1. Hibernation Sickness Complete
  2. Shipwrecked Frontier Pioneer
  3. Demon Painter
  4. Nocturnal Vision Revisited
  5. Evacuation Code Deciphered
  6. Moonshine Delirium
  7. White Noise Monster
  8. Reflections
  9. Hufsa

3 שנים מאז האלבום האחרון, The Sham Mirrors, אחת הלהקות היצירתיות והמקוריות במטאל, Arcturus חוזרת אלינו עם אלבום חדש – Sideshow Symphonies. אחרי יצירות המופת Aspera Hiems Symphonia ו-La Masquerade Infernale האלבום הנוכחי נשמע במידת מה יותר סולידי וממוצע. הסולן החדש הוא Simen Hestnaes (שהוא גם אותו הבחור שעושה את קולות הקלין ל-Dimmu Borgir) ובפניו עומדת המלאכה המורכבת של החלפת הסולן המקורי והמבריק של Arcturus, הלא הוא Kristoffer Rygg. ובכנות, הוא עושה עבודה לא רעה בכלל לאורך כל האלבום.

קשה לחלק את האלבום למספר מסויים של קטעים טובים ביותר, מכיוון שהוא כישות אחת כמו כל האלבומים של Arcturus. ובכל זאת, אציין את הקטעים הדומיננטיים ביותר בדיסק. השיר הראשון הוא "Hibernation Sickness Complete" הפותח בקטע קלידים שקט יחסית אליו מצטרף הסולן בשירתו המרשימה עם שאר הכלים. למרבה האכזבה, עד מהרה מתברר כי אחד האלמנטים החזקים ביותר של הלהקה, הלא הם הקלידים, עושים בעיקר עבודת רקע ולא מנחים את המוזיקה, וזו כנראה אחת האכזבות הגדולות למי בינינו שאוהבים את הלהקה, אחרי עזיבתו של כריסטופר, כמובן.

התיפוף לעומת זאת, כיאה למר Jan Axel Von Blomberg (הידוע יותר בתור Hellhammer), מדויק ואפילו ניתן לומר כמעט חסר פגמים. עובדה זו ניכרת בעיקר בשיר השני במספר, "Shipwrecked Frontier Pioneer" שתופס קצב יותר מהיר, ואם אפשר לציין, אחד השירים היותר טובים באלבום הזה. השירה תיאטרלית במיוחד באותו הקטע, אליו מתלווה מעט מאוחר יותר גם שירתה המלנכולית של הסולנית האורחת. עבודת הגיטרות מצויינת ומביאה את השיר לשיא, שבציפייה לו גורם לתחושת ריחוף מלאת רגשות. הסיום של השיר עם זאת, מאכזב במקצת בשביל שיר טעון הרגשות הזה.

השיר השישי, "Moonshine Delirium" פותח בתיפוף מלווה בשירה אופרטית שכזו, ובאיזשהו שלב מתחבר לגוף השיר בצורה לא קשורה לחלוטין. המשך הקטע עוטה על עצמו איזושהי אווירה אסטראלית שעד מהרה מתגלה כבנאלית במקצת. גם כאן עבודת הגיטרות מעניינת ומגוונת ונוטה יותר לכיוון הפרוגרסיבי. ובכלל, האלבום הזה נוטה לכיוון הרבה יותר פרוגרסיבי מעבודתם המוקדמת של הלהקה.

ניתן בהחלט לומר ש-Arcturus שמרו על הייחודיות המוזיקלית שלהם וכי Sverd הקלידן, שהוא גם מלחין המוזיקה, לא איבד מיכולתו לכתיבה מצויינת של שירים. האווירה הכללית של המוזיקה השתנתה, באופן טבעי לחלוטין, בעיקר בגלל הצטרפותו של הסולן החדש ללהקה. לסיכומו של דבר, לאלה מכם הרוכשים חיבה ללהקה המצויינת הזו, Sideshow Symphonies בהחלט שווה את שמיעתכם. לאלה מכם שלא, כנראה שעדיין לא שמעתם את La Masquerade Infernale. אם כך, אז הגיע הזמן.