לא כל יום אנחנו שומעים על להקה חדשה בחברת Moonfog הנורווגית, ומאורע נדיר עוד יותר הוא להקה כזו שאין בה אף חבר העונה לשם Satyr או Fenriz. הרבה זמן אני כבר מחכה
לשמוע משהו חדש מהחברה המצוינת הזו שהביאה לנו את סטיריקון, דארקת'רון, Thorns, DHG ועוד כמה להקות מכובדות בהחלט. דיסיפלין החדשים אמנם עומדים בהחלט בסטנדרטים הגבוהים של איכות ומקצועיות שמציבה החברה (זאת אומרת, אם לא מחשיבים את דארקת'רון כשמדברים על מקצועיות), אבל לא בסטנדרטים של מקוריות.

אין מה לעשות, האלבום הזה מצוין, מקצועי ומהנה, אבל לא מקורי. דיסיפלין נשמעים בדיוק כמו מה שהייתי מגדיר "קו היצור של Moonfog" – ערבוביה של סטיריקון המאוחרים, דארקת'רון המאוחרים, ות'ורנס. הם עושים בלאק מלוכלך, קר ומרושע, במקצבים בינוניים. הסולן נשמע בדיוק כמו סאטיר, אחד לאחד, סאונד הגיטרה נשמע כמו האמצע המדויק בין זה של סטיריקון וזה של דארקת'רון, והתופים אמנם לא מזכירים במיוחד אף אחת מהלהקות שהוזכרו לעיל, אך זה בגלל שהם משעממים לאללה.

דבר טוב שניכר אצל דיסיפלין ולא ניכר בצורה משמעותית אצל שאר הלהקות הנ"ל הוא ההשפעות הברורות הרבות מלהקות הת'ראש של שנות השמונים.זה נחמד, כי זה מוסיף משהו שלא קיים אצל הלהקות שהוזכרו לעיל, ואפשר לשמוע כאן השפעות ברורות מחלוצות כגון וונום או באת'ורי. למרות כל זה, הריפים עדיין צפויים מאד.

אבל, עם כל הקטילה הזו ליצירתיותה של הלהקה, מקוריות היא לא הכל. אני לא יכול להכחיש שכשאני שומע את האלבום הזה אני מוצא את עצמי דופק את הראש כמו משוגע, כיוון שזהו אחד מסגנונות הבלאק האהובים עליי ביותר. גם אם אפשר לשמוע את זה אצל הרבה להקות, יש משהו נחמד בצורה בה הלהקה לוקחת את הסגנון של כל אותן הלהקות ומראה בו שליטה מוחלטת. האלבום מנוגן בצורה מקצועית ביותר, ואם עוד לא מיציתם את הסגנון הזה, אני יכול רק להמליץ לכם לשמוע את דיסיפלין ומהר.

שיר הפתיחה, Ultimatum, מרשים יותר משאר האלבום, שכן הוא אינטנסיבי ומטורף הרבה יותר, וגם בולט בסאונד שלו בין שאר השירים באלבום. לעומת זאת, שירים כמו Hate Engineנשמעים כה מוכרים שכבר בפעם הראשונה ששמעתי את השיר הזה הצלחתי לחזות לאן יתפתח כל ריף כבר בתחילתו. שירים כמו The Death Song, לעומת זאת, מספקים בדיוק את המנה הבריאה של המוכר והאהוב, יחד עם מקצועיות משובחת, וללא מונוטוניות יתרה.

לסיכום, אם יש לכם כבר את כל מה שאתם צריכים ואוהבים בתחום של סטיריקון, דארקת'רון, וכו' ואתם מחפשים משהו חדש, דלגו. לעומת זאת אם הרבה זמן כבר לא שמעתם משהו כזה, וזה מה שאתם רוצים, Disiplin הוא האלבום בשבילכם.