Black Messiah – Of Myths And Legends

31/12/06
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. In Remembrance
  2. Of Myths And Legends
  3. Irminsul
  4. Father Of War
  5. Sauflied
  6. Howl Of The Wolves
  7. Erik, Der Rote
  8. Loki's Tanz
  9. Die Suhne Des Feuerbringers
  10. Moskau (Dschingis Khan Cover)
  11. Bestial Hunt Of The Fenrizwolf

ממש לא תכננתי את זה, אבל לא יכלתי לבחור שם להקה יותר נוקב לזאת שתסיים את השנה הלועזית. Black Messiah, או בעברית קלוקלת "משיח שחור", קיימת עוד מ-92' אך באמתחתה נמצאים 2 אלבומים בלבד, כשהאחרון שבהם יצא בשנה שעברה. מלבד צלילי כינור נחמדים וכמה מלודיות לא רעות, Oath Of Warriors לא גרם לי להתעניין בלהקת הבלאק הגרמנית הזאת מעבר לזה. כך גם היה אמור לקרות עם האלבום החדש, Of Myths And Legend, שמשמיעה ראשונה לא נשמע מסעיר, אך כמו שקרה לי לא מעט פעמים השנה, בזכות שיר אחד קטן גילתי אלבום שהוא למעשה יותר טוב ממה שחשבתי… וכאן הסיפור למעשה מתחיל.

מי שמכיר אותי קצת יותר טוב, בוודאי יודע על החיבה הקלה שלי לתחרות הארוויזיון ובמיוחד לביצועי מטאל של להקות שהופיעו שם, וכמו שקרה לי עם האלבום האחרון של Dream Evil, גם פה, מצאתי שיר אחד כזה, והפעם של להקה גרמנית עתיקה בשם Dschingis Khan. בניגוד לרוב הלהקות שמכסות את השיר שאתו הופיעה הלהקה בארוויזיון ב-79' שנושא את שם הלהקה, Black Messiah בחרו ללכת על שיר אחר בשם "Moskau" שהתאים יופי לרוח הויקינגית שמנחה את הלהקה לאורך כל האלבום. זהו אמנם שיר בונוס, אבל הביצוע המהיר, המילים והאווירה המקורית שנשמרה, גרמו לי להקשיב לאלבום הזה יותר מפעם אחת – ואז גיליתי את כל השאר.

אחרי פתיחה סימפונית-אפית קצרה בשם "In Remembrance" (לא להתבלבל עם השיר של Evergray), האלבום מתחיל עם שיר הנושא, "Of Myths And Legend". שלא תטעו, מדובר בבלאק מטאל מהיר, עם מעט משחקי תיפוף וקצב שנוטה מדי פעם לפאוור מטאל, כשהכל כמובן במעטה שריון ויקינגי. אך מלבד הנגינה, הדבר הברור שאפשר לשמוע ישר מהשיר הראשון הוא הסאונד, הרבה יותר צלול מבעבר, כשצליל הגיטרות גם הוא, הרבה יותר נקי מזה של האלבום הקודם – וזה בהחלט לטובה. עם זאת, ישנה מגרעה אחת והיא המחסור בהופעתו של הכינור שרק נכנס לראשונה בשיר "Irminsul" שבא לאחר מכן. בניגוד לאלבום הקודם הכינור מופיע פה הרבה פחות אבל כשהוא נכנס, זה תמיד תורם להלך הרוח הקרבי של הלהקה.

בכלל, מה שאהבתי באלבום הזה היו המלודיות ונגיעות הפולק מטאל שנכנסות בין הבלאסט-ביטס לבין שאגותיו של הסולן בגרמניות ובאנגלית. בניגוד לרוב החברות מהז'אנר שהולכות על הצד האירי או הקלטי, Black Messiah דווקא נותנים בראש במסורת יותר מזרח-אירופאית, עם צלילים יפים מאד. יש שירים שנשמעים אפיים במיוחד כמו "Father Of War" שמציג גם עבודת קלידים מעולה ונגינת חליל בסופו(!), ויש שירים שנוטים לצד עממי יותר, על מצב רוח שתייני-המנוני כמו "Lokis Tanz" או "Sauflied" שיכולים להיכנס בקלות לפלייליסט של איזה פאב מטאל ממוצע – "יאבה דבה דאי" עם חליל(!!) – אבל כמו שאמרתי, כל אחד ואחד מתאים לאלבום בדרך שלו.

"Howl Of The Wolves" מזכיר יותר שיר פאוור מטאל, בעיקר בגלל המלודיה שרצה ברקע, אך מרכיבי הבלאק, תודות לחברי הלהקה, תמיד נמצאים שם לגבות – אמנם הם לא תמיד מחדשים או נשמעים "ברוטאל" במיוחד, אבל הם לא משעממים. גם השיר שבא לאחר מכן, "Erik Der Rote", שומר על השילוב הזה למרות שנגינת הבלאק מטאל המהירה הרבה יותר בולטת בו. ואם כבר מדברים על נגינה מהירה, "The Bestial Hunt Of The Fenrizwolf" שסוגר את האלבום הוא מחווה מצוינת לבלאק מטאל הישן והטוב, בלי יותר מדי מלודיות, המון גראוולים מגרגרים ואווירה מאד Emperor-ית – האנשים האלה יודעים מאיפה הגיעו המקורות שלהם. בקיצור, נראה לי שהחבר'ה של Black Messiah הולכים בדרך הנכונה, ואם עוד קצת ניסיון בדרכים ובאולפן הם עוד עלולים להפתיע – ראו הוזהרתם.