1. Awaken
  2. Final Prayer
  3. Storm Inside The Hourglass
  4. Fall
  5. Hidden Emotions
  6. Unveiled Masquerade

יש קושי ענק בלסקור להקה שנותנת לך דמו, שבעטיפתו החבורה מצולמת עם מבט של "בבקשה שמישהו יכתוב עלינו ביקורת, אנחנו גרמנים ואנחנו מנגנים דת' שבדי, זה כל כך לא פייר!" זה כמובן לא בגלל המוזיקה הנהדרת של Dawn Of Perception, אלא בגלל שמדובר בדמו, וכמו אלה – יש אין סוף מסוג זה גם בארץ.

איך הגיע אליי דמו של להקת דת' מלודי בלתי חתומה לסקירה? בחיי שאפילו אני לא זוכר, אבל התוצאה צועקת עלי מבעד לרמקולים לדבר בעד עצמה. הדמו, הנקרא Fragments הוא יצירת דת' מלודי חביבה, מופקת ברמה בינונית מינוס במקרה הטוב ודי רע במקרה המצוי, אבל מציגה חבורה כשרונית של חבר'ה שיודעים היטב מה ההשפעות שלהם ומה הם מנסים לעשות.

אז כן, הם עשו שיעורי בית. הם למדו את המלודיות הקליטות ש-In Flames שכחו איך מנגנים, הם השכילו לשלב את עבודת הגיטרה הכובשת שעשתה את Edge Of Sanity למה שהיא הייתה, הפריטות טרמלו של Dark Tranquility והמעברים הפרוגרסיבים של Opeth. עדיין – יש לזכור שמדובר בלהקה מתחילה, ולמרות ששירים כמו "Storm Inside The Hourglass" כתובים היטב, ושירים כמו "Fall" נותנים בראש כמו שצריך – מה שחסר ללהקה הזו הוא פשוט מישהו שיגרום להם להשמע מיוחד.

מפיק טוב עשה ל-At The Gates שהיו מצויינים אלבום כמו Slaughter Of The Soul שהפך לגולת הכותרת שלהם. מפיק מוצלח מוציא מלהקה כמו Carcass את הפוטצניאל להוציא חומר כמו Heartwork, ומלהקות כמו Arch Enemy, Kreator ו-Nevermore להוציא את הצדדים היותר מלודיים אך כובשים שלהם. אם הייתי מפקיד את הדמו של Dawn Of Perception בידי בחור כמו דן סוואנו הוא היה הופך את היצירה הזאת, שמורכבת מסה"כ מ-6 שירים, ל-EP רצוף איכות. המוזיקה כבר כמעט שם, היא רק צריכה את הליטוש ההפקתי ואת הביקורת החיצונית שהופכת להקת להקת דת' מטאל מלודית רגילה ללהקת דת' מלודית רגילה אבל מוצלחת פי כמה.

מבחינת חומר מוזיקלי – יש תאומה ל-Dawn Of Perception בכל ארץ ובכל מחוז. אפשר בקלות לומר שיש להם אחות תאומה בישראל בצורת Solitary, אבל לדעתי אפילו Solitary הספיקו להרחיק לכת יותר מהחבורה הגרמנית המדוברת, ולמרות אהדתי הרבה ללהקות שכאלה – אין בה משהו המייחד אותה להבדיל מהאחיות המקומיות שלה בכל מיני ארצות, מדינות ואזורים שכוחי אל, לא במידה מיוחדת.

פזמונים חוזרים בשירה נקייה, סולואים מלודיים במיוחד, ריפים חורכי גשרי גיטרה ותופים חובטים, אך הכל נשמע כאילו הוקלט באולפן בי"ס ולא בסטודיו המיועד למטאל, ולמרות שגרמניה ארץ רחבת ידיים, אפשר בקלות לגשת לחברי להקת המטאל הגדולה באיזור, לשאול אותם איפה הם הקליטו את היצירה האחרונה שלהם, לשים כמה מזומנים ולפעול למטרת עתיד ורוד יותר. Dawn Of Perception מבחינה מסוימת מציגים מוצר לא גמור, לא מיוחד דיו, ולמרות שהפוטנציאל זועק מהם בכוח החוצה, ההרגשה החסרה של "שמעתי את זה פעם וקראו לזה In Flames בזמנו" פוגעת בהם הרבה יותר משאר להקות הדת' המלודי באשר הן, וחבל.