(DVD) Iron Maiden – Live After Death
- Churchill Speech / Aces High
- 2 Minutes to Midnight
- The Trooper
- Revelations
- Flight of Icarus
- Rime of the Ancient Mariner
- Powerslave
- Number of the Beast
- Hallowed Be Thy Name
- Iron Maiden
- Run to The Hills
- Running Free
- Sanctuary
23 שנה חלפו מאז סיבוב ההופעות המיתולוגי והבלתי נשכח של Iron Maiden שזכה לשם World Slavery Tour – סיבוב ההופעות לקידום אלבומם Powerslave. כמה עובדות שחשוב לדעת: ההופעה שיצאה ב-DVD הזה, הוקלטה במקור באצטדיון לונג ביץ', קליפורניה, במרץ 1985 בערב אחר מזה שמוקלט על האלבום Live After Death שיצא במקביל.
הלהקה ביצעה 4 הופעות רצופות בלונג ביץ' – כל הכרטיסים נמכרו זמן רב מראש. בכל אחת מהופעות בלונג ביץ' צפו מעל 13000 איש. ההופעה יצאה לראשונה למכירה ב-1985 בפורמט קלטת וידאו והייתה תקדים: פעם ראשונה שיצאה לשוק הופעה מלאה של להקה כלשהי. השם World Slavery Tour – הוא כפל משמעות: האחת נגזרת משם האלבום Powerslave והשניה סיבוב של עבדות – במשך כשנה הלהקה ביצעה 193 הופעות (112 מתוכן בצפון אמריקה), ב-21 מדינות.
בצפון אמריקה בלבד, זכו מעל מיליון איש לראות את מיידן בסיבוב ההופעות. לראשונה, להקה בסדר גודל כזה, הופיעה עם ציוד מלא במדינות מזרח אירופה: צ'כוסלובקיה, יוגוסלביה, פולין והונגריה. האלבום Live After Death שיצא במקביל לוידאו כלל 5 שירים נוספים שבוצעו באנגליה ולכן לא כלולים ב-DVD, שצולם כאמור בקליפורניה.
אין ספק שההופעה המיתולוגית באצטדיון לונג ביץ', קליפורניה, נחשבת עד היום לשם דבר בעולם המטאל ושום ספריית וידאו ביתית לא תהיה שלמה בלעדיה. לא ממש ברור האם זו האנרגיה של ההופעה, הסאונד, בחירת השירים המעולה, או השילוב של כל הגורמים, אבל אין שום הופעה מוקלטת שמעבירה את התחושה של "הכי קרוב ל-להיות שם" כמו ההופעה הזו. לטעמי, אגב, סוד הקסם הוא בעריכה האנלוגית של פעם והעדר האמצעים הטכנולוגיים של היום שלעיתים פוגעות במוצר.
מה שבטוח מבחינת עריכה ההופעה ערוכה בצורה הכי נכונה, להבדיל מהעריכה ה"קליפית" של Rock In RIO מ-2002, או העריכה של Live At Donington '92 שנראית קצת כמו סרט חתונות בהשוואה ל-Live After Death. כל סולו גיטרה – הן של דייב מוריי והן של אדריאן סמית' – מקבל את הפוקוס והקלוז-אפ הראוי (הנגנים שבינינו ממש יכולים ללמוד מצפייה ושמיעה איך לנגן את השירים). הכימיה הנדירה בין שני הגיטריסטים האלה מורגשת לכל אורך ההופעה. מיידן כובשים כל פינה בבמה, החל מניקו מקבריין, המתופף שזכה לכינוי "התמנון", דרך סטיב האריס, הבסיסט עם האצבעות הכי עסוקות בעולם המטאל, ועד לסולן ברוס דיקינסון ששולט בקהל בהינף אצבע. דיקינסון נחשב, בצדק, עד היום לאגדה בעולם המטאל ולפרונטמן מספר אחת.
ההוצאה המחודשת זכתה לטיפול הראוי כפי שרק מיידן יודעים לעשות – הוידאו זכה לשיפורים דיגיטליים המורגשים בבירור בהשוואה להוצאת הוידאו או הלייזר-דיסק שיצאו בשנות השמונים – התמונה ללא ספק חדה ובהירה יותר. הסאונד, שבמקורו היה מעולה גם כך, שופר אף הוא וזכה למיקס סראונד מחודש ע"י קווין שירלי, ועם זאת נותרה האופציה לשמוע את מיקס הסטריאו המקורי של מרטין בירץ'.
כראוי ל-DVD של מיידן, גם זה מכיל תוספות רבות וכולל למעלה מחמש שעות של צפייה הפרוסות של שני דיסקים. הבונוס הגדול והמשמעותי ביותר בהוצאה המחודשת הוא הופעה בריו דה ז'נרו שהתקיימה כחודשיים לפני זו שבלונג ביץ'. למרות העריכה החובבנית שנעשתה בזמן אמת, מדובר באוצר של ממש. חלק מהקטעים מההופעה התיישנו כל כך במהלך השנים, עד שלא ניתנו לשחזור ולכן זכינו רק ל-50 דקות מאותה הופעה בברזיל.
קשה להאמין שבעצם מיידן הייתה באותה הופעה רק על תקן להקת החימום של Queen ושלהבה קהל של כ-350 אלף איש – כמות שיא מבחינת הלהקה. שימו לב לשיר "Revelations" בו הסולן ברוס דיקינסון פותח את הראש ומדמם לאחר מפגש לא מוצלח עם הגיטרה של דייב מוריי – דבר שלא מונע ממנו להמשיך בהופעה כרגיל. באותה הופעה ברוס מוצא גם זמן "לביים" את המופע, לתת הוראות לצוות הטכני ולעיתים גם לכבות את האמצעים הפיירוטכנים, כל זאת כמובן בלי לפספס (כמעט) את מילות השירים. עוד בונוס קטן שלא קיים בהופעה בלונג ביץ' הוא סולו גיטרה של דייב מוריי שמנוגן בחלקו עם השיניים… (?!)
מלבד שתי ההופעות הנ"ל, ה-DVD עמוס בכל טוב: החלק השני של ההיסטוריה של מיידן שכולל ראיונות עם חברי הלהקה, הצוות ומקורבים אחרים שמעלים זיכרונות מהימים ההם וגם כמה סיפורים מעניינים, חלקם ידועים יותר וחלקם פחות. "מאחורי מסך הברזל" – תעוד סיבוב ההופעות במזרח אירופה מובא כאן לראשונה באורכו המלא (ההוצאה המקורית שיצאה לפני כ-20 שנה הייתה כחצי שעה).
התיעוד כולל מלבד קטעים מסיבוב ההופעות של מיידן במדינות מזרח אירופה גם את ההופעה הבלתי נשכחת של מיידן בחתונה פולנית והמפגש של ברוס עם מעריץ פולני שמתעקש לנגן מטאל על סינתיסייזרים (?!). צילומים ביתיים מהסאונד צ'ק, מההופעות ומאחורי הקלעים בטקסס, שתועדו ע"י הצוות שליווה את מיידן בסיבוב ההופעות. קליפים של "Aces High" ו-"2 Minutes To Midnight". אלבומי תמונות, פירוט תאריכי ההופעות ורשימת הציוד המרשימה של הלהקה.
ייתכן ובימינו הופעות בסדר גודל כזה הן דבר שקיים פה ושם, אבל צריכים לזכור שבשנות השמונים הופעות ברמה כזו, עם אמצעים טכנולוגיים שנחשבים פרימיטיבים יחסית להיום – היו דבר לא ייאמן וקשה מאוד לביצוע. והנה מסתבר שלמרות כל המגבלות של הימים ההם, בעזרת ניהול טוב, צוות טכני נאמן ומיומן, וכמובן חבורה של נגנים מעולים – ניתן להרים הפקה כזו.
חדי העין שבינינו יבחינו שמעטים מהאנשים בקהל לבושים ב"מדי המטאל" המסורתיים של ימינו, שכוללים בדרך כלל חולצות שחורות עם תמונת "אדי" המפורסמת. כן כן… בימים ההם מכרו "מוזיקה נטו" והתרכזו פחות במכירת מרצ'נדייז כפי שטורח ברוס להזכיר בעצמו רגע לפני ההדרן האחרון. מלבד זאת, ברוס גם מזכיר שמיידן אף פעם לא כיוונו לקהל של MTV, ולא לתחנות רדיו… כן, זו משימה לא קלה להשתלב במדיות האלו כשמוציאים שיר כמו "Rime Of The Ancient Mariner" (באורך 14 דקות) או "Powerslave" שאורכו -רק- 7 דקות.
נראה שמיידן עשו את הבלתי אפשרי: לקחו מוצר מושלם ושיפרו אותו. ההוצאה המחודשת הפכה את Live After Death לחוויה של כ-5 וחצי שעות של נוסטלגיה ומטאל משובח בשיאו. גם מי שפוזל לז'אנרים אחרים ( ולא חסרים כאלו) – בלאק מטאל, ספיד-מטאל, דום, גות' או מה שלא יהיה – סביר שמתישהו עבר דרך מיידן ודרך ההופעה הבלתי נשכחת הזו, כי אם לא, מדובר בחתיכת בור בהשכלה… היהלום של המטאל – Live After Death. אמנם הוגבלתי לציון מקסימלי, אבל אתם מוזמנים להוסיף עוד ועוד מספרים כיד הדמיון.