Dark Fortress – Eidolon

Dark Fortress נמצאת באיזור עוד משנות ה-90' המוקדמות, ורק לאחרונה היא מתחילה לצבור תאוצה ולהכנס לתודעה של קהל המטאל בעולם, וזאת בעיקר לאחר שחתמה בלייבל Century Media, וכן זכתה לכותרות רבות בעקבות הצטרפותו של גיטריסט הלהקה V Santura להופעות האיחוד של Celtic Frost. מקורה של הלהקה הוא בבווארייה שבגרמניה, ותחום התמחותה הוא בלאק מטאל מלודי-סימפוני, שלמרבה ההפתעה לא נשמע גרמני כלל וכלל.

האלבום האחרון של הלהקה מ-2006 שנקרא Séance, השאיר אצלי רושם לא רע בכלל, הייתה בו מידה של מקוריות וחדשנות ועמה גם עומק ואווירה, והיה ברור כי הושקע רבות במוזיקה. כעת חוזרים Dark Fortress עם הוצאתם הטרייה, Eidolon, שהוא אלבום קונספט שעיקרו ברעיון פאראנורמלי יווני שהוא ריטואל בו אדם בטראנס עובר דרך מראה למימדים אחרים… או משהו. אבל עזבו אתכם מקשקושים רוחניים, בואו נהיה פרקטיים ונתחוב את הפלסטיק לתוך הקופסא המרעישה ונראה מה יצא.

השיר הראשון, "The Silver Gate" מתחיל לבנות את אווירתו בקלידים קיטשיים שעד מהרה נדחקים למאחורי תיפוף עצבני וקצת כאסח על ההתחלה, באופן סימבולי במידת מה, שכן האלבום הזה באמת תופס לעצמו סאונד קצת יותר אגרסיבי ונוטה יותר לחספוס הבלאק מטאל בו פגשנו ב-Séance ופחות לקטעים האטמוספיריים. כמו כן אנו פוגשים בתוספת החדשה ללהקה, היא הסולן Morean שהצטרף ללהקה ממש לאחרונה ומחליף את Azathoth הסולן הקודם. באופן אישי, הווקאלס של Morean יותר מדברים אליי מאחר ואני מחובבי הבלאק על צדדיו הקיצוניים יותר, וMorean נותן ווקאלס עם אופי יותר צרוד ועמום שפחות מכניס את הלהקה לשבלונת ה"בלאק מטאל המלודי" ומקנה להם מין אדג' חדש.

שלושת השירים הראשונים הם מקבץ הקונספט הראשון, ושלושתם יחד מתארים קריאות של ישויות מאותם מימדים שהוזכרו קודם לכן. בשיר השני "Cohorror" הקונספט מועבר יפה עם ריף אקוסטי סטייל-דייסקשן וקולות אחוזי טירוף הבוקעים מן הרמקולים. השיר הבא במקבץ זה עם השם הנפלא "Baphomet" הוא אחת הסיבות לשמן מן הראוי לתת ל-Eidolon שמיעה, וזאת משום שאנחנו זוכים להופעת אורח מלא אחר (שימו לב לרפרנס הכפול) מ-Tom Fischer סולנה של Celtic Frost. מעבר לכך, זהו שיר גדוש דרמטיות כיאה לאורחו המכובד, והוא זורם באגרסיביות יתרה ושלל ריפים מהירים ואלימים שלאחריהם פונה לכיוון איטי ומטיל אימים באווירה חשוכה ושטנית המתעצמת בסולו גיטרה מקיז דם המביא לסיומו של השיר.

"The Unflesh" פותח את הרצף הבא של שלושה שירים שרעיונם המשותף הוא המסע האסטראלי של הנשמה מחוץ לגוף האנושי ואל הקיום הלא ארצי. השיר מציע פן יותר אחוז טירוף של הבלאק מטאל של Dark Fortress, אליו מצטרף גם "Edge Of Night" הברוטאלי שידאגו שלא תלכו לישון בלי לסבול מסיוטים על רוחות רפאים יווניות הקופצות לכם מן המראה. שלישיית השירים האחרונה בדיסק מציגה את הלידה מחדש של העולם בצידה השני של המראה, בעוד שהצד הארצי שלה נהפך הוא להשתקפות המוזרה שבמראה. מקבץ זה נפתח בשיר בעל השם המתבקש "No Longer Human" הטומן בחובו איזה ריף מעניין ולא הרבה מעבר לכל מה ששמענו עד כה.

"Catacrusis" אמנם גדוש קלידים עד כדי בחילה בתחילתו, אך יש בו גם אווירה חזקה ביותר שהופכת אותו ראוי לציון, מה גם ש-Morean בוחר כאן לשנות מעט את סגנון הווקאלס שלו, והם מתגוונים בין סקרימינג צרוד ומאומץ יותר לבין מין גראול עמוק, שיחד עם הגיטרות המתנסרות בסאונד החד שלהן הופך את האווירה מאיימת הרבה יותר. לסיכום, Eidolon הוא המשך נחמד אך לא מבריק ל-Séance, השירים מתחבבים על האוזן דיי מהר, שזה לא בהכרח דבר טוב שכן זה מעיד על המוזיקה בהיותה שטחית במידת מה, מה גם שחסר ב-Eidolon המוטיב של האטמוספירה רבת-השכבות שהושקע בה כה הרבה בדיסק הקודם. היה כאן אמנם צעד שמצא חן בעיניי והוא החלפת הסולן וניסוי עם מוזיקה יותר אגרסיבית הסוטה יותר לבלאק המחוספס, אך עם זאת נאבד משהו בדרך שהיווה חלק אינטגרלי מאיכותו של Séance.