(DVD) Strapping Young Lad – 1994-2006 Chaos Years

קצת באיחור, אבל רק עכשיו הגיעה אלי ההוצאה האחרונה של Strapping Young Lad, הוצאה שהיא למעשה שירת הברבור שלה. זו היא פרידה מלהקה מאוד יוצאת דופן, ייחודית, שקשה להגדירה מוסיקאלית (דת', אוונגרד, ת'ראש?), או במילים אחרות – פרידה מחבורה של מוסיקאים מוכשרים ביותר ופסיכים לא פחות. בכלל, הסולן \ גיטריסט, שהוא גם האישיות המרכזית בלהקה, הוא פסיכי עם קבלות, ואני מתכוון למסמכים רשמיים ממוענים להוריו, כשבתחתית הדף חתום איזה פסיכיאטר או פסיכולוג מאברבאנל או שלוותא קנדי. כן, ל-Devin Townsend חסר בורג, או שניים, רואים את זה בהתנהגות האקסצנטרית במהלך ההופעות, אבל עוד לפני זה, קוראים את זה בליריקה של הלהקה (ושל הרכביו הנוספים).

שנה לאחר ש-SYL "התפרקה רשמית", חברת התקליטים שלה, Century Media, החליטה להוציא מארז של DVD הכולל בתוכו הופעה חיה מפסטיבל Download 2006, מספר שירים נוספים בהופעות חיות שונות, קליפים ודיסק אוסף עם מיטב שירי הלהקה מחמשת אלבומיה. אז לפני שנסקור את ה-DVD והדיסק, קצת על הלהקה. מה שהתחיל ב-1995 כפרויקט סולו, ואלבום אחד ע"י יוצר צעיר (שהספיק לשיר עם Steve Vai ביצירת המופת שלו Sex And Religion כבר בגיל 21) הפך ללהקה בה חברים הבסיסט Byron Stroud (איתו ניגן לפני כן ב-Caustic Thought), הגיטריסט Jed Simon והמתופף Gene Hoglan (מ-Death, Dark Angel ועוד). לצערנו Devin החליט ב-2007 להפסיק להופיע, ולשים את SYL, ואת פרויקט הסולו שלו בהקפאה בגלל שהוא "officially burnt out on travelling, touring, and self promotion".

לגבי ההוצאה עצמה: על העטיפה – צילום של עיר בצבעים מתים ויבשים כשברקע מתוך העננים בוקע פסל אדיר מימדים (הלוגו של SYL). עטיפה מרשימה, אפית. החוברת כוללת בתוכה מספר מילות פתיחה פרי עטו של Devin, כאשר על השירים בהוצאה, כותבים חברי הלהקה מספר מילים משל עצמם. יש גם תמונות מתקופות שונות ואירועים שונים במהלך פעילותה של הלהקה. ב-DVD, כפי שציינתי, הופעה חיה. 9 שירים בלבד, אבל זה מספיק גם למעריץ השרוף וגם למאזין הטרי. SYL במלוא תפארתה, אכזריותה וטירופה. הקדמה קצרה של Devin על הלהקה, והתרסה כלפי הקהל "Stick this in your fucking c**t", ו-"Imperial" מתחיל – קטע קצרצר שמתחבר ל-"Velvet Kevorkian" ול-"All Hail The New Flesh", מהאלבום הענק City.

ים של קהל תחת השמש הקופחת, מתחראים לצלילי SYL שמפגיזים את הקהל בסאונד מלוטש וברור, גיטרות כבדות וטוחנות (לא מנסרות, הן גורסות את הקהל לגזרים), וכמובן התיפוף של Gene, גלי ההדף מפוצצים איברים פנימיים. Devin שולט היטב על האנרכיה מעל הבמה, במקביל לנגינה הוא גם מבצע את תפקיד הזמר ומגוון את קולו – מקלין למחוספס, לגראולינג וחוזר חלילה. השיר מסתיים, ו-Devin מכין את הקהל לבאות – על פי דרישתו, הקהל (למעלה מ-20,000 איש) מריע בגראולינג, כיאה לקהל שבא לצפות בהופעה של להקת דת'.

השיר שאחרי מתאר את מצבו הכללי של הסולן, "Wrong Side (Of The Head…)". במהלכו, ולמעשה במהלך כל ההופעה, תוכלו לראות על Devin מבטים של טירוף ועוויתות פנים של אדם עם הפרעות קוטביות שונות. ההופעה ממשיכה ל-"Aftermath". מעבר לכך שזה אחד השירים היותר כבדים, ממש מרגישים לחץ בחזה כששומעים אותו, בקטע מסוים במהלך ההופעה הוא גם מעורר בחילה ותהייה איך לעזאזל נותנים ל-Devin להסתובב חופשי – בזמן הפזמון הוא מתקרב למיקרופון כשחתיכת נזלת מטלטלת לה באוויר, מתחברת לשערותיו הבודדות, וניתכת על המיקרופון, פריים אחרי, היא כבר נעלמת לאלוהים יודע לאן… (אם תסתכלו טוב, לקראת סוף השיר, תבינו לאן).

Devin דואג לשמור על קשר עין ותקשורת עם הקהל, בקטע של חצי דקה שחצי ממנו לא הבנתי הוא מתאר את הפסטיבל כ-"Sausage party" בין כל מיני כינויים. ממשיכים ל-"Love?", או כפי ש-Devin דואג לציין כל הזמן בדרכו המיוחדת כמה שהוא והלהקה אוהבים את הקהל. "Polyphony" מתחיל בפריטה, הקהל מוחא כפיים ו-Devin נוזף בהם להפסיק, וזה מתחבר ל-"The New Black". חברי SYL, תוקפים בכל הכוח את עור התוף של הקהל ושלנו, Jed ו-Byron, נותנים גיבוי בגראולינג אגרסיבי ומחליפים אותו בשירת רקע נקייה. השיר מסתיים ו-Devin מציין כמה טוב להיות על הבמה, וכל הזין לקהל שלא נמצא שם. לצערי, תרגום של כל מה שהוא אומר לא יהיה מצחיק כמו המקור, אבל תסמכו עלי, ישבתי עם אוזניות למשך 40 דקות, וההורים שלי לא הבינו את פרצי הצחוק מדי 5 דקות. שיר אחרון, "In The Rainy Season" חותם את ההופעה.

זו חוויה מעניינת לראות את SYL בהופעה. לכולם נוכחות במה מרשימה. Devin, עם קרחת במרכז הפדחת ומסביב שיער שבחלקו ראסטות (כך אני אראה ביום שלא אצטרך לעבוד בעבודה הדורשת הופעה מסודרת) – כריזמטי וסוחף. Gene, שמאחורי התופים עדיין בולט במידותיו ובסגנון התיפוף שלו, וכמובן Jed ו-Byron. אם נמשיך בצפייה, נזכה לראות קטעים נוספים בהופעה חיה, חלקם צולמו במועדונים קטנים, וחלקם בהופעות גדולות יותר. "SYL", "Detox", "Home Nuceleonics" ו-"Skeksis" משלימים למעשה את אוסף השירים שבוצעו ב-Download.

הקליפים של SYL. טוב, רק עליהם ניתן לכתוב מאמרים שלמים בפסיכולוגיה, תקשורת, קולנוע ומה לא. אני לא יודע מי עומד מאחוריהם, אבל אני בטוח של-Devin הייתה יד בדבר. כל אחד יותר הזוי, מוזר, משונה מהשני, הם משרים ויוצרים סוג של לחץ וחוסר נעימות לצופה ולמאזין. רואים את ההתפתחות של הלהקה מאלבום לאלבום ואת תהליך נשירת השערות של Devin במהלך השנים. דיסק האוסף המצורף ל-DVD וכולל 17 שירים מכל אלבומי הלהקה, מהווה מדגם מייצג ומקיף שלה – התפתחותה המוזיקלית, התבגרותה, והקצנתה המוסיקלית. כמו כן, האוסף והתייחסות חברי הלהקה לשירים (בחוברת), מהווה שיעור מצוין למאזינים שלראשונה שומעים את הלהקה, ומסייע להם לבחור מבין השירים את האלבום המועדף. עבורי, זה City.

מבין האנקדוטות שעולות, Gene מתייחס לראשי התיבות SYL, ואומר שהוא שמע פעם שהמשמעות היא בעצם "Steve (Vai), You Loser" ולמשל בשיר "SYL" המילה "Fuck" נספרה 42 פעם בלבד. הליריקה של מרבית השירים מדברת על השחרור מהכבלים שכובלים אותנו למוסכמות, לקרקע, ואם מדברים על "Velvet Kevorkian", ידידנו Devin אומר שהקטע מייצג אותו (ואולי אותנו) בשנות ה-20 לחייו – "הצלילה לתהום ללא פחד, רק כדי לראות מה יקרה". "Oh My Fucking God" ו-"Detox" נכתבו אחרי ותוך כדי התנסות בסמים – אם זה על האשליות או הטריפ הרע ש-Devin חווה. ב-"Relentless Gene" נספר בליץ של 116 מכות על הסנר בדקה, תעשו את החישוב – זה מהיר, מאוד.

"Aftermath" נכתב עם פרוץ מלחמת המפרץ השנייה, והנושא שלו כבר היה יותר מיינסטרים, על הקשר בין כלכלה ודת, תוכן שונה למדי משאר השירים של הלהקה. "Imperial", הפתיח של Alien מ-2005, מחזיר את הלהקה לסף אותה תהום ש-Devin מרבה לדבר עליה, שאר חברי הלהקה אוהבים את יציר כפיהם, ומשתמשים בו גם בהופעותיהם החיות (ההופעה ב-Download מתחילה באינטרו זה). בכל הקטעים, חברי הלהקה מפרגנים אחד לשני, מזכירים נקודות שונות שקשורות או עלו במהלך ההקלטות, מה שמספק זווית נוספת על תהליך היצירה שלהם, שמתמצה בג'אמינג – כל אחד מביא את הקטעים שלו, וביחד הם מעבדים את השירים, כשכל אחד תורם מכישרונו שלו.

לסיכום, זהו אולי ה-DVD השני של Strapping Young Lad, שמבחינה זו לא מחדש יותר מדי, אבל הביצוע של שירים מ-2 אלבומיהם האחרונים, ביחד עם שירים מהאלבומים הראשונים, בתוספת של דיסק אוסף מקיף ומגוון, מהווה תמצית איכותית ללהקה שהייתה, וכנראה שלא תחזור. למזלנו, Devin ממשיך ליצור בעצמו פרויקטים ולהפיק עבור אחרים, וגם חבריו ללהקה ממשיכים עם Zimmer's Hole, כך שהרוח, או יותר נכון הפולטרגייסט של SYL, ממשיכה לתקוף אותנו.