1. Intro / Blood On Your Hands
  2. Ravenous
  3. Taking Back My Soul
  4. Dead Eyes See No Future
  5. Dark Insanity
  6. The Day You Died
  7. Christopher Solo
  8. Silverwing
  9. Night Falls Fast
  10. Daniel Solo
  11. Burning Angel
  12. Michael Amott Solo (Incl. Intermezzo Liberté)
  13. Dead Bury Their Dead
  14. Vultures
  15. Enemy Within
  16. Snowbound
  17. Shadows And Dust
  18. Nemesis
  19. We Will Rise
  20. Fields Of Desolation / Outro

אין ספק שאחרי אלבום מעולה כמו Rise Of The Tyrant, מכונת הדת' המלודי השבדית Arch Enemy תחזור עם מארז DVD חדש. אמנם לקח קצת זמן עד שזכיתי לצפות בו (מאז ששוחרר בנובמבר), אבל הייתי זקוק למנוחה מהלהקה אחרי 3 הופעות שלה שראיתי במהלך הקיץ האחרון – הופעות יוצאות מן הכלל, אם יורשה לי לציין. למעריצים הלא מודעים, זה בטח מפתיע לראות DVD חדש, כשרק ב-2006 הלהקה הוציאה אחד, אך מכיוון שאותו DVD כלל הופעה מ-2004, אז זה בהחלט מובן שהלהקה רצתה לשחרר משהו יותר עדכני, כשהפעם מדובר בהופעה שנערכה בטוקיו, יפן, במרץ 2008. בדיוק לפני שנה.

לחברי Arch Enemy יש חיבה מיוחדת ליפנים, או ליתר דיוק, ליפנים יש חיבה מאד מיוחדת כלפי הלהקה, חיבה שהחלה עוד לפני הצטרפותה של Angela הסולנית ולפני שחרור האלבום הראשון Black Earth. בתחילת שנות ה-90' הדת' מטאל החל להיכנס חזק לתחומי יפן ואחת הלהקות שהובילה את החנית לארץ השמש העולה, הייתה Carcass האגדית. לאחר שזו התפרקה, היפנים, הידועים בהערצה האדוקה שלהם לדברים שהם אוהבים, המשיכו לעקוב אחרי השארים של אותה להקה כשביניהם הגיטריסט Michael Amott, שהקים את Arch Enemy כמה שנים לאחר מכן ביחד עם אחיו Christopher.

מאז פחות או יותר הקהל היפני דבק בלהקה, דרך כל העליות והירידות, החלפת הסולנים ושאר השיגועים שעברו עליה, אך הוא גם קיבל תגמול, אם זה שירי בונוס מגניבים או אלבום Live שיצא בשנת 2000, ובכלל הרבה סיבובי הופעות מצד הלהקה. משום מה Arch Enemy החליטו שעבר הרבה זמן מאז שהם עשו משהו נחמד למעריציהם במזרח והחליטו להנפיק DVD מושקע למדי ואלבום Live חדש, על מנת ללכוד את האווירה היפנית פעם נוספת. החל בעטיפה ועד לתפריטים והצילום, נראה כי החבורה השבדית לא חסכה באמצעים גם הפעם ושוב הוכיחה לנו שהיא אחת מהלהקות שהכי מוקירות את המעריצים שלהן.

בתור מי שכבר זכה להיות נוכח במספר הופעות של Arch Enemy, היה קשה לי להתחבר ל-DVD הזה כמו לאחרים, אולי כי אני יודע שאין מה להשוות בין להיות שם בקהל לבין צפייה במסך טלוויזיה, אבל בהחלט יכלתי להבחין שחברי הלהקה התאמצו אפילו יותר מהרגיל לנגן כמה שיותר מדויק ולכלול כמה שיותר שירים מלודיים שחלקם לא נמצאים בסט הקבוע של הלהקה. הסיבה לכך נעוצה ביפנים וברצון הסדיסטי שלהם לשמוע כל תו ותו כאילו הם שומעים את האלבום – והאמת, ככה כל ההופעה הזו נשמעת, יותר מדי טוב! לא היה כמעט רגע אחד שהצלחתי להבחין בחיפוף מצד חברי הלהקה, אולי חוץ מהשירה של Angela שהשד יודע איך הצליחה לסחוב שעה וחצי של הופעה וסיבובי ראש.

אם אתם גיטרופילים (לא בטוח אם יש מושג כזה, אבל שיהיה) ובעצם, גם אם לא (אני שייך לקבוצה הזו, תופים עושים לי את זה יותר), אתם תיפלו מהכורסה \ ספה \ מיטה \ שולחן \ כסא \ מרזב \ ערסל כשתראו את האחים Amott בפעולה – הם לא טכניים מדי או שרדרים עם אגו גדול (וגם לא חברים של "קרנג"!) אלא פשוט נגנים מיומנים, שבכל פעם שאחד מהם יוצא לסולו או מקבל קלוז-אפ לגיטרה שלו, אי אפשר שלא לומר "וואו!". חבל רק שהפעם Daniel Erlandsson המתופף ו-Sharlee D'Angelo הבסיסט, שעושים עבודה נהדרת לא פחות, אינם מקבלים מספיק זמן מסך לעומת השילוש הקדוש של Michael ,Christopher ו-Angela.

כמו שציינתי, בחירת השירים הייתה קצת מוזרה אך היא כללה לפחות הרבה מטעמים טובים מתוך מרבית אלבומי הלהקה, בעיקר מ-Wages Of Sin ו-Rise Of The Tyrant האהובים עלי, אך גם מ-Black Earth ו-Burning Bridges, בהם שר במקור Johan Liiva. כנראה בגלל שהיפנים אוהבים דקויות, הם אפילו קיבלו חיקוי של Angela לסולן הקודם בעת ביצוע השיר "Dark Insanity". באופן כללי מאד הופתעתי לראות איך היפנים התנהגו במהלך ההופעה. כבר שמעתי סיפורים על זה שהם עומדים דום ומוחאים כפיים בצורה מכובדת, אך נראה כי טעיתי לגמרי – הם לא הפסיקו לזוז, להתפרע (כולל מעגלי פוגו, סשן קרטה ו-Crowdsurf) ולשיר ביחד עם Arch Enemy בקולי קולות. מאד אהבתי שהצליחו לשלב את הקהל במיקס ביחד עם הלהקה (תודות ל-Andy Sneap הדגול) – זה מאד תרם לאווירה.

מבחינה טכנית גם אין לי שום תלונה, איכות הצילום פשוט יוצאת מן הכלל (להבנתי, ההופעה צולמה במצלמות HD!) והזוויות השונות נותנות להופעה צד מאד "נא" ו"חי", כשביחד עם האפקטים ששולבו פה ושם, העניין בהופעה נשמר לכל אורכה. גם הסאונד נשמע לא נורמאלי בין אם זה בצפייה ב-DVD או האזנה לגרסת האודיו באלבום ה-Live הכפול (אותו ניתן לרכוש בנפרד או ביחד עם ה-DVD במהדורה המיוחדת שלו). הצד היחידי שלדעתי היה מעט חלש הוא התוספות – לא ששעה וחצי של הופעה זה לא מספיק, אבל הייתי שמח לראות מה עבר על הלהקה מאז צאת ה-DVD הקודם ולא לצפות בדוקו קצר עם הסיפורים של חברי Arch Enemy על כמה הם אוהבים את היפנים ואת התרבות שלהם ובלה בלה בלה, קיש קיש קוש, שמיטפוט פיטפוט!

אם חברי הלהקה לא שינו את דעתם מאז הפעם האחרונה שדיברנו, בימים אלו הם אמורים לסיים לעבוד על אלבום שיכלול גרסאות מחודשות לשירי הלהקה מ-3 האלבומים הראשונים, כשהפעם Angela Gossow תהיה בעמדת השירה. עד שהאלבום הזה יצא, או עד שהם יחזרו להופיע, Tyrants Of The Rising Sun הוא אופציה לא רעה בכלל עבור מי שלא יצא לו לחוות את הטירוף בהופעה של Arch Enemy. עבור ברי המזל שכן הצליחו לחזות בלהקה על הבמה, דיסק ההופעה הכפול יכול להוות תוספת נחמדה, במיוחד למשמע הביצועים החיים של חלק מהשירים הישנים של הלהקה. נכון שאין פה יותר מדי חוץ מהופעה ארוכה במיוחד, דוקומנטרי קצר ושני קליפים, אבל אי אפשר שלא להתפעל מההשקעה שהלהקה נתנה במעריצים, בהופעה ובכל מה שמסביב ועל זה, בהחלט מגיע כל הכבוד. עד הפעם הבאה שניפגש…