Dordeduh – Dar De Duh

אם אתם אוהבים מטאל משונה ומעניין, השם Negura Bunget אמור להגיד לכם משהו.

להקה זו, שמקורה ברומניה, הייתה הפתעה ענקית בשבילי. אני ששונא Folk Metal, Viking Metal ולמעשה כמעט כל ז'אנר שקושר את המוזיקה הכבדה וחסרת הרחמים שאני אוהב לחלילים, חצוצרות ואמצעים אחרים שאין להם חלק בעיני בז'אנר – שלדעתי כל כולו מבטא כבדות, מיסטיות ולכלוך. ואז, הו אז, באו להם Negura Bunget (להבא NB) עם אלבומם המופתי Om, שהביאו אותי לקבלה שבשימוש נכון, גם חליל רועים עדין יכול לקחת חלק ביצירה קיצונית ולתרום למוזיקה ללא צורך בריכוך. לאורך כל המסע המוזיקלי ההוא, לא חשתי לרגע בפשרה האמנותית שמקבלות על עצמן להקות רבות מז'אנרים דומים לאלה של NB וגם רגעים שעלולים לאתגר את טובי המלחינים, היוו הצלחה כבירה מהלהקה הזו.

על רוב רובה של היצירה ההיא וגם על הקודמות, הופקד אדם שמכנה עצמו Hupogrammos, שהוא לעניות דעתי, בין המוכשרים שביוצרי המוזיקה של ימינו. NB, לצערי הרב, התפרקה, התאחדה ללא Hupogrammos ושותפו Sol Faur, גיטריסט גם הוא והוציאה אלבום נוסף שנדמה היה כמתפשר על מה שלא היה מתקבל על הדעת בעבר, כשברור לי לחלוטין שהאשמה נופלת על העובדה שהיוצר המוכשר איננו חלק ממנה יותר. אך לשמחתי בחרו יוצאי NB המוכשרים להמשיך בדרכם בלהקה חדשה, Dordeduh, שמתיימרת להמשיך מהמקום שבו Negura Bunget עצרה.

אם כן, מה עלינו לצפות מאלבום שכזה? Om היה הצלחה אמנותית שלטעמי האישי אין שני לה, המוזיקה היתה אפלה, מורכבת ומגוונת, ולשמוע את האלבום תוך שאני צופה אל הנוף של מפרץ חיפה בחורף הגשום היה לא פחות ממדהים מבחינתי. הייתה תחושה שהטבע, לראשונה, מתבטא היטב במוזיקה אפלה וקיצונית כפי שנעשה מעט מדי באופן כה מוצלח. המוזיקה ב – Dar De Duh איננה מתחמקת מהמתווה של העבר המפואר וגם כאן אנו נתקלים במעטה האפל והסמיך שכבר למדנו להכיר ולאהוב. Black Metal הרפתקני ששולח את ידיו גם במחוזות המקבילים לו, במוזיקת ambient אפלה ומלאה באווירה, בקצת Progressive Metal שמתבטא במורכבות המוזיקלית העשירה והמבנים המתפתלים של כל אחד משירי האלבום.

הסאונד של הלהקה הזו טוב בהרבה ממה שהיה בעבר וההפקה נקייה דיה כדי לתת לכל כלי את המקום הראוי לו, מבלי לאבד מהאופי של הכלים כפי שקורה לא אחת בהפקות בנות זמננו. כישרונם של הנגנים כעת ניתן להבחנה, ונראה שההרכב הנוכחי הוא לא פחות מהצלחה. כל תפקיד פה משמעותי מאד, ובדומה לעבודה של Negura Bunget, הכלים המסורתיים לא מרככים את המוזיקה, אלא מעשירים אותה ובכך מתבלטת Dordeduh באופן מוחלט מכל להקה אחרת בז'אנר הזה. עבודת השירה של Hupogrammos השתפרה אפילו עוד יותר במרוצת השנים שעברו מאז הוא נשמע לאחרונה בהקלטות. הוא מצליח להפיק מגוון גדול של גראולים, חלקם צווחניים, חלקם עמוקים ואפלים, וכשהוא נוגע בשירה הנקייה, הוא מצליח ללא מאמץ מיוחד להישמע נהדר. הוא אינו וירטואוז ווקאלי, אלא הסולן המתאים ביותר להרכב הזה, שבו הוירטואוזיות של היחיד איננה חשובה כלל בשל העובדה שהלהקה כולה חיונית ליצירת מארג הצלילים הסבוך.

שינויי האווירה דרמטיים מאד, אך מתוזמנים באופן שבו נראה בבירור שהם חלק מהתפתחות השיר ולא תשלובת רעיונות מסורבלת שהוחלט שרירותית לחבר יחדיו כדי למלא את האלבום במספיק דקות של מוזיקה כדי להצדיק את ההשקעה שנעשתה בו והצפייה נבנתה לו. אני מוכן להישבע שללא צורך בשום חומר מרחיב תודעה כזה או אחר, הצלחתי לראות נופי הרים מכוסי עצים וערפל, כפריים מתאספים בסוף היום לשירת שיכורים עליזה, ציידים מחפשים טרף במעבה היער, את אור השמש נאבק לחדור מבין העננים ועוד דימויים אידיליים שכאלה, שנוצרים כשמוזיקה מלאת דמיון משפיע על המאזין המרותק.

אתם לא תזדקקו להכנה מוקדמת לאלבום הזה לדעתי. כל אדם שמוכן להרפתקה מוזיקלית, ולא מעוניין להמשיך לשמוע שירים שכבר שמע בעבר עם שם אחר שמודפס על חוברת האלבום, ימצא כאן עולם ומלואו. מי שבסך הכל רוצה לשמוע משהו כשהוא יוצא לריצה, בטוח שתמצאו דבר מה אחר ליהנות ממנו לצרכים אלה. ל – Dar De Duh צריך להאזין, וללא הסחות דעת שיגרמו לכם לאבד מהערך העצום שהוא יכול להעניק לכם אם רק תתנו לו.