1. Intro
  2. Invocation
  3. Genocide
  4. In These Eyes
  5. Abomination
  6. Forgotten Apocalypse

זה לא חדש, אנחנו על המפה. יש לנו הרבה חבר'ה שעם עבודה קשה, השקעה וכמובן כישרון פורצים החוצה לעולם באגרופים מונפים ובשאגות "אנחנו ישראלים שעושים מטאל", חותמים בחברות חשובות וזוכים לחשיפה רחבה. אני חושב שאם הם ימשיכו בדרך שכרגע נסללת, Capillaries יגיעו להרבה במות באירועים החשובים בגזרה. לידי הגיע ה-EP הראשון של הלהקה מגן יבנה, הקרוי Genocide Of Sins With Victims It Created. ה-EP הופק ע"י חן בלבוס ומופץ באופן עצמאי. על הכתיבה אחראי הסולן והגיטריסט תום כהן אשר יחד עם אמיר המתופף, שחר הגיטריסט ועמית הבסיסט יוצרים דת' מטאל מהוקצע. אני לא אעשה השוואות ללהקות אחרות כי אין מכנה משותף – Capillaries עדיין לא התחילו לפרוץ – אבל אם צריך שם, אפשר להשוות את הלהקה ל-Bloodbath, כיוון שמדובר בדת' מטאל עם גוונים מלודיים מצד אחד, אבל אפל ועוסק בתכנים פחות "נעימים".

כיאה לפן האפל, בחזית העטיפה צילום של יער בגוונים כהים. תמונות טבע מלנכוליות מהוות את הרקע בעטיפה הפנימית למילות השירים. השירים ברובם קצרים ופשוטים במבנה. הליריקה עוסקת בנושאים הסובבים סביב מוות, דת או מלחמה. האלבום נפתח באינטרו קצר המכניס את המאזין לאווירה הנחוצה. שימוש בשירה נשית וקלידים משיג את האפקט. "Invocation" נכנס בריף קלאסי לדת' השוודי האוטנטי, צווחה של תום מכניסה את השיר להילוך גבוה, מכות מהירות על הסנייר יחד עם דאבלים תוך כדי שבירות מקצב עם בליצים. אכן שיר המעורר רצון ללכת לפרק אדם \ פריט חסר משמעות כזה או אחר בסביבה הקרובה (אני הסתפקתי בלפרק "יופלה" בגלל שאני רעב).

"Genocide" נפתח בקטע מתוך סרט, אחד החביבים עלי למעשה, Blackhawk Down. כשמו כן הוא, השיר עוסק ברצח עם. אני יכול רק לשער שמדובר בשואה. השיר מובל ע"י ריף ת'ראשי, כאשר באמצעו הוא נשבר ע"י סולו באופן קצת גס שמוריד את הדופק, אך תום מחזיר מהר מאוד את הרכבת למסלולה עם צווחה. השיר מסתיים בקטע קלידים דרמטי כמתחייב מנושא השיר. בשני השירים הראשונים השירה היא גראוולינג עבה, אך ב-"In These Eys" הטון עולה והופך להיות צווחה צרודה. שוב שיר אגרסיבי ומהיר – נעשה שימוש ברובו בבליצים מהירים.

הרצועה החותמת את ה-EP נקראת "Forgotten Apocalypse" וממשיכה את הקו המוזיקלי-מיליטנטי. אמיר מרביץ לתופים במרץ כאילו היו אלה נציגי להקת EMO שתופסת את הבמה המרכזית ב-Wacken. קטע מורכב עם שימוש נרחב בריפים מגוונים, מנסרים אשר במשך דקה מובילים את השיר לפיידאאוט עד לסיומו. לסיכום, כן, הם בועטים בראש. כן, הם מקצועיים. כן, הם יודעים לכתוב ולבצע, וכן, זו סקירה ולא פרסומת של ערוץ הקניות. מלבד שיפצורים קטנים שהם צריכים לבצע במבנה של מספר שירים, הלהקה יושבת היטב ומסייעת למאזין במהלך כל שיר לשחרר מספיק קיטור כדי להניע את בריטני ספירס שלפני הדיאטה, וזה המדד הכי חשוב לרמת אגרסיות של להקת מטאל. חברים, עבודה טובה, תמשיכו כך!