Brymir – Wings Of Fire

איזה כיף זה לשמוע להקה טובה שלא שמעתם עליה עד היום, נכון? כאילו – צריך להיות מטורף על כל מה שאי פעם הרים את ראשו מהביצות הקפואות של פינלנד כדי להכיר את Brymir לפני כן. ההרכב התחיל את דרכו לפני קצת יותר מעשור בתור הרכב מחווה ל-Ensiferum באיזה מחנה מוסיקלי בפינלנד, והפך עם הזמן למשהו טיפה יותר רציני.

נתחיל מהעובדה ש- Brymir מוחזקים על ידי נגנים נהדרים. יש להם כבר שני אלבומים לפני כן – וממש כעת יצא אלבומם החדש והשלישי. הם אמנם כבר לא חתומים ב-Spinefarm שם הם התחילו את דרכם המוסיקלית כמו כל הרכב פיני שמכבד את עצמו – ועברו לפינות טיפה יותר מחתרתיות בסצינה האירופית – אבל אם אני לא טועה, תוך שלוש-ארבע שנים הם הולכים להיות ענקיים.

ל- Brymir יש את כל מה שלהקת מטאל כבדה ומלודית צריכה. יש להם פזמונים קליטים, מוסיקה דינמית שזזה בין Power Metal בסגנון הפיני, יוצאי חלציהם של Children Of Bodom וכמובן Ensiferum או Wintersun מאשר כל דבר אחר שאי פעם קורץ מאותם החומרים – אבל במקביל הם מחזיקים בסימפוזיון השלם של מטאל סימפוני עם קלידים שמשטחים סימפוניות שלמות, מקהלות מעולות וקליטות – ובכלל עבודה מצוינת של עיבודים ונגינה. השירים שלהם קצרים וקולעים, הם נותנים בראש והם מתעקשים להגיש את המוסיקה שלהם בשיא המקצועיות ובשיא הכיף. יש להם לא מעט אלמנטים ששייכים למטאל הסימפוני הקיצוני הכבד יותר, כמו Septicflesh, Fleshgod Apocalypse או אפילו Dimmu Burgir מדי פעם – אבל הפואנטה היא שהם נמצאים בדיוק במקום שמאפשר להם לפרוח – ערבוב של Melodic Death Metal ביחד עם Power Metal ממש כפי שהפינים האלה אוהבים – רק הרבה יותר סימפוני ונותן בראש לא פחות.

השיר הראשון הוא Gloria In Regum – ומההתחלה הוא מוכיח מה ההרכב הזה מסוגל לעשות. Brymir מסוגלים לנקז לכדי 4 דקות המנוניות פזמון קליט, מקהלה מצוינת, גיטרות נקיות ומהירות של סופה מבלי להישמע סופר-טכניים וסופר-מתישים. פה כמעט כל היופי של ההרכב טמון – הם מוכיחים שהמטאל שלהם יכול להיות מרשים, סימפוני ואפילו אפי מבלי לחצות יותר מפעמיים וקצת את קו ה-4 דקות פר שיר. שיר הנושא ממשיך את אותו הקו – ריפים מלודים ושירה גרונית ונוהמת, מגובים במה שנשמע כמו התזמורת הרשמית של הלסינקי, אם כי זה לא יותר ממלאכתו של הסולן והקלידן Viktor Gullichsen אשר השתלט על הנושא העיבודים והתזמורים לגמרי כמו מלך.

עם השירים הבאים, Ride On Spirit היותר גרובי ו-Sphere of Halcyon אנחנו כבר ממש נחשפים לסיבתיות מאחורי הרעיון ששומר את השירים קצרים וענייניים – ל-Brymir יש המון מה להגיד והם לא רוצים לשעמם אף אחד בדרך. הם מתעקשים לכתוב שירים המנוניים אבל שונים אלו מאלו, וכשזה מגיע כבר לשירים כמו Hails from the Edge היותר אלקטרוני או Starportal המצוין והטוב באלבום בזכות ריף מנפץ צווארים שהולחם שם במיוחד בשביל אנשים כמוני – ההרכב לא יודע מנוח.

יזקף לזכותו של המתופף הטרי יחסית Patrik Fält שהוא לא רק מחזיק את הקצב המסחרר של חלק מהשירים בלי להזיע – אלא הוא נותן לגרובים היותר רוקנרוליים של השירים לכשהוא נדרש לשם את התחושה שהוא פה רק בשביל זה, והוא מדלג בין האינטנסיביות של מטאל קיצוני ודורס לבין מטאל קלאסי ואוורירי יותר בלי להתאמץ, ולמרות שהסאונד עצמו קצת מקומפרס וגורם לכולם ליישר קו של להקת מטאל המגובה בסימפוניה יותר מאשר אלבום מטאל שהסימפוניה מתארחת בו לחלק קטן – אולי בגלל העיבודים היוצאים מן הכלל של Gullischen או אולי בגלל הסולואים המרשימים של הצמד Sean Haslam ו- Joona Björkroth (האחרון גם חבר בשלוש השנים האחרונות ל-Battle Beast לאחר שאלה נפרדו בפרידה כואבת מ- Anton Kabanen אשר הלך והקים להקה שכבר כמעט והעפילה על להקת האם שלו – Beast In Black כמובן) – אבל התוצאה היא אותה תוצאה, אלבום מטאל מלודי וכבד, בדיוק הכיוון הטבעי אליו הסצינה הפינית צריכה לזרום וה-Power Metal המודרני במיוחד.

מטיבי לכת גם ישימו לב לקולה של Noora Louhimo, סולנית Battle Beast שבאה לקרוע את הגרון כמובילת המקהלה בשיר הפוצח או זו אשר חותמת את האלבום בהמנון ה-Power Metal המתהווה, Anew – אבל בסופו של דבר, מדובר בהופעת אורח נחמדת ובולטת לטובה, ו-Louhimo נשמעת פה כהרגלה מעולה.

בקיצר, אלבום מגניב לגמרי – ושימו לב שאמרתי לכם את זה עוד במרץ 2019 – Brymir הולכים להיות עד 2024 אחת מלהקות המטאל המלודיות הגדולות בעולם.