(DVD) Metallica – The Videos: 1989-2004

14/03/07
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. One
  2. Enter Sandman
  3. The Unforgiven
  4. Nothing Else Matters
  5. Wherever I May Roam
  6. Sad But True
  7. Until It Sleeps
  8. Hero Of The Day
  9. Mama Said
  10. King Nothing
  11. The Memory Remains
  12. The Unforgiven II
  13. Fuel
  14. Turn The Page
  15. Whiskey In The Jar
  16. No Leaf Clover
  17. I Disappear
  18. St. Anger
  19. Frantic
  20. The Unnamed Feeling
  21. Some Kind Of Monster
  22. Two Of One - Introduction
  23. One (Jammin' Version)
  24. The Unforgiven (Theatrical Version)
  25. Metallica: Some Kind Of Monster Film Trailer

לתת לי לכתוב על מטאליקה זה כמו לתת לילד קטן להשתולל בחנות ממתקים. אבל אחרי השוקולד הראשון, לרוב, כל הילדים מלאים ואין להם כוח לעוד. בקולקצית הקליפים של מטאליקה, במקרה שלנו, זה די דומה. יש את One ואת כל מה שאחריו. לכל מי שלא מכיר את מטאליקה, שיעשה 'ריסט' למחשב ואולי זה יעבור לו. הוא כנראה חי במימד הלא נכון. אבל גם אם אתם מכירים את מטאליקה היטב, יש סיכוי סביר למדי שלא קלטתם את -כל- הקליפים שהם שחררו באופן רשמי עד כה.

אז מה יש לנו כאן? יש לנו פה את הגרסה המקורית של "One" יחד עם הגרסה הנקייה שלו – שנבחרה פעם אחר פעם בתור "הקליפ הטוב ביותר של עולם הרוק הכבד" ובצדק, אבל ביחד איתו יש הרבה יותר מדי קליפים של שירים שלעומת "One" הם פשוט ערימה של אשפה מסחרית ודוחה. רק מעריץ אמיתי של מטאליקה יודע מתי לומר להם די, ואין סיכוי לשרוד את המסע קדימה בזמן – שמתחיל אחרי שהחומר הטוב באמת נגמר למעשה (כי בינינו, אני ממש לא מאשים את אלה שאומרים שמטאליקה מתו לפני האלבום השחור – מה שמשאיר אותם רק עם הקליפ היחיד והבודד הזה).

אז יש לנו את היציאות של האלבום השחור, שבכמעט כולן אנחנו בעצם נתקלים במטאליקה. על הבמה, על סטודיו, או בהבזקים של פעם בעשירית שנייה, להוציא כמובן את הסיוט המזדחל של "Enter Sandman", שבראייה רטרוספקטיבית נראה טיפה מגוחך (במיוחד אחרי צאת הסרט "נחשים על המטוס" ונא להוסיף סימני קריאה כפי שדורשת נפשכם). האמת, בקליפים של Load ו-Reload אפשר לשים לב לצורה אחרת של השקעה. התקציב המסיבי של הלהקה מאפשר לה להשתולל כמו שלהקת רוק ענקית צריכה להשתולל – ומי שאוהב את האלבומים האלה (כמוני) יוכל בקלות ליהנות מהיצירות המדוברות.

אם זה החזון הפרטי של מטאליקה ב-"Until It Sleeps" לתופת של דנטה, או השילוב המכשף בינם לבין מריאן פיית'פול ב-"The Memory Remains", אין ספק שמטאליקה מצליחים להוציא את המיטב מתדמית ה-"אני רוקר קשוח ומזדקן" עם קורטוב של מודעות עצמית (כמו למשל במה שהולך ב-"Hero Of The Day") – רצינות תהומית לכשנדרשת אחת (כמו שני הקליפים של "Unforgiven I + II") וקצת לק שחור בשביל קירק בתקופה ההיא באמצע שנות ה-90 ש-The Cure טיפסו לו לראש.

אין ספק שיש הצדקה באיסופם של חלק גדול מהקליפים האלה, אבל הם מסכמים תקופה כה מכוערת בגדול בהיסטוריה של הלהקה, שפשוט היה צריך ליצור מייזם ולצלם קליפים מקצועיים באותה מידה לשירים שבאמת זקוקים לכאלה – כמו "Master Of Puppets" או "Creeping Death". אפילו את הביצוע בהופעה חיה ל-"Harvester Of Sorrow" אנחנו לא זוכים לראות מכיוון שאיננו קליפ רשמי. מי שבאמת מתגעגע לתקופה של אחרי Reload יכול להנות משני הקליפים של הקאברים החביבים כמו "Turn The Page" (שבסופו של דבר, שירו של בוב סגאר נוגע ללב, וגם העיבוד שלו. הקליפ פה באמת ערך מוסף) ומסיבת הלסביות של "Whiskey In The Jar".

שירים כמו "Fuel" או "King Nothing" – תאהבו את השירים כמה שתאהבו – מיוצגים על ידי קליפים מעט מיותרים (ורק בשביל הטריוויה הכללית שלכם – את Fuel הפיקה הקבוצה בפיקודו של קוונטין טנרנטינו – שגם עזרה לו להכין את "כלבי אשמורת" ו-"ספרות זולה"). מי שלא זכה לראות את השידור של "Mama Said" (מכיוון שמשום מה הוא לא שודר בתחנות מסוימות כמו MTV, או ששודר רק לעתים נדירות) – אז אתמצת לכם זאת ככה: ג'יימס הטפילד יושב בכרכרה, שר ומנגן, לרגע קולטים את החבר'ה הולכים מאחוריו ככה, ואז בסוף מגלים שזה בכלל אל כרכרה, אלא סט של אולפן. זהו.

הקליפים מתוך St. Anger לא באמת שווים יחס (להוציא את "The Unnamed Feeling", וזה באמת רק אם אתם ממש נותנים לחבורה בונוס לחג על התנהגות טובה) והסאונד שלהם מזעזע כמו באלבום, אז מה שיש לנו פה בעצם זו תצוגה איך מטאליקה הפכה מלהקה כובשת ומיוחדת לזקנים רופסים ומקריחים. חולשים על קצת פחות מ-20 שנה בקצת פחות משעה. זה בהחלט תהליך מבגר וכואב. בקיצור, הייתי ממליץ על ה-DVD הזה רק למי שרוצה לעסוק באומנות הקליפים בעתיד. כל מי שזה לא בראש שלו, ואסכם באנגלית בשביל כפל המשמעות – Twenty-one video-clips and only "One" good song?