Dionysus – Anima Mundi
- Divine
- Bringer of War
- Anima Mundi
- Heart Is Crying
- What
- Eyes of The World
- March For Freedom
- Closer To The Sun
- Forever More
- Paradise Land
לכל אלה שיצא לשמוע את Luca Turilli, פרוייקט הסולו של גיטריסט להקת Rhapsody, או את האלבום הראשון של אל היין היווני Dionysus, דלגו על הפסקה הבאה והמשיכו לקרוא. לאלה מכם שלא יצא מסיבות כאלה או אחרות, אך יש להם חיבה לפאוור מטאל טוב, אני אישית ממליץ לכם להמשיך ולקרוא, כי לא תתאכזבו.
ועכשיו, אחרי שאספתי כמה מאזינים, ברצוני לדבר בראש ובראשונה על Olaf Hayer, הסולן שאני יכול להגיד בבטחה שנשמע יותר טוב בכל פעם שהוא משתתף ביצירה מוזיקאלית כלשהי. וכעת, לאחר השתתפותו הקצרה בפרוייקט אופרת המטאל Aina, הוא חוזר ובגדול עם להקתו Dionysus, שנתיים לאחר צאת אלבום הבכורה "Sign of Truth", עם יצירה חדשה ומלודית, הרבה יותר טובה וזורמת מקודמתה, שצמד המילים 'פאוור מטאל' בוקע ממנה בכל צליל וצליל.
ואם כבר עסקנו בצלילים, תנו לי לספר לכם שהראשונים שתשמעו מהאלבום "Anima Mundi" (שפירושו מלטינית "נשמת העולם") הם של השיר "Devine" שבלי הרבה חרטוטים ומקהלות מופלצות מתחיל עם כמה ריפים מהירים וטובים של גיטרה וישר עובר לקולו המלכותי של Olaf. השיר אמנם ממוצע למדי, אך יש בו הרבה קצב כיאה לשיר פאוור והוא מכניס אותנו ככה לאווירה הכללית שתשרור לאורך האלבום כולו.
אחריו מיד מגיע שיר קצת יותר כבד ומתון, ששמו "Bringer of War", וחוץ מגודל ריאותיו של הסולן וסולו הגיטרה המדליק של Johnny Öhlin שניגן בעבר בלהקת Nation, לא הבחנתי במרכיבים מיוחדים נוספים. אבל לפני שהספקתי להגיד "סעממק.. עוד אלבום לפח!", הגיע שיר הנושא של האלבום, המתחיל בשילוב קלידים ומלודיה, עובר לקצב מקפיץ ופזמון קליט המלווה בקולותיהם של חברי הלהקה, ומסתיים בתחושה שמפה והלאה זה רק הולך ומשתפר.
השיר השביעי באלבום, "March For Freedom", היינו השיר האפי של האלבום, והוא מבוצע באופן יוצא מן הכלל כיאה לסוג זה, עם פזמון כובש, מלודיה חזקה ועוצמה שגרמה לי להאזין לו שוב ושוב… ושוב, עד ששמתי לב שיש עוד 3 שירים באלבום, והמשכתי הלאה. וכך הגעתי לשיר "Forever More", שעקב היותו חלק מאלבום פאוור מטאל, החליט להיות בלדה, ולהפתעתי, גם עבור מתעב בלדות-פאוור שכמותי, הוא נשמע חביב למדי.
וכך לאחר שיר נוסף ואחרון, נסתיים לו האלבום בשמחה ובששון … מאיפה זה בא!? … בכל אופן, אמנם אין הרבה חדש תחת העננים, והגשם ממשיך לרדת כמו שגם עשה עם הרבה להקות אחרות אך תמיד אפשר לסמוך על הטיפות שישקו במקומות אחרים (המורה לספרות הייתה גאה בי). ואם לא הבנתם מה אמרתי עכשיו, הפירוש הוא שהאלבום אינו פורץ גבולות אבל הוא בהחלט מספק את הסחורה בצורה איכותית ביותר והוא מומלץ לכל חובב פאוור מטאל ממוצע. ובאשר ל-Dionysus, אם הם ימשיכו לתפקד כמו שהם עכשיו, אין לי ספק שהם יהיו עמנו לעוד הרבה זמן… אך זה כבר בידי האלים להחליט… 😉