Dented Edge – Devastator

האתגר בלגרום למוזיקה להישמע אוטנטית לפעמים יותר קשה מהאתגר לגרום למוזיקה להישמע הכי מקצועית שאפשר. לפעמים להקה יכולה להיות מורכבת מהנגנים הכי שפיצים, הסולן הכי חיה והמתופף הכי יושב, להקליט באולפן הכי סופני, ולקבל תוצר הכי מוגמר שיש, אבל בכל זאת אף אחד לא ירגיש שיש בו משהו מעבר לעוד עותק של להקה אחרת. אני כל כך מבסוט על ההזדמנות ליפול על אלבום קצר-נגן ישראלי טרי בשם Devastator של הברנשים מ-Dented Edge שפשוט לכבודם אני אחבוש כובע מצחייה ואשים פלאנל. החבר'ה האלה עושים סטונר מטאל כפי שכתוב בספר, מנגנים אותו טוב, אבל מעבר להכול – הוא מרגיש הכי נכון והכי אמיתי ואי אפשר לקחת להם את זה.

כדי להבין למה אני חושב ככה, הבא נסתכל רגע על הרוק בארצנו. כן, הרוק באופן כללי. לא צריך יותר מדי רחוק – תסתכלו רק על העשור האחרון, אולי עשור וקצת. כל כך הרבה אומני רוק עם אפס כישרון עשו כסף מלהיטים חד פעמיים רק בגלל שהם התברגו בצמרת חברות התקליטים שהפיצו את הדיסקים שלהם, לעתים נדמה, רק אצל DJ's במסיבות קיבוץ, שדור שלם של מוזיקאי רוק גדל על תרבות האינסטנט האלטרנטיבית של עולם הרוק הישראלי, שהוא שלעצמו ז'אנר פיקטיבי לחלוטין.

הנה באו Dented Edge (פעם היו ידועים כ-Devestator, אבל שינו את שמם מכל מיני סיבות, אני מניח שאחת מהן היא שיש להקה אחרת בשם הזה) ומחקו את העוול. הם עושים סטונר מטאל, שבמהותו הוא מאד רוקנרול – ומאד אמריקה – ומאד כיף חיים פשטני ורגיל, ולימדו את כל אותן להקות-תערובת \ אסקוט \ זבובים \ ג'ירפות \ פילים ושות' איך עושים את זה. זה מגוחך, שאנשי התעשייה המקצועיים ביותר לא יכולים לייצר מוצר מוזיקלי שיתחרה באוטנטיות של להקה של חמישה נערים בני 18 מקרית אונו.

אז מה יש לנו פה – מוצר מוגמר ומוצלח של להקה בדרך למעלה? אנקדוטה נוספת בשלהי דרך החתחתים של בניית מפלס רציני של סטונר מטאל בארצנו? או אחת מהלהקות האלה שיקומו וייעלמו כמו Weedust, Bagaj שלא לדבר על Magnolia? האם זה חם או סתם – אם נשתמש בשפה זולה יותר? אז זה חם כמו אש וטעים כמו משמש, ה-EP המופק עצמאית הזה הוא בשורה נהדרת של כל עולם הרוק הישראלי, לכל מי שאוהב את המטאל המקומי שלו קצת מעודן, קצת מלטף, אבל עדיין מלוכלך מזפת ומצחנה של נרגילה ואלכוהול זול בפארק השעשועים של אוסישקין (נו, בכל עיר יש פארק ליד מקום שנקרא אוסישקין, תגדילו ראש קצת) – הנה מישהו בא והקליט את זה.

מהשיר הפותח, "Herd", שמהווה בעצם סיפתח מצוין ואווירתי לתוצר המלא, דרך "Mind Territory" ובמיוחד בשירים "Worth A Shot" ו-"With No Position To" הלהקה הזאת Dented Edge עושה בכזו תמימות דעים וכזה הלך רוח סטונר מטאל אמיתי, כמו ש-Black Sabbath רצו שיהיה, ואם לא הם – אז לפחות Down.

השם Devastator הוענק ל-EP הזה מהסיבה הפשוטה, אני מניח, שהוא פשוט מייצג את התקופה עד כה של הלהקה, "תקופת ה-Devastator" שלה ומראה גיבוש זהות רציני, כיפי, עם ניחוח נעורים מוצלח שגורם לי להתגעגע לתיכון – אתם יודעים, להתאסף עם החבר'ה, לשחק קצת כדורסל במגרש של עמידר, לאבד את המפתח למקלט שבו עושים חזרות, לקבל רישיון ולעשות רונדלות עד שמישהו נתקע בבגאז', להתפנן מההופעה הראשונה שלך – וכל זאת כשהיא נשמעת לא כמו מיליון דולר – אבל כמו השקעה בטוחה של כמה מאות שקלים. אני את האלבום הבא של הלהקה קונה בטוח, בהנחה והוא יתפתח בקו לינארי ומקצועי כמו ה-EP הזה.

האם זוהי יצירת מופת? לא, ממש לא. זה לא מגרד את מרגלות רגליו של Deliverance של Corrosion Of Conformity ולא אף אחד מאלבומיהם של Crowbar – אבל זה מגניב כל כך, ועושה כל כך טוב על הלב שחבר'ה צעירים כאלה עושים מוזיקה שצעירים אמורים להנות ממנה, ולא רק זקנים בני 40, עד כדי כך שאתה מרגיש בטוח שאת הז'אנר הזה ישראל לא החמיצה. כל צליל וכל תו בוקע ישראליות, אבל לא באופן המסריח והמעצבן שאנחנו מכירים, גם לא במוזיקה. זה לא מוניקה סקס. זה לא היהודים. זה לא מנסה לעשות שעטנז מעוות של רוק רע עם רוק טוב. זה פשוט טוב ונכון. לא פחות חשוב – זה מגניב וגרובי.

יש אומרים שסטונר אמיתי – רוק ומטאל – אתה צריך לעשות ממרומי גיל ה-40, אחרת אתה פשוט מנסה להיות החיקוי של אנשים גדולים ממך, ולהכניס רוח צעירה וחיה לז'אנר שמטרתו להיות מסורבל ואיטי. Dented Edge לא נופלים על הקטע הזה. עם ליפות על הראש של לפני-גיוס ועם שירים על מערכות יחסים מטופשות או אפילו שמות מטופשים כמו "Against The Mutant" הלהקה הזאת קלעה בול למהות הסטונר מטאל – ובתור 4 חבר'ה לפני גיוס, ישראלים, מקרית אונו, זה לא סתם לקלוע, זו שלשה מהצד השני של המגרש.

הדבר היחיד שנותר לי לומר הוא שעם כל האמביציה של המוצר הזה, שהוא סה"כ EP עם 5 שירים וקצר מחצי שעה, אני מקווה אחושילינג ש-Dented Edge תתברג היטב לסטנדרטים של להקות ישראליות כמו Breorn ו-Buzzer, כי אם בגיל הזה הלהקה מוציאה כזה EP מוצלח, אז כשחבריה יגיעו לגיל 25 הם יעשו כבר משהו בסטנדרטים של Mustache וחבר'ה, זה כבר הרמה הכי גבוהה של סטונר מטאל ורוקנ'רול מבלי להיות הטיטאנים של התחום. אבל נו, אפשר לשאוף גבוה, בשביל זה אנחנו ישראלים וצעירים, לא?