גרונית המזכירה סרטי פיראטים משנות ה 40, המקצבים ברובם מקפיצים ושמחים יחד עם מקצבים אפיים ועוצמתיים. איפשהו הלהקה קצת הולכת לאיבוד במעבר בין פולק ושימוש במוטיבים של פאואר מטאל סמפוני. הניסיון לגעת בשני הסגנונות מוביל בסופו של דבר לאלבום עמוס ומפוזר אבל יחד עם זאת וכאן הדגש זהו אלבום מהנה.
אם להתייחס לשירים עצמם, The Quest פותח את מסענו בריף מלודי וסוחף. מבנה השיר פשוט, אך יש שימוש נרחב בקלידים ובסולואים ארוכים הנתמכים ב Ian אשר מפגיז בדאבל בס לכל אורך השיר. ללא רגע של מנוחה. Leviathan מתחיל ומתאר ניסיון חיסול מפלצת מיתית. בקטעי הגישור נכנס שימוש בגראולינג. בסוף השיר יש קטע המנוני קלאסי בו הקהל יכול להצטרף ללהקה (סטייל ההתחלה של Fear of the dark או קטע הסיום של Heaven can wait). הרצועה השלישית That Famous Ol' Spiced מתאר משקה מבוקש שכל אחד הנכנס לפאב דורש לשתות. זהו שיר שתייה מהיר, עם פזמון קליט שגם מסיים את הרצועה כשיר עם ישן מלווה בכלים מסורתיים. Keelhauled מתאר מה יעשה לבוגד על הספינה רגע לפני שיקבל כדור בראש. שוב שיר מהיר, מקפיץ שמזמין ריקוד קלטי כמיטב להיטי הפולק של Korpiklaani, Ensiferum וכו'.
שיר הנושא Black Sails at Midnight, מגיע באמצע האלבום ונפתח בריף פשוט שהופך במהרה לקטע ת'ראשי. לקראת סופו נכנס קטע תיפוף מהיר שמתחבר לסולו קלידים ההופך לסולו מהיר וסוחף. השיר האחרון הוא למעשה בחירה משעשעת לקאבר לשיר שייצג את לטביה בארויזיון 2008- Wolves of the Sea. אם אתם באמת רוצים לצחוק מטמטום, חוסר טעם ותוך כדי להוכיח לכולם שמוסיקת פופ היא מגוחכת ולכן צריך להשמיד את כל יוצרי ומאזיני המוסיקה הזו (מייקל ג'קסון היה הראשון ללכת בדרך כל בשר) אז אתם מוזמנים לבדוק את השיר המקורי ביו-טיוב. אבל Alestorm מעניקים לשיר מידה של רצינות והופכים אותו להמנון פולקי נוסף, די בהצלחה אני חייב לציין.
לסיכום. מדובר ברצף של שירים מהירים, כיפים, מלאים בכלים, ריפים, סולואים ותיפוף מהיר, כמעט ללא רגע של נפילה או ירידת קצב אבל, עם כל הכיף שבקיפוץ בחדר לצלילי פולק מטאל שמדבר על נושאים שקרובים לליבי (בירה, אונס, רצח, שוד וכד') אם מסתכלים על קנקן השיכר המלא הלהקה מעמיסה על אוזנינו סגנונות וריפים ולא משכילה לשלבם בצורה נכונה למרות שזהו סגנון מוסיקלי שנועד להיות פשוט כדי להיות קליט ולא עמוס. לחובבי הפולק הבסיסי, אלו שלא מתפשרים על המטאל שלהם כשם שלא מתפשרים על הבירה שלהם – דלגו על האלבום. לחובבי המטאל בכללותו, בעלי סיבולת שמיעה – ניתן לשקול ולנסות.