Dark serpent – M.K.C mass killing convention

Dark serpent הישראלים מוציאים אלבום מלא וחדש. אם עד עכשיו לא שמעתם על הלהקה או על זה שהם מוציאים אלבום חדש לכו תעמדו בפינה ותדפקו את הראש כמה פעמים. בפינה, כי זה יותר כואב ממשטח רגיל. אני כותב את זה מניסיון, עשיתי את זה בגלל שעד עכשיו לא יצא לי לשמוע אותם, אין לי מושג איך זה קרה אבל למרות ששמעתי את שמם לא מעט פעמים ובתקופה די ארוכה הגעתי להופעות ישראליות רבות, עד עכשיו לא יצא לי לשמוע אותם ולכן בחרתי לעמוד בפינה ולדפוק את הראש בחיבור של הקירות כעונש עצמי. קודם כל – מדובר בלהקה שקיימת כבר מ 1997. את החומר שהקליטה אז שיחררה רק ב 2002 בדמו Siatha Deshmaya בן ה 5 שירים, שאת חלקם הלהקה מבצעת שוב באלבום ובספליט משנת 2010 המכיל 3 שירים. לפני כן הלהקה התרכזה בעיקר בהופעות חיות ולמעשה רק בשנים האחרונות חברי הגרעין המרכזי בלהקה החליטו לעלות שלב ולהתרכז במוסיקה באופן שיאפשר להוציא אלבום שלם. הלהקה חוותה מספר שינויים בהרכב וכרגע חברים בה אורי שלו הסולן והגיטריסט ג'יארדלו קרבג'יו – הם שיחד הקימו במקור את הלהקה, ואיתם כיום צחי ברקוביץ' הבסיסט ויובל תמיר המתופף.

העובדה כי הם קיימים כבר למעלה מ 10 שנים עומדת היטב מאחורי האלבום המקצועי הזה. החומר – מוסיקלית, ליריקלית וכמובן בפן הביצוע פשוט יושב טוב. האלבום יוצא בהפקה והוצאה עצמאית בסיועו של יובל קרמר מ Amaseffer כאשר 8 הרצועות הראשונות בדיסק הוקלטו באולפנו של קרמר. 3 השירים האחרונים הוקלטו בהופעה חיה. האלבום כולו מוסטר אצל מרקוס טסקה הגרמני (שעבד בין השאר עם Symphony X, Vanden plas וגם Amaseffer). על העטיפה אחראית נטלי בטלהיים שבאורך פלא מוציאה עטיפה שמזכירה מאוד את ציוריו של Ed repka. אז מה יש לנו בדיסק הזה? מעבר מת'ראש שובר ובלתי מתפשר – בכל מובן המילה, יש לנו 8 שירים עמוסים בריפים, תיפוף אגרסיבי מעשה ידיו של ניר נקב (Salem), סולואים מנסרים וכמובן ליריקה שעוסקת במלחמה, קרבות ורוע. אפילו האינטרואים נבחרו בקפידה ובעלי משמעות – אם זה קטעים ממשנתו של Charles Manson או גנרל "Buck" Turgidson מהסרט Dr. Strangelove אשר גם פותח את השיר הראשון שנושא גם את שם האלבום.

השירים עמוסים לעייפה בריפים רבים, סולואים מהירים וגיוונים רבים. אם זה בשיר הראשון M.K.C שנפתח בבליץ מהיר, או Shot by friendly fire הקצר שמתמלא בסולו ארוך ומלודי שבהמשך מתחלף בריף מהיר מלווה שוב בבליץ ותיפוף מהיר. ניתן למצוא בשירים טביעות אצבע של השפעות רבות מענקי הת'ראש – אם זה Slayer האמריקאים (הריפים הכבדים) או הת'ראש הגרמני הקלאסי דוגמת Kreator ו Destruction (העליות בקולו של הסולן). הנגיעות המלודיות מזכירות מעט גם את Anthrax. עם זאת, ללהקה סגנון יחודי משלה שמשלב את אותם נגיעות מההשפעות הקלאסיות – ריפים עם סגנון אוריינטלי משולבים בת'ראש אוטנטי. הרצועה השישית Siatha De’Shmaya שהופיעה בדמו הראשון של הלהקה – שיר מהיר המכיל שירה המזכירה מעט את סולנה של Metallica במספר קטעים. השיר שעוסק בחורבנה של סדום נלווה לשירים נוספים המתקשרים לעובדת היות הלהקה ישראלית – אם זה Shot by friendly fire או Land of the free שניתן להבינם גם בהקשר הישראלי.

לסיכום, התרשמתי מאוד אבל לא הופתעתי. אין שום ספק כבר תקופה ארוכה שהעובדה שאנחנו מדינה קטנה במזרח התיכון לא מונעת מלהקות מצוינות לצמוח ולהתפתח ולהוציא חומרים שלא נופלים באיכותם מחומרים של להקות אירופאיות. היום לדעתי הדבר מובן מאליו ולא צריך להתייחס לכל אלבום של להקה ישראלית כהפתעה או כדבר חריג בנוף הישראלי. "אנחנו על המפה" נאמר כבר בשנות ה 70, היום אנחנו צריכים להתנהג כאילו הדבר עובדה מוגמרת ו Dark serpent באגרסיביות שלה ובאיכות הביצוע אינה נופלת מלהקות אחרות שמחזירות לת'ראש עטרה ליושנה. לאלבום יש הרבה פלוסים ונקודות זכות ואם עלי לציין משהו שפגע איכשהו בהאזנה או בקריאת הליריקה זו רק העובדה כי בחלק מהשירים הלהקה קצת העמיסה על השמיעה עם ריפים ושבירות – אבל וכאן האבל הגדול, אין בכך שום מגרעה או נקודה שלילית. האלבום הוא אלבום ת'ראש שובר ומהנה בכל ההיבטים והמרכיבים. אני מאחל ללהקה הרבה הצלחה בהמשך כי בהחלט יש לה עתיד ופוטנציאל אדיר.