Cradle Of Filth – Midnight in the Labyrinth
- A Gothic Romance (Red Roses for the Devil's Whore)
- The Forest Whispers My Name
- The Twisted Nails of Faith
- The Rape and Ruin of Angels (Hosannas in Extremis)
- Funeral in Carpathia
- Summer Dying Fast
- Thirteen Autumn and a Widow
- Dusk and Her Embrace
- Cruelty Brought Thee Orchids
- Goetia (Invoking the Unclean)
- The Rape and Ruin of Angels (Hosannas in Extremis)
- Dusk and Her Embrace
- Summer Dying Fast
- The Twisted Nails of Faith
- Funeral in Carpathia
- The Forest Whispers My Name
- Cruelty Brought Thee Orchids
- A Gothic Romance (Red Roses for the Devil's Whore)
- Thirteen Autumns and a Widow
אם חשבתם שהדבר הנורא ביותר שיצא עד היום מבית היוצר של Dani Filth היה הקאבר המזעזע ש-COF ביצוע לשיר האייטיז: Temptation של Heaven 17, כדאי שתחשבו שוב.
להבדיל מהפעם ההיא, בה השיר היה מזעזע במקור, הפעם מדובר בשירים אשר הביאו את הלהקה לגדולתה ונלקחו מ-4 אלבומיה הראשונים אשר מרביתם היוו פריצת דרך בתחום האקסטרים/בלאק מטאל באמצע שנות ה-90 – אלבומם הראשון: The Principle of Evil made Flesh שיצא בשנת 1994 ונחשב בעיני רבים לאחד מאלבומי הבלאק מטאל הטובים שיצאו אי פעם; האי.פי: V Empire שנכתב והוקלט בחופזה בשנת 1996 ע"י הלהקה על מנת שתוכל להשתחרר מההסכם מול חב' התקליטים Cacophonous recording ולחתום על חוזה עם חב' התקליטים Music for nations; אלבומם השני: Dusk… and Her Embrace שיצא בשנת 1996 ונחשב כאחד מהאלבומים פורצי הדרך בז'אנר האקסטרים מטאל ואלבומם השלישי: Cruelty and the Beast שיצא בשנת 1998, אשר הינו אלבום קונספט מדהים על הרוזנת ההונגריה אליזבת' בת'ורי. לאחר מאבק, כנראה ממושך, הצליחו חברי להקת COF לשים את ידם על זכויות היוצרים של שירי 4 האלבומים הנ"ל, ולאור התוצאות הסופיות, אולי חבל שכך. האלבום, אשר בגרסת ההוצאה המוגבלת שלו הינו אלבום כפול, החלק הראשון באלבום מכיל עיבודים ל-9 שירים מתוך ארבעת האלבומים שציינתי והחלק השני מכיל למעשה את אותם עיבודים, פחות או יותר, אך משתתפים בהם רק כלי הנגינה הכוללים רביעיית מייתרים עלומה בשם The red slice quartet וקלידיו של Mark Newby-Robson. העיבודים המלאים (מהחלק הראשון באלבום הכפול) מכילים בנוסף גם שירת מקהלה, קולו הענוג של מיודענו מר Filth וקולה של Sarah Jezebel Deva, אשר שבה ללהקה (לאחר שעזבה אותה לפני כ-4 שנים) על מנת להקליט עימה מחדש את הקטסטרופה הזאת.
להבדיל מאלבומים אחרים בהם עובדו שירי מטאל או רוק לנגינה המשלבת בתוכה כלי מיתר או תזמורת בשילוב עם להקת המקור (כמו ב-S&M, The Queen Symphony), לא נראה באלבום כל סימן מיתר חברי הלהקה.
ככלל, באמת שאין מילים טובות לומר על האלבום. שירים כמו The forest whispers my name האלמותי ו- The rape and the ruin of angles המתהדרים במקור בסוג של הפקה מוזיקלית אגרסיבית ובועטת, הופשטו לחלוטין מכל סממן מקור שלהם, למעט התווים והמקצב, ובמקומם הובאה קוורטת מיתרים שלא ברור כל כך מה תפקידו בחבילה, ודומיננטיות עודפת של קלידים מסונטזים. אמנם, הרצון להשמע כפסקול של סרט אימה, כפי שציין Dani Filth בראיונות שנעשו עימו, יכול להשמע כתירוץ טוב, אך הפשטנות המוגזמת של העיבודים והשימוש המינימלי בכלי נגינה אורקסטרים, גורמים לאלבום להשמע כמו אוסף של Intro לא נגמר.
אם להשוות את האלבום, ובעיקר את החלק השני של האלבום (אשר הינו כאמור אינסטרומנטלי לחלוטין), לאלבומים אחרים בהם למשל העיבודים הנעשו ע"י גורמים חיצונים לכלי תזמורת או מיתר ללא מעורבות פעילה של להקת המקור (כמו: Apocalyptica, Third Eye Open), אפשר להבין שאולי אפשר היה לעשות זאת בצורה טובה הרבה יותר גם באמצעות שימוש במספר מועט של כלי נגינה.
יתרה מכך, התוצאה הסופית של האלבום היא הוכחה שבמידה ואין ללהקה יכולת לבטא כמו שצריך את האמירה המוזיקלית באופן משביע רצון, עדיף אולי שחידושם של שירים המהווים את הבסיס והיסודות ללהקת, תעשה בידי אחרים, אשר לאו דווקא קרובים ללהקה, שנמצאת מזה כמה שנים בתקופה לא ממש זוהרת של עשייה מוזיקלית.
כולי תקווה שאלבומה הקרוב של COF – The Manticore and Other Horrors, אשר עתיד לצאת בסוף החודש הקרוב (בחג ההאלווין), אכן יחזיר קצת את הלהקה למקורותיה המוזיקליים, כפי שמבטיחים חברי הלהקה בראיונות שנערכו עימם, ויסיים את התקופה הלא ממש טובה שעוברת על הלהקה מבחינה יצירתית.