Byzantine – The Fundamental Component

16/04/04
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. Hatfield
  2. Stick Figure
  3. Stoning Judas
  4. My New Casket
  5. Sin Remover
  6. Slipping on Noise
  7. Kill Chain
  8. The Devil's Arithmetic
  9. Brundlefly
  10. The Filth of our Underlings

מסתבר שיש חיים אחרי Pantera, להקה שעם התפרקותם נוצר חלל מאוד גדול בעולם ה-Heavy Metal, ולא כזה שמגיע מגרמניה, שמשלב דרקונים ו"פנטזיות", אלא מוזיקה כ"כ כבדה ועצבנית, ששום ביטוי חוץ מ-Heavy metal לא יתאים. עכשיו אחרי שברור שדיסק הבכורה של Damageplan לא יהיה ה-Pantera הבא, ואפילו לא חיקוי סביר ל"משהו טוב", מגיעים Byzantine, ומוציאים את The Fundamental Component, שמשיעה ראשונה, נשמע כמו מה שכולם חשבו ש-Damageplan יהיה.

Byzantine הם התוספת האחרונה, והחמה מאוד, של Prosthetic Records, שדרכו יצאו כמה מהדיסקים היותר חזקים של שנה שעברה (Caliban – Shaddow Hearts, Lamb of god – as the palaces burn). עדיין לא הגענו למחצית מ-2004, אבל ההרגשה האישית שלי היא שהדיסק הזה הולך להיות אחד הדיסקים המדוברים בסוף השנה, והולך לשים את החבר'ה האלה מוירג'יניה בקדמת משפחת המטאל האמריקאית החדשה, לצד להקות כמו Lamb of god וכו'.

Byzantine מצטרפת לגל מאסיבי של להקות מסצינת ההארדקור, שמשלבות לצד המוטיבים החזקים של ההארדקור השפעות רבות דווקא מתחום ה-Heavy/Thrash Metal המסורתיים. אך בניגוד לרוב הלהקות בגל החדש הזה, שנשמעות לכל היותר כחיקוי זול אחת של השניה, Byzantine נשמעים מאוד מרעננים, מאוד ייחודיים.

The Fundamental Component תפס אותי מההתחלה, ודווקא מהפן ה'מטאלי' שלו; שירים ארוכים, סולואים מלודיים, ובעיקר טכניקה במידה הנכונה. לעזאזל, בחלקים מסוימים הדיסק הזה נשמע כמו כמה קטעי אולפן ש-Pantera החליטה לא לשחרר, ועכשיו שיחררה עם סולן חדש (מי שישמע את Stick Figure או Stoning Judas יבין ישר על מה אני מדבר). היופי של הלהקה הזאת, טמון במהות הבסיסית שלה: לבוא ולעשות מטאל עם השפעות הארדקור, ולא להיפך, וזה מתבטא במבני-שירים הארוכים שלהם שמאוד מזכירים שילוב של Testament, Slayer, Pantera, וסולואים מאוד מלודיים שבקלות יכולים להילקח מדיסק של Megadeth, אבל איכשהו כל התערובת הזאת ביחד מזכירה משהו מאוד 2004, ולא 1994.

אפילו הליריקה הטיפשית שנעה בין נושאים שקשורים לנצרות או דת (מקור השם המזעזע של הלהקה הוא מהתנ"ך והוא מילה נרדפת ל"שחיתות"), לא יכולה לקלקל כזה דיסק מעולה. OJ, שאחראי על הרית'ם גיטרז והוואקלז, ניחן בקול מאוד מגוון שידבר וימשוך כל-אחד. ראוי לציין את עבודת הליד-גיטרז בדיסק הזה, שמשלבת המון טכניקה ומלודיה, ובאופן מאוד מפתיע מצליחה להימנע מכל הידבקות לקלישאה כזו או אחרת, ומשתלב בצורה נהדרת בתוך הספקטרום המאוד רחב של Byzantine. הנקודה היחידה שמורידה מההנאה של הדיסק הוא הסאונד הלא-יותר-מדי עבה שהוציאה הלהקה. כ-LP בכורה הסאונד הרבה יותר מ"מכובד", אבל יש הרגשה שעם סאונד יותר בשרני, Byzantine היו משיגים תוצאות הרבה יותר טובות.

אחד הטראקים האהובים עלי בדיסק הוא Slipping on noise, שמציג חגיגה שלמה של גרוב ועצבים. הבנייה של השיר ראויה לציון, כאשר השיא של השיר מגיע ב-2:56, עם תפקיד הליד, שנשמע כמו קטע שיילקח מהדיסק הקרוב של אופת'. Hatfield היינו שיר פתיחה קלאסי, שנותן רמז התחלתי למה שצפוי, ו-Stoning Judas הוא לטעמי הלהיט האמיתי שמכניס את המאזין פנימה לתוך הדיסק.

שורה תחתונה, Byzantine מציגים LP בכורה שמאזינים של Meshuggah / Pantera/ Lamb of god וכו', יתאהבו בו מהתחלה. מצד אחד הוא די פשטני, וסטרייט-פורוורד, ובאותה הזדמנות ניכרת בו מחשבה, ומעט "Thinking man's metal", בדיוק במידה המתאימה כדי שיספק את כל הטכניים שבינינו, ואת כל אלה שפשוט מחפשים משהו לדפוק איתו את הראש, בעידן ה-פוסט-פנטרה. מומלץ מאוד!