1. United
  2. Blind Evil
  3. Fire! Battle! In Metal!
  4. In Flames You Burn
  5. Crusaders' Anthem
  6. Back From The Dead
  7. Higher On Fire
  8. The Prophecy
  9. Made Of Metal
  10. Heavy Metal In The Night
  11. Let Me Out
  12. The Chosen Ones
  13. The Book Of Heavy Metal
  14. Chasing The Dragon
  15. Children Of The Night
  16. Dominator
  17. Fight For Metal
  18. December 25th
  19. Pain Patrol
  20. Lady Of Pleasure
  21. Chapter 6
  22. Gold Medal In Metal
  23. Point Of No Return
  24. The Enemy
  25. Hero Of Zeroes
  26. Bringing The Metal Back
  27. Betrayed
  28. Evilized (Unplugged)
  29. Dragonheart
  30. Take The World
  31. Crusader's Anthem (Demo)
  32. Touring Is My Life (Live)

Dream Evil, לא "השיר של" והאלבום המשובח של Dio, אלא להקת פאוור מעולה משוודיה שאימצה את שם האלבום הנ"ל כמחווה ל-Dio. בכל אלבום מתוך ארבעת האלבומים שהלהקה הוציאה, מספר רב של שירים הימנוניים, קליטים וסוחפים. עכשיו, אחרי 6 שנים של פעילות (למרות שהלהקה החלה לרקום עור וגידים כבר ב-1999) Dream Evil משחררת DVD ודיסק כפול של הופעה חיה.

קצת לגבי הלהקה: ב-1999, מפיק העל Fredrik Nordstrom (שעבד עם Dimmu Borgir, In Flames וכו') וגיטריסט בפני עצמו, חבר לגיטריסט הוירטואוז היווני Kostas Karamitroudis (הידוע בכינוי Gus G). כתיבת שירים, וקצת ג'אמינג, הובילה להחלטה להקים להקה. היכרות קודמת של Fredrik עם זמר שהכיר במהלך ההקלטות של Hammerfall עוד ב-1996, הובילה לגיוסו של Niklas Isfeldt. לאחר הקלטה של מספר שירים עם הבסיסט Peter Stilfors, גויס המתופף Tommie Helgesson, הידוע גם בכינויו Snowy Shaw (שניגן בין השאר עם King Diamond, Mercyful Fate, Memento Mori) ואלבומם הראשון Dragonslayer שוחרר ב-2002.

מאז, מדי שנה-שנתיים, הלהקה שיחררה אלבומי פאוור, במלוא מובן המילה. לא פאוור מטאל סימפוני שעוסק בפיות, שדונים ואלפים מקפצים בין עצים ויערות של קק"ל, אלא שירים על מכסחי דרקונים, קרבות אבירים, ועוד אי אלו נושאים שבעיקר Manowar כיסו בשיריהם, אך בשונה מ-Manowar – הביצועים יותר כבדים, בעלי נוכחות מרשימה ולפעמים, בדומה ל-Manowar, עם ליריקה לא פחות דבילית. יסלחו לי כאן מעריצי Manowar האדוקים. אכן, כבודם במקומם מונח, אבל בואו נודה בזה, כתיבת ליריקה מתוחכמת היא לא הצד החזק שלהם, עם זאת זה גם היתרון של שתי הלהקות. אנחנו לא מחפשים לקרוא הגות של ניטשה וחבריו המדוכאים, או מאקמות של רחל המשוררת, אלא ליריקה קליטה, ברורה ופשוטה.

במהלך 2005 ו-2006 ההרכב השתנה – .Gus G ו-Snowy Shaw עזבו כדי להשקיע את מרצם בפרויקטים אחרים, ובמקומם נכנסו Daniel Varghamne בעמדת הגיטריסט המוביל ו-Patrik Jerksten על עמדת התיפוף. גם לשני אלו התווסף כינוי – כי לא רק לאומני בלאק מטאל יש כינויים מגניבים – עד שההרכב התגבש על חבריו Ritchie Rainbow (פרדריק), Nick Night (ניקלאס), Pat Power (פאטריק), Dannee Demon (דניאל) ו-Pete Pain (פיטר). כנראה שלא רק לנורבגים, אלא לכל הסקנדינבים יש בעיה עם השמות שההורים נתנו להם…

לגבי ההוצאה עצמה, היא מגיעה עם או בלי DVD, וכוללת דיסק אחד של הופעה עם 15 שירים מופקים היטב (אלבום הכסף), ודיסק נוסף עם 17 שירי בונוס (אלבום ברונזה) – שירים חדשים ושירי דמו. אך הייתה זו העטיפה הפשוטה שמשכה את עיני – רקע לבן, כיתוב ברונזה של שם הלהקה ושם האלבום, כשמעל, תלויה גולגולת על גורמט, או יותר נכון שרשרת חוליות, בהחלט לא עטיפה רגילה של להקת מטאל. האלבום, שנקרא Gold Medal In Metal, כולל גם חוברת עם מילות השירים החדשים ושירי הבונוס, השזורים בתמונות של חברי הלהקה מתקופות שונות.

הדיסק הראשון, הופעה חיה בגוטנברג, שוודיה. הפקה מהוקצעת וביצועים מדויקים של חברי הלהקה. בשונה מלהקות אחרות, שלעיתים מגבים עצמם בהופעות מסוג זה בפלייבק ע"מ שהביצוע יהיה חלק ביותר, בהופעה שומעים מדי פעם אי דיוקים בקולו של Niklas. אני לא רואה זאת כמשהו שלילי, אלא כחלק מהחוויה של הופעת מטאל אמיתית – צריך שיהיה גוון של חספוס. שימוש נרחב באפקטים, סמפלים, קולות של מכונה (…מגרסת המטאל האימתנית פועלת ברקע, כל משך ההופעה…). ההופעה מצוינת, ללא עוררין – סאונד, סט ליסט (שעליו ארחיב בהמשך), וביצועים חלקים (למעט מספר גליצ'ים שמתקבלים בברכה).

עם זאת, בשביל להקה שמוציאה DVD לקהל בכל העולם, רצוי שחבריה ידברו בשפה שתובן לכלל המעריצים – כמו אנגלית – אבל חברי Dream Evil, העדיפו לתקשר בין השירים עם הקהל בשפה השוודית. נכון שהם שוודים, והם מופיעים בשוודיה, מול קהל הבית, אבל כשמוציאים DVD או דיסק של הופעה, כדאי שיתחשבו בכלל המעריצים. עבורי, מעריץ שיושב בבית, ורק יכול לקוות לראותם בהופעה חיה, הדו שיח עם הקהל, בשפה מובנת, רק יכול לשפר את חווית השמיעה.

לגבי השירים. כמו שציינתי, הסט ליסט של ההופעה מורכב משיריהם המהירים, הסוחפים, השוברים בלבד – בלי קיץ', בלי משחקים ובלי חוכמות. שירים בעיקר מהאלבום האחרון United, והאלבום הראשון Dragonslayer. לצערי, לקראת סוף ההופעה, החבר'ה התחילו להתעייף כנראה, לכן הביצוע ל-"The Chosen Ones" המעולה, פשוט לא יושב טוב. אבל, אחרי עיון קצר במדריך, הלהקה שבה ומלמדת את הקהל כמה פרקים מתוך "The Book Of Heavy Metal". אחריו, ללא מנוחה, מגיע "Chasing The Dragon" שמוכיח לקהל כי הערב לא נגמר עדיין. Dream Evil רודפים אחרי הקהל, לא נותנים לו ללכת, ומכסחים לו את הצורה. ולסיום, "Children Of The Night", שיר שמזכיר בסגנונו ובתוכנו את ה-Hair Metal של שנות ה-80', חותם את הערב, את ההופעה ואת הדיסק הראשון.

נקודה נוספת, לפני שאני מחליף דיסק. ל-Niklas, באלבומי האולפן הייתה בעיית מבטא קלה (מי שהקשיב לאלבום הראשון, ובעל שמיעה טובה, ודאי שם לב לאופן בו הוא מבטא את האות J, או יותר נכון, לא מבטא אותה) – בהופעה לעומת זאת, אין שמץ של מבטא והגיחוך שעולה בשמיעת הטעויות הללו מתחלף בהערכה והערצה ליכולותיו הווקליות.

הדיסק השני נפתח עם 3 שירים חדשים, שהוקלטו בשנה שעברה, וטרם פורסמו. ל-"Dominator" הפקה מעולה, סאונד חלק ומהוקצע – שיר מהיר, גיטרות חותכות, כמיטב המסורת. "Fight For Metal", ממשיך את הקו עם פזמון מלודי שלמעשה מחדד את כל מה שאנחנו מה מאמינים בו ("Fight for metal, die for metal") ולא משנה באיזה סגנון של מטאל מדובר. "December 25th" מדבר על חג מולד עצוב של אב שלא יכול לתת לילדה שלו מתנה – אין לי מושג מה הביא אותם לכתוב את השיר הזה.

משם מגיעים שירי ה-B-Side, הראשון שבהם הוא "Pain Patrol", שהופיע באיזו הוצאה יפנית, ממחיש לנו כמה צריך לפשוט על חנויות דיסקים ביפן – משום מה הם מקבלים את כל שירי הבונוס הטובים, ושאר המעריצים, לא. אולי מגיע להם בגלל הירושימה ונגסקי, אבל לנו מגיע הרבה יותר (יהודים, אחרי הכל). "Chapter 6", שמופיע בגרסה היפנית של The Book Of Heavy Metal, הוא קטע מהיר – ברקע עוגב שממלא את השיר ומקנה לו מימד אפי כמעט. בנוסף אליו, נכלל גם "The Enemy" המעולה, רצוף בדבל בס, ומאמצע השיר סולו מלודי מלווה את הסיום.

שם האלבום הכפול הזה, Gold Medal In Metal, לקוח למעשה מתוך שם של שיר שלא זכה להיכנס ל-The Book Of Heavy Metal, ביחד עם "Bringing The Metal Back" – שיר בעל מקצב Rock, שמתפתח לשיר מטאלי מזכיר מאוד את "Free Wheel Burning" של Judas Priest. שאר השירים בחלקם הופיעו במיני-CD, או בסינגלים השונים שיצאו במהלך השנים, דוגמת "Betrayed" או הגרסה האקוסטית של השיר "Evilized" מתוך האלבום בעל אותו השם. לסיום מגיע "Touring Is My Life" שהוקלט במהלך תוכנית רדיו ומתאר את חיי הלהקה במהלך סיבובי הופעות – לא נרחיב לגביו, נשאיר לכם את ההפתעה.

לסיכום, לחובבי הפאוור מביננו באופן כללי ולמעריצי Dream Evil בפרט זהו פריט חובה – הופעה חיה ארוכה ומצוינת, שרק משמיעתה אני מרגיש כאילו אני נמצא באולם בגוטנברג, בין מאות שוודיות זהובות שיער ותכולות עיניים (שאר הקהל לא מעניין אותי). בנוסף, 17 שירי בונוס שהיה קשה מאוד להשיג בארצנו הקטנה – שירים שהיו צריכים להיכלל, בצדק, בגרסאות המקוריות של אלבומי הלהקה ועכשיו זוכים סוף סוף לצאת מגבולות יפן. הגיע הזמן.