1. Like Angels Weeping (The Dark)
  2. Where The Enemy Sleeps
  3. The Ressurected
  4. Let Them Burn
  5. As The Glorious Weep
  6. As I Slither
  7. Manipulator Of Souls
  8. The Ambassador Of Pain
  9. Crippled & Broken
  10. In Shadows & Dust
  11. Face The Face Of War
  12. The Road To Devastation

גרמניה, אוגוסט 2006, שעה 11 בלילה בערך, באמצע "הקיץ", אני ומספר חברים, רועדים מקור, וממתינים להופעה הבאה, אחת לפני האחרונה של אותו ערב. אחרי יום שלם של להקות, והופעה אחת של Turisas, כמעט ולא נשאר כוח לעמוד, אך עדיין, הייתי מאד מסוקרן לראות את להקת הדת' מטאל הקנדית הזאת ששמעתי עליה כל-כך הרבה. אז נכון, פסטיבל Party.San לא מתהדר בסאונד כזה מזהיר, ולא ציפיתי להבין משהו ממה שעמד להתרחש על הבמה, אבל משהו אמר לי ש-Kataklysm יצליחו להוציא את המיטב מהציוד שלרשותם.

ובכן, לשם שינוי צדקתי. כי מאותו רגע בו נפתחה ההופעה עם השיר "Like Angels Weeping (The Dark)" פשוט לא יכולתי להפסיק להזיז את הראש. איזו להקה, איזה מהירות, ככה עושים דת' מטאל! מיד, עם חיוך גדול על הפנים, התקדמתי לעבר קדמת הבמה – ולא רק כדי להתחמם ממתחי האש שנורו מדי פעם – כדי לראות ולשמוע הכי טוב שאפשר. למען האמת, לא ציפיתי לסאונד שכזה, אבל הכול עבד כשורה לשם שינוי, וכל מעריצי הלהקה שהיו מסביבי נראו כאחוזי דיבוק ונהנו מכל רגע.

עד היום אני מתחרט שלא ידעתי את Kataklysm יותר טוב בזמנו, אבל לפחות עכשיו יש לי תיעוד של אותה הופעה בה הכרתי והתמכרתי להרכב הזה – איזה כיף שהם דווקא בחרו להקליט פה את ה-DVD שלהם Live In Deutschland – The Devastation Begins. אז עכשיו, לאחר היכרות קצת יותר עמוקה עם החומר של הלהקה, אני יכול לומר בבטחה שהסט שהוצג בהופעה הזאת – אמנם לא גולש על כל 15 שנות קיומה – אבל כולל את מיטב להיטי הלהקה האהובים עלי, כמו למשל "The Resurrected" האימתני, שמוכיח במלוא כוחות הבלאסט-ביטס (של Max Duhamel) שהוא אחד השירים הקטלניים של הלהקה הזו – אגרסיה!

"Let Them Burn" ממשיך על אותו קו אגרסיבי ולוקח אותי בחזרה לאותו רגע בו שמעתי את השיר לראשונה. כבר עם הבית השני הצלחתי לדלקם את הפזמון שהיווה למעשה את המוטו שלי כבר כמה שנים ללא ידיעה. זה לא מפתיע שהשיר הפך להכי מועדף עלי מאז, ולא רק כי הוא מדבר על כל אותם אנשים שאני שונא, או על כל אותם אנשים שבגדו בי – כדברי סולן הלהקה – אלא כי מבחינתי, הוא שיר שמדבר על מהות החיים כמטאליסט, שמי שיש לו בעיה עם זה, שפשוט יישרף. רק חבל לי שלא ניתן לראות כאן את מעגלי הפוגו שפרצו מסביב לבמה לכל אורך השיר, אבל אני זוכר, אוהו זוכר.

משם ההופעה ממשיכה עם עוד שירים, רק 12 בסה"כ, אשר כולם מגיעים מ-4 האלבומים האחרונים של הלהקה, החל ב-"Manipulator of Souls" המעולה מ-Epic, דרך "Face The Face Of War" מ-Shadows And Dust ועד ל-"As I Slither" המפוצץ מ-Serenity In Fire. אבל אם נניח את השירים, הביצועים והחוויות בצד, קצת קשה לומר שה-DVD הזה ממש מושלם. ראשית, הצילום והעריכה – שבתכלס, לא היה ניתן לצפות מהם למשהו מזהיר בגלל שמדובר פה בפסטיבל – כוללים מספר אפקטים מינימאלי, ומספר זוויות מצומצם, מה שגורם לתמונות פחות או יותר לחזור על עצמן לכל אורך ההופעה – מה שעלול לשעמם במקצת.

מלבד זאת, גם מחלקת הסאונד לא חפה מפשע, אבל לא במובן הרע, אלא להפך – הסאונד נשמע טוב מדי, עד שבהתחלה ממש חשבתי שה-DVD הזה עבר הקלטה אולפנית מחודשת, אך כנראה שפשוט ערכו אותו בצורה שקוטעת לפעמים באופן מוזר את הקהל וקולות הרקע. מצד אחד זה טוב ללהקה, אבל מצד שני, זה קצת גורע מכל חווית ההופעה כשחותכים את הקהל ככה באמצע או מכניסים אותו רק בקטעים המתאימים. עם זאת, יכול להיות שעדיין לא הכתה בי העובדה שיצא סאונד כזה טוב מהפסטיבל הזה, אז אני עוד לא בטוח. בסופו של דבר, הכול נשמע חלק למדי הן ב-DVD והן בגרסת הדיסק המגיעה ביחד עם החבילה.

אבל גם פה יש בעיה בעריכה, כי למשל בסיומו של אחד השירים, כאשר Maurizio הסולן קורא לבמה ל-"גיבור המטאל הגרמני" (שאני מכיר בתור "שלמה" – בחור מזוקן עם תרבוש, שכונה כך ע"י חברי Orphaned Land בזמן שעבדו איתו בדרכים) אי אפשר להבין מה הולך שם אם מאזינים לזה בנפרד ולא רואים על המרקע. ניחא. לפחות ה-DVD גם כולל ראיון עם חברי הלהקה, עוד מספר שירים מהופעה שצולמה בקנדה, ולבסוף גם את כל הקליפים שהוציאה עד כה – בהחלט מתחשב. עם כל זה, נראה כי Kataklysm ממשיכה להוכיח עצמה כאחת הלהקות המובילות בתחום, וכאחת שלא איכפת לה אם ה-DVD שלה מושקע או לא, אז מי שזה מספיק בשבילו, דיינו, ולמי שזה מפריע, שישפוך על עצמו נפט וידליק גפרור, או בקיצור, שיישרף.