(DVD) Paul Gilbert – Silence Followed by a Deafening Roar

הסקירה הבאה אינה מיועדת למי שחושב ש"שרדר" הוא רק הבאד גאי בצבי הנינג'ה. בעצם, היא מיועדת בדיוק למי שחושב ככה, מכיוון שאם זה קו המחשבה, הגיע הזמן שיתוודע למושג "שרדר". "שרדר", מלשון Shreding, הוא גיטריסט ש-"קוצץ" או "מנסר" את התווים שלו. כלומר – רץ במהירויות מטורפות, מבצע מהלכים מוזיקליים קשים במיוחד ומשלב בסולואים שלו המון גישות לנגינה כמו רוק, קלאסית, ג'אז ופיוז'ן. בין ה"שרדרים" הבולטים בעולם המוזיקה ניתן למצוא את Yngwie Malmsteen, Nunu Betenkort, Marty Friedman, Steve Vai, John Petrucci, וכמובן, האיש שלשמו התכנסנו כאן היום – Paul Gilbert.

Gilbert החל את הקריירה שלו בהרכבים קטנים, אחד מהם היה Racer X, הרכב מטאל ניאו קלאסי שהסיבה היחידה שעדיין זוכרים אותו היא בגלל עבודת הגיטרות המטורפת של Gilbert. הבחור הצנום והגבוה ניסר את המיתרים במהירויות לא הגיוניות והביא את טכניקת הטאפינג לרמות חדשות, תוך שהוא משתמש בשיטות של גיבורי גיטרה קודמים, לדוגמא, Hendrix. בכלל, Gilbert מתאפיין בתכונה פיזית בולטת במיוחד, שהייתה סימן ההיכר של Hendrix – לא, Gilbert לא שחור, וגם לא מסומם, אבל הוא בעל בהונות ענקיות, מה שמאפשר לו להרביץ קטעים מאד מסובכים, שהמון גיטריסטים אחרים פשוט לא יכולים לבצע, פיזית.

מהר מאד Gilbert קיבל הזמנה להצטרף להרכב העל Mr. Big, שכלל את הוירטואוז Billy Shehan על הבאס. ההרכב היה הצלחה אדירה, בעיקר תודות לשני סינגלים מאד לא מייצגים ("Wild World" ו-"To Be With Tou"), שעד היום נטחנים בגלגל"צ, בשעות שהכי חם לנו וכל מה שאנחנו רוצים זה להרביץ למישהו. לאחר פירוק Mr. Big, הבחור די נעלם מהרדאר. הוא התמקד בעיקר בקריירת סולו צנועה, ניגן המון עם חברים בכל מיני הופעות קטנות ומגניבות (עבדכם הנאמן צפה בעילוי הזה מנגן עם Mike Portnoy ו-Neal Morse בהופעת מחווה ל-Beatles), ובגדול – המשיך לעשות את מה שהוא עושה הכי טוב, וזה להיות צנוע, רזה, גבוה, וממש אבל ממש מהיר.

לפני כשנה Gilbert שחרר אלבום סולו מוצלח במיוחד בשם Silence Followed By A Deafening Roar, שהיה הצגת תכלית מרשימה של הבחור – שילוב של המון סגנונות, סאונד מעולה, המון אנרגיה ו-Feel טוב. האלבום היה הצלחה מפתיעה, ובימים אלה מוציא Gilbert את DVD ההדרכה הראשון שלו, העונה לאותו שם. ה-DVD מיועד לגיטריסטים בלבד. אפילו לא למעריצים, שכן תוספות מיוחדות אין בנמצא, פרט לכמה שירים מהופעה בקוריאה, במועדון קטן שאינו עושה צדק עם הכישרון הענק הזה (ומדובר בשירים היותר טובים של Racer X, וממש חבל שהם לא מקבלים את הכבוד הראוי להם, באולם הופעות קצת יותר מרשים).

Gilbert מפרק בהחלטיות שיר אחרי שיר מהאלבום האחרון שלו, ומסביר בפירוט את כל המהלכים המורכבים שהוא מבצע על הגיטרה, תו אחרי תו, טכניקה אחרי טכניקה. ויש המון כאלה. למעשה, הדבר הכי מרשים ב-DVD הזה (שערכי ההפקה שלו נוראיים, ונראים כמו שידור בערוץ הקהילתי של בוקרום אל מישמיש) זה לגלות עד כמה מוכשר הבחור הזה, ועד כמה הוא לא מוערך בעולם הגיטרה. שהרי, עם קצת יותר רצון טוב, הבחור היה כוכב על. אבל כנראה שטוב לו בנישה הקטנה שלו, והוא עושה את מה שהוא אוהב ממש טוב.

Gilbert הוא בחור חביב, נראה כמו השכן ממול (וזה לא רמז על זה שהוא פדופיל), וה-DVD הזה ממקם אותו באופן רשמי בצמרת עולם הגיטרה, למרות שהשיווק של המוצר הזה לא מוצלח במיוחד, ושוב, ערכי ההפקה שלו גובלים בזלזול בצופים. גיטריסטים שואפים יהנו מאד מה-DVD, ויתעלמו מהצילום והעריכה החובבניים. מעריצי Gilbert שאינם מחפשים ללמוד גיטרה יצטרכו להמתין למוצר קצת יותר מספק, או שעונה לצרכיהם. בינתיים, אני חוזר לבהות בביצועים המטורפים של הבחור. תקראו לי כשיהיה שלום.