Don Airey – A Light In The Sky

23/04/08
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. Big Bang
  2. Ripples In The Fabric Of Time
  3. Shooting Star
  4. Space Troll Patrol
  5. Andromeda M31
  6. Endless Night
  7. Rocket To the Moon
  8. Lift Off
  9. Love You Too Much
  10. Cartwheel ESO 350-40
  11. Sombrero M104
  12. Into Orbit
  13. A Light In The Sky Pt.2
  14. Pale Blue Dot
  15. Metallicity
  16. Big Crunch
  17. Lost In The End Of Time

עוד יוצר שהגיע הזמן באמת שישחרר אלבום סולו משלו, הוא Don Airey. למי שעדיין לא מכיר, אולי הגיע הזמן באמת לפקוח את האוזניים, שהרי מדובר באחד הקלידנים המעוטרים ביותר בעולם המטאל, ואחד הפורים ביותר. זוכרים את הפתיחה הנפלאה לשיר המופת "Mr. Crowley" של Ozzy Osbourne? אז כן, מדובר בקלידים של Airey. זוכרים את להקת העל של גיטריסט Deep Purple הנודע Richie Blackmore? כן, מדובר ב-Rainbow, ו-Airey שותף להקמתה. ואם אתם מכירים שמות כמו Judas Priest, Bruce Dickinson, Gary Moore, Thin Lizzie, Whitesnake, ועוד רבים אחרים, אז אתם כנראה מכירים גם את Don Airey.

כאלה הם הקלידנים, אותם הכי פחות זוכרים. אולי כי הרביעייה הקדושה של המטאל היא בס-תופים-גיטרה-סולן, וקלידים תמיד מתחבאים להם מאחור. ואולי כי לא תמיד הם מקבלים הבמה הראויה להם בעולם המטאל, שבאופן טבעי מושך לכיוון הגיטרות המייבבות באלימות. אם כבר קלידנים, אז בדרך כלל נמצא אותם בהרכבי פרוגרסיב רוק ומטאל, שם הם מקבלים את הבמה הראויה להם. שהרי, את שנות השמונים אנו משתדלים להדחיק (וכמה נוח שאלו השנים בהן הקלידנים עלו לגדולה, בעיקר תודות לז'אנרים "קלילים" יותר של המטאל, עיינו ערך "גלאם מטאל").

אבל כדרכו של עולם, כל כלב ביג'י יומו, והגיע יומו של העכבר Don Airey. העובדה הכי מפתיעה באלבום הסולו שלו היא שאף אחד מחברי Deep Purple (ההרכב הנוכחי שלו) לא מגיע להתארח באלבום, ובעצם – אף שם גדול שאיתו עבד Airey בעבר לא מפתיע לשנייה. חבל, כי דווקא היה כיף למצוא את Bruce Dickinson שואג באיזה שיר, או את Rob Halford מלחשש קצת קולות רקע.

ומצד שני, אולי עדיף ש-Airey יעמוד בפני עצמו, ויקבל את הביקורות כמו גבר. זו קצת לא חכמה לרפד את אלבום הסולו שלך במלא שמות גדולים, כי אז הקהל באופן אוטומטי מקבל המון דברים שאולי לא היו מתקבלים בברכה בכל יום אחר. המזל הגדול הוא שהאלבום הזה עומד כמעט בכל סטנדרט שהוא מציב לעצמו – הסאונד מושקע מאד, וכיף לגלות שהפקה כמעט עצמאית שכזו מקבלת טיפול סאונד ממדרגה ראשונה, הרבה יותר מקצועית מהמון הרכבים שמגובים ע"י חברות תקליטים וכסף מסוגלות (או רוצות) לספק. כנראה שהגיל עושה את שלו.

מעבר לסאונד הפנטסטי, הביצועים מהודקים, מולחנים היטב ובנויים בדיוק כמו שהיית רוצה לקבל מאלבום סולו של קלידן – המון נגיעות של פרוגרסיב רוק ומטאל, לצד המון רגעים של הארד רוק משובח, גרובי ומוצלח, כזה שלרגעים (ויש הרבה כאלה) נוגע במטאל קשוח. קחו את הקטע החמישי, "Andromeda m31", קטע אינסטרומנטלי מוצלח במיוחד, שמתפתח נכון ונגמר בסולו גיטרה מלא אווירה, שמכין את הקרקע לשיר הבא, שהוא שיר הבי מטאל קלאסי, סטייל Judas Priest של פעם ("Endless Night").

Don Airey, שמהלך על פני כדור הארץ משנת 1948, מדגים באלבום הזה עד כמה הוא למד והשתפשף במהלך השנים, עם עשרות ההרכבים שאיתם ניגן. ההשפעות המטאליות שלמד מ-Judas Priest, UFO ו-Ozzy Osbourne משתלבות היטב עם הבלוז של Gary Moore, הרוק הקלאסי של Brian May והפרוגרסיב רוק של Jethro Tull ו-Colosseum.

הייתי מקדיש תשומת לב מיוחדת במהלך ההאזנה לאלבום לכמה שירים: "Sombrero", שהוא קטע פיוז'ן כשר למהדרין ומוצלח, "Into Orbit", קטע קלאסי מלא טכניקה ואווירה, ו-"A Light In The Sky Pt. 2", שמסביר לכל מי שהתעניין מאיפה Ayreon למד את כל מה שהוא יודע. בשורה התחתונה, מדובר באלבום סולו של אושיית מוזיקה אצילה, שיכול בכיף להקרא "אנציקלופדיה למטאל ופרוגרסיב רוק". וכיאה לאלבום שכזה, התוצאה בהתאם. יופי של דיסק, ובאמת שהגיע הזמן.